עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאכילה חינם

    מתכונים, חוויות ותצלומים מהמטבח שלי ושל אחרים

    ארכיון

    חמין להדיוטות

    3 תגובות   יום חמישי, 17/12/09, 23:23

    לפני בישול 

     

    כמה אנשים כבר הזהירו אותי ש"חמין לא מתאים לבלוג" משתי סיבות: 

    1. התוצאה הסופית לא בדיוק עונה על ההגדרה "אסתטי". מה גם שהיא גורמת לאנשים, לא חשוב מאיזו עדה, להירתע.

    2. יש מיליון ואחת דרכים להכין חמין. וכל אחד בטוח שהדרך שלו היא הנכונה מה שאומר שיהיו כאן הרבה טוקבקים מרושעים שיגידו לי שאני לא מבינה כלום בבישול חמין, שאני שוברת מסורות, מחללת את קידוש השם והם בטח גם יפנו למתכונים אחרים שמצאו ברשת (כולל לינקים!)

     

    אז קודם כל אתייחס לשתי הסיבות שמניתי.

    1. גם אני באופן אישי ניסיתי לשכנע את עצמי במשך במשנים ארוכות שאני לא אוהבת את המאכל הגלותי הזה. בסוף נכנעתי. לגבי עניין המראה,מי שמתחיל לבשל חמין לאט לאט לומד לדעת שהשאלה הראשונה שיישאל לגבי החמין, עוד בטרם שישאלו אותו אם יצא טעים תהיה לנצח: "ואיך הצבע?". כלומר, גם בתבשיל המעורבב והמבולגן הזה יש חוקי אסתטיקה משלו.

     

    קטני 

     

    2. ובאשר לטענה השנייה: יש המון תירוצים למה לפחד להעלות פוסט על חמין ורק סיבה אחת טובה שאמורה לנצח: שבת חורפית וגשומה.

    אז לידיעת הטוקבקיסטים הרעים (כן, אני יודעת שאתם שם): עזבו אותי בשקט. אני עושה חמין כמו שמתחשק לי. כמו שאכלתי אצל אמא, כמו שלא אכלתי בצבא. יש לכם הצעות אחרות? אשמח לשמוע. יש לכם המלצות? תביאו אותן. אבל אל תחשבו שזה שאני אוהבת לערבב את כל הקטניות יחד ולא להפריד אותן זו מזו בשקיות בד אומר עלי שאני לא מבינה כלום בחמין.

     

    אחרי הפתיח הפולני הזה (תמיד חייבת להתנצל) ניגש לעשייה.

     

    פרק 1: פרה-חמין

     

    השריה 

     

    לא משנה אילו קטניות אתם אוהבים, חשוב להשרות אותן לפחות 24 שעות מראש. לוקחים את הקטניות, שוטפים אותן היטב ומשרים בקערה עם מים, מדי פעם מחליפים את המים. כך הקטניות מתנקות מהעמילן שבהן, סופחות את המים, מתרככות ובישולן קל יותר. הכמויות הן לפי טעמכם. במידה שהשריתם יותר מדי ניתן לסנן את הקטניות המושרות העודפות, לשים בשקית ולהקפיא עד להזדמנות הבאה.

    בקיצור, אם החזאי מודיע בחמישי שצפויה שבת חורפית, אתם כבר יודעים מה עליכם לעשות עוד באותו הערב.

     

     דב

     

    במקרה שלי השארתי אותן מחמישי בצהריים עד שישי בלילה.

     

    שעועית לפנישעועית אחרי 

     

    הקטניות שנבחרו:

    שעועית לבנה

    גריסי פנינה (אהובים עלי מכל)

    חומוס

    פול

    חיטה

     

    פרק 2: כלי עבודה

     

    גם כאן יש הרבה אסכולות. החל בפלטת שבת,עבור בסיר חרס שעומד בתנור וכלה בסיר לבישול איטי.

    אני העדפתי סיר לבישול איטי, פשוט כי זה מה שיש לי.

     

    פרק 3: חומרים

     

    חוץ מהקטניות:

     

    קילו בשר בקר חתוך (לא זוכרת איזה חלק זה היה, ייתכן שכתף או שפונדרה)

    עצמות – בקשו מהקצב עצמות לחמין, הן מוסיפות לו טעם רב

    שלושה בצלים חתוכים לפרוסות

    חמישה תפוחי אדמה

    שלושה גזרים

    ראש של שיני שום

     

    חומרים 

     

    4-5 שזיפים מיובשים

    *ערמונים – טיפ נפלא שקיבלתי טרם הכנת החמין: מכניסים ערמונים ל20 שניות במיקרוגל עד שקליפתם מתרככת, מקלפים אותם ומוסיפים לסיר החמין.

    ביצים ("כמה ביצים? כמה שיש" –המשפט שנכתב בדיוק על הרגע הזה)

     

    תבלינים:

    גם כאן אני לא מתווכחת, כל אחדו הטעם שלו. הבחירות שלי:

     

    מלח גס

    פילפל

    פפריקה חריפה

    עלי דפנה

    מעט כמון

    מעט דבש

     

    פרק 4: שיטה

    ראשית דואגים לסנן היטב את כל הקטניות המושרות. הכי טוב להעביר אותן למסננת ולשפשף אותן מעט תחת מי ברז זורמים.

    מחממים שמן זית בסיר גדול ומאדים בו את פרוסות הבצל.

    מוסיפים את נתחי הבשר כדי לאטום אותם מנוזלים. להם מוסיפים את תפוחי האדמה והגזר.

     

    בשר 

     

    מוסיפים מים עד שהם מכסים את הבשר והירקות ומוסיפים את התבלינים ואת עצמות הבשר.

    אם נותר מקום מוסיפים גם את הגריסים.

     

    פפריקה 

     

    מביאים לרתיחה ומורידים מהאש. אז הסיר מספיק גדול ומשתמשים בפלטת שבת מוסיפים לו את יתר הקטניות, מכסים ומעבירים לפלטה.

    במידה שהסיר לא גדול מספיק מעבירים אתהתערובת המבושלת למחצה לסיר לבישול איטי ועליו את יתר הקטניות, השזיפים והערמונים. אם יש צורך מוסיפים עוד נוזלים. מערבבים כך שהבשר והתבלינים יטמעו בכל התבשיל. מניחים את הביצים ומכסים.

    כעבור שעה מעבירים את המצב של הסיר החשמלי ממצב "גבוה" למצב "אוטומטי" ומחכים לשבת בצהריים.

     

    מכים 

     

    פרק 4: פואטיקה

    הריח הזה שממלא את הבית בשבת בבוקר לא היה שם כשהלכנו לישון. זה ריח חמים כזה, לפעמים כבד. מדי פעם אפשר להציץ ולראות מה קורה בסיר – אם החמין נראה יבש – מוסיפים לו עוד קצת מים רותחים ומערבבים. חכו עם הצבע, ייקח לו זמן אבל הוא יגיע בסוף.

     

    מוכן 

     

    התלבטתי הרבה אם להעלות את הפוסט הזה. אבל כשהגשם הצליף בחלונות בערב של יום חמישי הבנתי שאין עיתוי טוב יותר מאשר עכשיו.

    ודרך אגב – החמין יצא מצוין. ואחת האינדיקציות לכך היתה כשאמא שלי ביקשה לטעום וחילקה מחמאות.

    טוב נו, ברור שהיה חסר לה מלח. ראיתם פעם פולניה שלא מתלוננת?

     

     מוכני

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/12/09 14:21:

      אני מכין חמין פעם בשנה... השנה עוד לא הגיעה שבת מספיק חורפית.

      הקישקע חובה כמובן (האטרקציה העיקרית וגם מחוסלת הכי מהר).

      לפעמים משליכים פנימה גם כמה שוקי עוף, שיוצא רך ונימוח (הילדים מאוד אוהבים)

      פעם או פעמיים הוספנו ספונטנית כמה חתיכות ג'חנון (תעשייתי קפוא כזה...) נשמע אולי מחריד אבל יצא לא רע.

      מה שכן חובה סיר כבד ותנור טוב, להבנתי זה מה שנותן את הצבע. אני לא משתמש בפטנטים להשחמה (סוכר, דבש, תה, קליפות בצל...) ובכל זאת יוצא חום ומצויין.

        22/12/09 14:10:


      כל הכבוד לך

      כתוב ממש ממש יפה, ואף אל פי שאני יודעת להכין, להבא אכין את המתכון שלך אני אוהבת גם קישקע, על זה איננו יכולים לוותר

      הצבע הקרמלי היפה נוצר גם בגלל הדבש, לא לוותר עליו

        22/12/09 13:30:


      נפלא, תודה!

      בניסיון האחרון שלי הוספתי סלרי. היה ממש, ממש מיותר.

      לגבי בשר - שפונדרה זולה בהרבה מכתף, ובחמין (בזכות הבישול הארוך מ-א-ד) יוצאת טעימה מאד.

      מי שרוצה הנחיות לתנור - אחרי שעה של בישול על אש קטנה אני מעביר לתנור שחומם ל 90 מעלות ליממה.

       

      פרופיל

      גילי יובל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות