עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    התכנסות טודה בגני אוטי

    4 תגובות   יום שני, 28/12/09, 09:11


    התכנסות טודה בגני אוטי 

    "פגשתי אתמול את זלצר", כתבה לי אמי, "ויש לו בקשה אליך. הוא קרא שבהודו יש שבט בשם טודה שהוא מצאצאי עשרת השבטים, והוא מבקש שתלך לראות אותם".

    זלצר, עליו השלום, היה מנהל הצרכניה במושבה, ונחשב לאחד האנשים היותר משכילים. לולא כבר ביקרתי קודם את שבט הטודה, הייתי בוודאי נענה לבקשתו ומנסה לברר. 

    השבט שוכן בהרי הנילגירי, במדינת טמיל נדו, והוא מונה בסך הכל כ-1000 איש. נודע לי על קיומו של השבט כשהגעתי לעיר אוטקמונד, הידועה גם בשם אוטי. אדמות העיר נקנו במחיר אפסי מבני השבט טודה על ידי בריטי ממולח, והוא הקים עליהן את העיר "אודהגמנדלם" (Udhagamandalam). העיר מצטיינת ביופיה, ונודעה כעיירת קיט לאנשי הממשל הבריטי, בעת ששלטו בהודו.

    באכסניה שבה שהיתי נאמר לי שלמחרת מתקיימת התכנסות של בני הטודה בגנים הבוטניים היפהפיים של העיר, ושזהו מחזה ראוי לצפייה. השמיים מעל הגנים הבוטניים היו צחים וכחולים, וענני נוצה בודדים שייטו בהם בעצלתיים. בני השבט התגודדו להם חבורות, חבורות, מתחת לעצים הגדולים, ועשרות סקרנים עמדו צופים בהם מן הצד.

    כל בני השבט, גברים ונשים, עטפו את פלג גופם העליון ביריעות בד לבנות גדולות, שחלקן היו רקומות באדום או שחור – בגדים חגיגיים לכבוד ההתכנסות החגיגית. בפלג הגוף התחתון, הנשים לבשו חצאיות, והגברים עטו דהוטי.

    "איזו שפה הם מדברים?", שאלתי הודי לבוש בבגדים מערביים שעמד לידי.

    "אינני יודע, אך אני חושב שזו השפה הייחודית שלהם".

    הוא צדק. שפת הטודה אכן ייחודית לבני השבט, והיא משתייכת לקבוצת השפות הדרווידיות של שבטי הילידים בדרום הודו, וקרובה לשפות ילידים אחרות של השבטים הסמוכים.

    "האם הם הינדואים?"

    "לא ולא!" אמר בן שיחי. "יש להם דת ומנהגים משלהם".

    "האם ידוע לך משהו על זה?"

    "לא, יש מעט מאד אנשים שאינם מבני השבט, שמבינים את שפתם, ואת מנהגיהם". 

    זה היה נכון, אולי, לשנות השישים. כיום יש מידע רב יותר ונערכו על השבט מחקרים אנתרופולוגיים. הם מתקיימים מגידול עדרי בופאלו ומייצור מוצרי חלב בופאלו. כמו הפרה עבור ההינדואים, כך הבופאלו קדוש עבורם. הם צמחונים, ונמנעים מאכילת בשר, ביצים ודגים. 

    שיאה של ההתכנסות היה טקס, שבו הכוהן נכנס אל תוך המקדש. המקדש לא היה שונה בגודל ובצורה מבתי המגורים של בני השבט – מבנה עם גג חצי עגול מכוסה קש, המחודד מעט  בראש הקשת. הפתח היה ריבוע קטן שרק אדם אחד יכול לעבור דרכו בזחילה. הכוהן כרע לפני הפתח ואחר כך זחל פנימה.

    כעבור זמן מה של צפייה בטקס מבלי להבין הרבה, עזבתי את המקום ושוטטתי להנאתי בגנים הבוטניים המרהיבים. 

    כשהגיע מכתבה של אמי, נזכרתי באותו ביקור וחשבתי לעצמי – הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים היה היחיד שהיה מוסמך להיכנס אל קודש הקודשים. האם יש כאן שריד לאותו נוהג? מי יודע? אולי באמת בני הטודה הם מצאצאי עשרת השבטים? אם כן, הסוכנות היהודית יכולה לנסות ולהעלותם ארצה – זה לא יעלה הרבה, הם אינם כה רבים!    

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/09 23:39:

      צטט: Neora 2009-12-29 22:04:13


      מאמר מדהים אודות הטודה, לגבי הבאתם ארצה, אולי מוטב שישארו בשלהם, לצערי קבלת עולים בפנים יפות איננה מהמעלות הגדולות של המדינה הפוריטאנית גזענית ומתנשאת שלנו, ראה ערך אתיופים.

      *

       

      ,תודה, נאורה.

      המפגש עם בני השבט היה מעניין, למרות שהיה רב בו הנסתר על הנגלה. מרבית המידע עליהם אספתי תוך היזקקות למקורות שמצאתי בארץ לאחר זמן רב למדי.

      הרעיון של "עשרת השבטים", כנראה נזנח סמוך להעלאתו. אם מצאו את "חצי שבט המנשה" במחוז אסאם בהודו, היו מוצאים גם את בני הטודה, אילו מישהו היה לוקח את הרעיון ברצינות.

      אם להשתמש בציניות - אולי אם היו מביאים אותם ארצה, היו יכולים לחסוך מספר מסויים של עובדים זרים.

      כל טוב, עמוס.

        29/12/09 22:04:


      מאמר מדהים אודות הטודה, לגבי הבאתם ארצה, אולי מוטב שישארו בשלהם, לצערי קבלת עולים בפנים יפות איננה מהמעלות הגדולות של המדינה הפוריטאנית גזענית ומתנשאת שלנו, ראה ערך אתיופים.

      *

        28/12/09 16:12:

      צטט: יעל מ 2009-12-28 11:26:51


      תיארת את הדברים מאוד יפה מבחינה ויזואלית, ממש ראיתי את הדברים בעייני רוחי. עדיין, חבל שלא צרפת צילום (תמיד מעניין לראות את התמונות). 

      אני חושבת שהם ממש לא ירצו לעלות ארצה אם ידעו איך המדינה שלנו מתנהלת ואיך אנשים מתנהלים כאן. נראה שהם מסתדרים טוב ואולי דווקא אנחנו יכולים ללמוד משהו מהם, למשל בעניין הצימחונות.

      שלום יעל,

       תודה על המחמאה לתיאור ועל בכוכב.

      דוקא הפעם צירפתי שני צילומים שצילמתי בעת האירוע - גם של ההתכנסות וגם של הכהן בפתח המקדש.

      את מוזמנת לשוב ולצפות.

      כל טוב, עמוס.

       

        28/12/09 11:26:


      תיארת את הדברים מאוד יפה מבחינה ויזואלית, ממש ראיתי את הדברים בעייני רוחי. עדיין, חבל שלא צרפת צילום (תמיד מעניין לראות את התמונות). 

      אני חושבת שהם ממש לא ירצו לעלות ארצה אם ידעו איך המדינה שלנו מתנהלת ואיך אנשים מתנהלים כאן. נראה שהם מסתדרים טוב ואולי דווקא אנחנו יכולים ללמוד משהו מהם, למשל בעניין הצימחונות.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין