עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הבלוג של נסים קלדרון

    ארכיון

    אמנית הרומן, והסיפור - ביקורת על ספרה החדש של מאיה ערד

    6 תגובות   יום שבת, 19/12/09, 19:12

    מאיה ערד שוב מסרבת לכתוב בתוך משבצות ספרותיות סגורות; היא התחילה את דרכה ב"מקום אחר ועיר זרה", בספר שהתמקם על קו הגבול שבין שירה לבין רומן. וכעת היא מפרסמת את "אמן הסיפור הקצר", שהוא גם אוסף של סיפורים קצרים, וגם רומן שעוטף אותם, וגם רצף של הרהורים ורעיונות על הז'אנר הספרותי של הרומן, שדוחק בשנים האחרונות את רגלי הסיפור הקצר.

     

    אל אותו חלק מסאי שבספר מביאה ערד ידע נרחב על ההיסטוריה של הסיפור הקצר מן התנ"ך ועד אורלי קסטל בלום, דרך ארנסט המינגווי,  אנטון צ'כוב,  ש"י עגנון, יעקב שטיינברג. ולאורך כל הספר גם משווה ערד בין סיפורים קצרים לבין רומנים, החל מג'יין אוסטין ועד יעקב שבתאי, דרך "אנה קרנינה" ועד "התגנבות יחידים". למעשה, "אמן הסיפור הקצר" הוא גם קורס קצר ומהנה בתולדות הפרוזה ובאפשרויות האסתטיות שלה.

     

    להמשך הביקורת ב-YNET

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/09 06:51:

      צטט: נסים קלדרון 2009-12-21 00:23:32


      לא קראתי את הרומאן שאת מזכירה אבל בעצם למה זה חשוב כל כך לאיזה ז'אנר שייכת יצירה? אצלי לפחות - אני קודם כל קורא ונהנה(או משתעמם) ורק אחר כך אני שואל עת עצמי אם שיוך ז'אנרי של מה שקראתי יעזור לי להנות יותר או להבין יותר. יותר מזה- יש גם משהו מטעה בכל שיום ז'אנרי. אפילו הסונטה שכתובה על פהכללים הנוקשים והמוכרים ביותר- אם היא טובה , היא גורמת לנו לקרוא אותה כאילו ברגע זה היא מפרה את הכללים ויוצרת אמירה חד פעמית. נסים 

       

       

      המטרה: את הספר על המשפט האחרון קראתי בשביל המתמטיקה, לא בגלל הסיפור.

      תודה על התגובה.

      הגר

        21/12/09 00:23:

      לא קראתי את הרומאן שאת מזכירה אבל בעצם למה זה חשוב כל כך לאיזה ז'אנר שייכת יצירה? אצלי לפחות - אני קודם כל קורא ונהנה(או משתעמם) ורק אחר כך אני שואל עת עצמי אם שיוך ז'אנרי של מה שקראתי יעזור לי להנות יותר או להבין יותר. יותר מזה- יש גם משהו מטעה בכל שיום ז'אנרי. אפילו הסונטה שכתובה על פהכללים הנוקשים והמוכרים ביותר- אם היא טובה , היא גורמת לנו לקרוא אותה כאילו ברגע זה היא מפרה את הכללים ויוצרת אמירה חד פעמית. נסים 
        20/12/09 20:20:

      צטט: נסים קלדרון 2009-12-20 02:18:05

      בתשובה ל"הגרה מעבר לפינה": העובדה שהספר הוא ערוב של סיפור עם מסה אותי דווקא מרתקת. אבל זה בהחלט עניין של טעם. לכן אני יכול להבין מי שטעמו שונה משלי. לכן גם הבהרתי את העירוב הזה במאמר-כדי שהקורא ידע מה עומד בפניו. יחד עם זה אני חושב שלפחות שניים מן הסיפורים הקצרים שערד כללה בספר- "סמלת ת"ש" ו(עוד יותר) "אומסק"- ממש שבו את ליבי כשלעצמם. התרגשתי מהם וקראתי אותם בדריכות גדולה. גם אילו הייתי מפריד אותם מן הספר המסאי הזה- אלה בעיני סיפורים ניפלאים. נסים

       

       

      סיימון סינג כתב את "המשפט האחרון של פרמה", תהליך מציאת ההוכחה למשפט נכתב כעלילה, בכל זאת הספר לא נחשב לרומן, אני צודקת?

      הסיפורים הקצרים יפהפיים ואני מסכימה עם אלה שטוענים שמאיה ערד מבריקה. אך כשם שמיטל בספר טוענת למגבלות הסיפור הקצר ולוקחת כדוגמה דווקא את אדם טהר לב שבעיניה הוא סופר לא רע, כך נדמה לי שהמשחק בספר מגביל את האיכות ה"רומנית".

      אני צריכה להתנצל על החוצפה שלי לנתח ספר, אני לא מבינה בנושא הזה כלום.

       

        20/12/09 02:18:
      בתשובה ל"הגרה מעבר לפינה": העובדה שהספר הוא ערוב של סיפור עם מסה אותי דווקא מרתקת. אבל זה בהחלט עניין של טעם. לכן אני יכול להבין מי שטעמו שונה משלי. לכן גם הבהרתי את העירוב הזה במאמר-כדי שהקורא ידע מה עומד בפניו. יחד עם זה אני חושב שלפחות שניים מן הסיפורים הקצרים שערד כללה בספר- "סמלת ת"ש" ו(עוד יותר) "אומסק"- ממש שבו את ליבי כשלעצמם. התרגשתי מהם וקראתי אותם בדריכות גדולה. גם אילו הייתי מפריד אותם מן הספר המסאי הזה- אלה בעיני סיפורים ניפלאים. נסים
        19/12/09 20:33:

      אכן מאיה ערד חרגה ממשבצת סגורה, אבל בעיני הספר הוא יותר מסה על הסיפור הקצר מרומן. מסה הכתובה בדרך לא שגרתית אך עדיין מסה. וככזה הרגשתי אכזבה.

      פרופיל

      נסים קלדרון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין