היא תלחש לעצמה תפילה חנוקה

בדיוק כשכבר קברה הכול בגינה

בדיוק כשהעשן נעלם מדרכה

הולכים לאורך החוף והיא רועדת

הבזקים מתוך ראשה והיא קורסת

על מצע של חול רך ושרטוטים דקים

על קו המים שמתקדם גלים גלים

אני לא יכול לחדור לעולם שלה

רק קרניים בודדות מצליחות לפלוש

מבעד לאלונים ועצי הברוש

כאב לא נעלם אף פעם

רק עומד על קצות האצבעות וממתין

עם אלף חיצים ולהבים חדים

צייד מיומן מחכה לקורבן

גם גלים איתנים לבסוף מתנפצים