עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאכילה חינם

    מתכונים, חוויות ותצלומים מהמטבח שלי ושל אחרים

    ארכיון

    אורז ומים -יום 5. עת הכומין

    1 תגובות   יום חמישי, 24/12/09, 17:15

    לא תמצאו כאן מתכון. רק רעיון מטורף שעלה לי אחרי הפרק של "הישרדות - וילת המושבעים". 40 יום בלי לאכול אוכל נורמלי. רק מים, אורז ופירות. בלי קפה, בלי לחם. רק עוגנים בודדים פה ושם כדי לשמור שפיות ולהמשיך לתפקד. הסיבה: להתחיל להעריך אוכל מחדש בסיום התקופה. הסיבה האמיתית: לרדת במשקל, כאילו דה.


    יום 5 – החיים אחרי משימת הפרס

     

    כותבת מבית קפה, שותה מים עם נענע, אלא מה. ירדתי כדי לעבוד מכאן עד שהמנקה יסיים בדירה. הוא נמצא שם לקראת המשך החגיגות הבלתי נגמרות של היומולדת של החבר, שמחר יתממשו בצורת ארוחת בוקר שבה אני אבשל, כולם יאכלו ואני מקסימום אסתפק בקצת רוטב של שקשוקה על מנת האורז שלי.

     

    בפעם האחרונה שכתבתי הייתי מסטולה מאושר לקראת משימת הפרס – ארוחת ערב בטוטו (שעליה אתם מוזמנים לקרוא כאן). האמת שאחרי אותה ארוחה מאכזבת שמחתי לחזור לאכול רק אורז ומים.

     

    שמחתי לחזור בבוקר אל חצי הפומלית שלי ובעצתה של נוע תנוע הוספתי לה שני אגוזי ברזיל. היא המליצה לי להוסיף קצת שומנים וחלבונים – למשל להמיר חצי מכמות האורז בעדשים, לאכול קצת אגוזים. היא אמרה שזה חשוב שהמוח יקבל את חומצות השומן שהוא זקוק להן. כפרה עליה.

    אז ברביעי אחרי שהתאוששתי מטראומת טוטו לקחתי לאוניברסיטה את האורז שהפעם בעת הבישול הוספתי לו כמון (כומין, אם אתם אינטרנשיונל) שלם וקצת בזיליקום יבש. האמת,זה אפילו די טעים.

     

    שרדתי באוניברסיטה עד שחזרתי הביתה, התחלתי להרגיש שוב רעבה אבל לא נשברתי. עוד מנת אורז, עוד חצי פומלית והתיישבתי לעבוד על כתבה. באמצע הפרק המשמים ביותר בתולדות "הישרדות הפיליפינים" נרדמתי.

     

    הבוקר בהחלט התעוררתי רעבה. אחרי מקלחת ועוד חצי פומלית המשכתי לעבוד על הכתבה וראיתי שזה בהחלט לא קל לשמור ככה על ריכוז. ונגמרו לי האגוזים. בעשר וחצי צלצל בדלת שליח מ"כרמלה"שהביא לי שני ארגזים של כל טוב משוק הכרמל לקראת הבישולים לארוחה מחר בבוקר. הרעיון להזמין משלוח במקום ללכת לשוק עלה לי כבר ביום ראשון מכיוון שאני מודעת לחולשות שלי, ולשלוח את עצמי לשוק במצבי זאת התעללות. אז סידרתי את הסחורה במקרר, התמוגגתי עליה רק בעיניים (לידיעת החבר'ה בכרמלה – עשיתם עבודה מצוינת, אבל שכחתם את הצנוברים).

     

    חזרתי לעבוד כשבסביבות 11:00 הייתי צריכה לצאת לחנות ספרים בנחלת בנימין כדי לבדוק משהו. החלטתי שאם בתחילת הניסוי הבטחתי לעצמי קפה פעמיים בשבוע מותר לי היום להנות מהפעם הראשונה. נכנסתי לסניף של לאביט והזמנתי הפוך על מים עם חלב סויה. רק מעצם ההזמנה אתם יכולים לתאר את הטעם המגעיל שהיה לקפה. אפילו לא נהניתי ממנו. שפכתי אותו אחרי ארבע לגימות בערך. בפעם הבאה קפה אמיתי. אם אוהד והדס קיבלו אז גם לי מותר.

     

    באחת חיממתי לי קצת אורז ונסעתי לצילומים באוניברסיטה. תוך כדי הצילומים גנבתי קצת דקות מצלמה כדי לתעד בלייב את התקדמות הניסוי. מקווה מתישהו להעלות את זה כאן. יהיה מצחיק.

    כשחזרתי לקחתי את הלפטופ ועפתי לבית הקפה שבו אני נמצאת עכשיו.

     

    בעוד שעתיים אני הולכת לעבור את המשימה הקשה ביותר – אני עומדת להיכנס למטבח, לאפות ולבשל לקראת ארוחת הבוקר של מחר ולא לאכול מזה כלום. מחר מחכה לי משימת החסינות האמיתית – כשכל החברים יגיעו ויתפנקו על שקשוקה, מאפינס בצל, גבינות, גרנולה ועוגת גזר, אני אשאר נאמנה למנת האורז שלי. מקסימום אוסיף לה קצת ירקות אנטיפסטי וקצת רוטב שקשוקה. לא יותר. אחרי הכל – גם אני בן אדם.

     

    אז תאחלו לי בהצלחה. האמת שאני ממש מחכה לחזור לבשל כי כבר חמישה ימים שלא עשיתי את זה (להכין אורז זה לא נחשב). מבטיחה לעדכן איך עמדתי במשימה. אני בטוחה שאצליח לעמוד בה.

     

    נותרו עוד: 35 ימים

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/09 21:05:

      אין מה לומר, יש לך אופי.

      פרופיל

      גילי יובל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות