עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תרבותניק

    ביקורות על מגוון נושאים ומחשבות על אומנות, צילום, יצירה, חברה, תרבות, השפה העברית, שיווק וכל מה שיעלה לי לראש

    ארכיון

    הביטוי הרשמי של כל פוליטיקאי.....הביטוי השבועי

    0 תגובות   יום שבת, 9/1/10, 11:12
     

    ראשית, אני מתנצל שב-2 הסופי שבוע האחרונים לא כתבתי את הביטוי השבועי. הסיבה לכך שהכנתי את האלבום של התמונות הטובות של 2009, וגם התחלתי בפינה חדשה של וידאו-פוטו: כאן, וכאן בבלוג הצילום שלי.

     

    כמה פעמים שמעתם פוליטיקאי אומר "דברי הוצאו מהקשרם". זה כבר הפך לסמל הגנאי שלהם. גם אם הדברים שלו לא הוצאו מהקשרם, זאת דרך מופלאה לכל פוליטיקאים להכחיש דברים שאמר, למרות שלפעמים הוא התכוון בדיוק להקשר שהובן על ידי הצופים/מאזינים/קוראים בתקשורת.

     

    כל משפט בחיינו נאמר בקשר מסוים: הזמן, המקום, הצורה, שפת הגוף, הטון, האירוע, ההקשר יכולים לשנות פרשנות שלמה של אותם דברים. לא רק הם: גם השומע יכול לפרש דברים שנאמרו בצורה שונה, ולעיתים גם הפוכה ממה שנאמרו. אין תחום בעולם שיש בו יותר תקלות וטעויות מאשר תחום התקשורת הבין אישית. (רוצים הוכחה: תבדקו את זה: 99 אחוז מהמריבות והויכוחים שהיו לכם בחיים, התחילו באי הבנה של לפחות אחד מהצדדים. רק אחרי אי ההבנה הגיעו רגשות הזעם, הכעס והפחד שליבו את אש הויכוח). גם העיתונאים לא חפים מאי הבנות.

     

    יתרה מכך, לתקשורת מקום מוגבל יחסית לדברים שקורים במציאות. אי אפשר להכניס את הכל. אי אפשר תמיד להכניס באופן מדויק וברור את ההקשר שבו נאמרו הדברים. הכוח לבחור ולערוך יכול להיות כוח חזק מאוד, שיש להיזהר ממנו. הצופה/מאזין/קורא כמעט ולא רואה שום דבר מעבר למה שהוא לומד מהתקשורת, ולמעשה עבורו קורה כמעט ורק מה שנכתב. אומנם זה נראה לרבים כל כך בנינו ככוח רב מדי, אבל זאת אחת מהבעיות הגדולים ביותר של העיתונאות.

     

    הפוליטיקאים יודעים על הבעיה הזאת. בטח ובטח יועצי התקשורת. גם כשפוליטיקאי התכוון בדיוק למה שנכתב עליו ולמה שהובן, וזה לא משרת אותו, יעדיף בלהגיד "דברי הוצאו מהקשרם", ובכך לא לקחת עליהם אחריות. אותי מעניין מדוע אף פעם למשפט הזה אין המשך, לדוגמא, "דברי הוצאו מהקשרם, אני אמרתי את זה בכנס שהיה קשור ל______ בזמן_____ והתכוונתי ל_______". במידה ולא נאמר המשך כזה, שמטרתו לתקן את מה שלא הובן, כנראה שמה שהובן בהתחלה היה מדויק. ושום דבר לא הוצא משום הקשר.

     

    דוגמא נפלאה לשימוש בביטוי היא מה שנקרא בשפת התקשורת "בלון ניסוי". זה הולך ככה: פוליטיקאי או כל בעל אינטרס אחר מוסר לתקשורת משהו בשם "המקורבים" שלו, לדוגמא "מקורב לראש הממשלה: ח"כ _______ הוא המעומד המרכזי לתפקיד שר האוצר". כמובן שאם "מקורב" לראש ממשלה אומר, (לרוב זאת האישיות עצמה שאומרת), כל התקשורת מפרסמת מיד.

     

    האישיות עצמה לא בטוחה במאה אחוז אם מתכוונת לבצע את מה שאמרה, והיא למעשה שלחה את ההודעה לתקשורת על מנת לבדוק מה יקרה אם תעשה: איך תגיב הבורסה? איך יגיב המעומד? איך יגיבו היריבים הפוליטיים? האם אנשים יצאו לרחובות בעקבות ההחלטה? האם ההחלטה תקדם או תפגע במעמדו הפוליטי. במידה והאישיות תראה שהחלטה לא מתקבלת כמו שהיא רצתה שהיא תתקבל, מיד ישגר הודעה הכחשה מפושרת, או את "דברי הוצאו מהקשרם" המפורסם. זה למעשה "בלון ניסוי". לתקשורת למעשה אין דרך לדעת אם זאת כוונה אמיתית, או בלון ניסוי. דרך אגב, בכל יום משוגרים עשרות בלוני ניסוי לתקשורת, מכל כיוון אפשרי, לידיעתכם.

     

    הביטוי המזוהה כל כך עם הפוליטיקאים, היה לשם של סדרת ספרים משעשעת שהוציאו אמיר דורון, ומרדכי אלון. ספרים אלו עסקו בציטוטים ובמשפטי מחץ של הספורט, הפוליטיקה, הקולנוע, התקשורת ועולם העסקים הישראלי. ספרים אלו תרמו לתודעה הישראלית משפטים כמו: ""אני רוצה לשחק או באירופה או בספרד" של אלון מזרחי, ו-"לילה טוב צופים יקרים, נוחו על משכבכם בשלום" של משה גרטל.

     

    בתמונה: לתפור סיפור עיתונאי, מתפרה קטנה בעיר העתיקה בירושלים....

     

    שבת שלום....

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      Oren Gutman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות