צלצול הפעמון יזכיר לה נפילה היא תלחש לעצמה תפילה חנוקה בדיוק כשכבר קברה הכול בגינה בדיוק כשהעשן נעלם מדרכה הולכים לאורך החוף והיא רועדת הבזקים מתוך ראשה והיא קורסת על מצע של חול רך ושרטוטים דקים על קו המים שמתקדם גלים גלים אני לא יכול לחדור לעולם שלה רק קרניים בודדות מצליחות לפלוש מבעד לאלונים ועצי הברוש כאב לא נעלם אף פעם רק עומד על קצות האצבעות וממתין עם אלף חיצים ולהבים חדים צייד מיומן מחכה לקורבן גם גלים איתנים לבסוף מתנפצים |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי של שירה
עצוב...
המשפט האחרון הזכיר לי משהו משירתה של עופרה חזה "לאורך הים בין גלים יש אדם שנשבר לרסיסים על המזח"
וואאוווו.
אילו מילים מטלטלות:
"
אני לא יכול לחדור לעולם שלה
רק קרניים בודדות מצליחות לפלוש
מבעד לאלונים ועצי הברוש
כאב לא נעלם אף פעם
" *
חזק ביותר, כואב,
מנפץ... ובעיקר יפה מאוד.
טל.