עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    צבי יבשה

    4 תגובות   יום שישי , 8/1/10, 08:46

    קשישים מניעים ראשם בכבדות

    כמו צבי יבשה עמוסי חוויות,

    קמטי עורם הדק

    מאפשרים את התנועה.

    עם כל חוויה, מתמעט גופם

     ושריונם הולך ומתעבה. 


    כשימותו,

    יונח השריון בתערוכה

    מיוחדת

    וכל אחד יפענח

    טבעות חוויותיהם

    בידענות פסקנית. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/1/10 11:10:
      גם זו דרך מעניינת להתייחס דרכה אל השיר. מסכימה עם כל מילה, תודה.
        8/1/10 23:42:


      לילה טוב איילת

      שירך מאוד נוגע ללב

      אולם שלא כצבי היבשה -

      קשישינו, לצערי, שריונם הולך ונחלש

      והם הופכים להיות חשופים ופגיעים ...

      חלקם נושאים את עול חייהם על גבם הערום,

      ללא כל תמיכה או עזרה ...

        8/1/10 16:10:
      תודה על הניתוח המעמיק. שבת שלום.
        8/1/10 09:34:


      דימוי הצב לקשישים הוא מדהים, יכולתי ממש לדמיין את תנועות הראש. מה גם שצבים הם אולי בעל החיים האהוב עלי ביותר...:)

       

      בסוף הרגשתי איזה הסתכלות צינית-עצובה, מאוד נוקבת. אני מרגיש שיש בשיר הזה סוג של מחאה אל מול היחס ל"משילי השריון" למינהם, כשקשישים הם רק נציגים מסויימים שלהם (ולדעתי כן הצלחת להרחיב את זה).

       

      אהבתי.

      ארכיון

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין