עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    סייד קשוע ואנחנו - פחדנים מילדות

    12 תגובות   יום ראשון, 13/12/09, 01:04

    שישי בבוקר. במצב האופטימלי אני מתעוררת ביקיצה טבעית ותוכניות קונקרטיות – אין. ממלאה את הקומקום החשמלי במים, לוחצת על הכפתור, שתי כפות גדושות קפה בפלנג'ר, פותחת את הדלת, מתיישבת על הספה ומפזרת את העיתון על הספה על כל חלקיו. סקירת כותרות, מציצה בדף הראשי של גלריה – מה האייטם הראשי – מציצה בדף הראשי של מוסף השבוע – כנ"ל – בשער של TheMarker – כנ"ל - שולפת את המוסף ומחפשת את הטור של סייד קשוע וקוראת אותו.

    הערב שודר הסרט "סייד קשוע – פחדן מילדות" מבית היוצר של האחים הימן (ברק ותומר) וכחלק מ"רצועה מהחיים" בערוץ 2. שבע שנים ליוו את קשוע, סופר, עיתונאי ותסריטאי ("עבודה ערבית"), יליד טירה שחי היום בירושלים, ערבי בין יהודים. כשרון גדול, שלולא המקום הדפוק הזה, בפרפראזה על דבריו שלו, היה לבטח סופר מצליח יותר אבל עם זהות פחות מעניינת. 

    קשוע, ערבי ישראלי, שגדל לדבריו בעברית, הוא כשרון גדול וסופר ישראלי מהזן החדש, שמאפיין סופרים ישראלים בגילו: אידיבידואליסטים, צופים מהצד באידיאולוגיה וחיים אותה פחות, חכמים מאד, מפוקחים מאד, בליינים ורב תרבותיים. שלא כמו עמיתיו היהודים, קשוע קרוע בין אותו אינדיבידואל לחברה הערבית הקולקטיבית. הוא מוטרד באופן קבוע מהייצוג הערבי שלטעמו הוא חוטא לו. נדמה שהיה רוצה להיות הקול שיהיה חלק מבניית האתוס הערבי הישראלי החדש אבל בעצם הוא רק רוצה לחיות בשקט. הוא סובל מהאגואיזם ומלקה את עצמו שוב ושוב על כך.  

    נדמה שקשוע אוהב את הישראלים, שמחבקים אותו בלהט ושונא אותם ובאותה המידה אוהב את החברה הערבית ושונא אותה ("בני זונות, הערבים האלה" הוא אומר על הביקורות שקיבל מהחברה הערבית על "עבודה ערבית"). 

    תוך כדי הסרט הבנתי שעד לפני כמה שבועות (לאן לקחו לי את הטור של קשוע, איפה הסבירו מדוע ולאן נעלם?) היה הוא הערבי היחיד שהייתי איתו בקשר קבוע. הבנתי שמאד הייתי רוצה שקשוע יהיה חבר שלי – יש לו עברית נפלאה והוא מעניין באופן שוודי אלן, איש חצוי ומיוסר קיומית באותה המידה, מעניין אותי ושלהבדיל, הוא ממש מכאן ומכיר את המקום הפסיכי שאני חיה בו, בלי הסברים מיוחדים ושמכל הסלט הזה הוא ממש מצליח להוציא פנינים. איך אפשר לא לאהוב אדם שמעיד על עצמו שהוא לוזר עם כל כך הרבה חוש הומור? איך אפשר לא לאהוב איש צעיר, שאוהב כל כך את אשתו היפה ואת ילדיו? 

    הבנתי באותה נשימה, שביני לבין קשוע יש המון אבל אין כלום, שהסיכוי שנכיר ונהיה חברים היא קטנה. שהמרחק ביני, ישראלית בת חורין בריבוע, עם בעיות של ישראלית במדינה ריבונית, שחושבת על זכויות וחובות בדלת אמות וגם בגלובלי, עאלק, לא שונה במהותה, מהשיפוט האירופי המתנשא מבחוץ על הישראלים והערבים מבלי להבין ולו לרגע לא רק על מה זה להיות פלשתינאית אלא אפילו לא מה זה אומר להיות ישראלי וערבי גם יחד, מה זה להיות אזרח סוג ב' (יש לכם שם אחר? מחכה להצעות), שמפחד מהשב"כ, שלא מבין למה לא מקבלים את הילדה בת השנתיים וחצי שלו לגן ישראלי – לא יהודי, ישראלי – שנע כל הזמן בין שתי זהויות. זה דומה על לחשוב שאני אשה ואז לנסות לחשוב כמו גבר? לא יודעת. 

    ובכל זאת, אני עדיין אוהבת את סייד קשוע ומרגישה יותר קרובה אליו מאשר להרבה ישראלים אחרים, שגם אותם אני לא ממש מכירה. אז מה יצא מהסלט הזה בראש שלי? שאני יודעת שהראש שלי תקוע, כמו זה של כולנו כמעט, בחור ועמוק. משכילים עם ידע בתרבות בינלאומית, עאלק. 

    מחר אני הולכת לקנות את הספרים של קשוע. מפרגנת לי ובעיקר מפרגנת לו.
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/10 14:29:
      אני מאוד אוה באת קשוע

      הספר שלו מצויין ועבודה ערבית זה מאסטר פיס שמגלגל אותי מצחוק כל פעם מחדש

      ואחרי כל זה - הסרט איתו ועם אבא שלו מייאש

      קשוע - הוא הערבי הכי יהודי שיש פה, חי בחברה היהודית, וכותב רק בעברית. ובכל זאת המסר ממנו ומשפחתו היא ברור - אי הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ורצון עז לשנות את זה. (אפשר כמובן להשוות למיעוטים יהודיים בעולם שחיים בארצות נוצריות בנחת רב ובזכות תרבותיות מועטות יותר בלי לנסות לשנות אותם).
      אין לי כח להיכנס לפוליטקה מסביב זה - אבל ברור לגמרי שעמדה כזו מייצרת סכסוך אינהרנטי עם הקוצנזוס היהודי.

      אותי היא פשוט ייאשה....
        14/12/09 13:57:


      את ההבנה הזאת קיבלתי אני לפני שנים, זה היה ב2001 לפני הבחירות בין ברק ושרון,

      דיברתי עם עורכת דין צעירה, חילונית, משכילה, תושבת ישראל, ערביה, שהיתה פעילה בעדאלה

      בסוג של בורות, אטימות, חשבתי שבגלל ששתינו חילוניות, משכילות, יש לנו מן המשותף

      היא שטפה אותי במה שנתפס בעיניה כאמת שלה, בעיני כסוג של מקלחת קרה, בעצב בגלל שהבנתי

      שיש מקום שלא ניתן לגישור בעצם העובדה שהעצמאות שלי היא על חשבון הנכבה שלה,

      ואני לא מוכנה לוותר על העצמאות, היא לא מוכנה לוותר על זכות השיבה.

      שבעיניה בעצם לצורך הענין לא היה הבדל בין ברק לשרון (וצריך לזכור שמדובר בשרון של טרום ההתנתקות)

      זו היתה הבנה מאוד מעציבה, אבל קרובה לאמת, זמן קצר אחר כך הצביעו ערביי ישראל ברגליהם

      והדירו רגליהם מהקלפי. ברק הובס.

       

        13/12/09 20:19:
      ופספתי את הסרט וחבל, אבל אני כבר לא כל כך בענייני טלווזיה נראה לי בין השרדות לאח הגדול לבאב אלחארה שברו אותי
        13/12/09 20:17:
      אני עדיין לא מבין למה כבר שבועיים אני לא רואה אותו במסוף?
        13/12/09 19:35:

      צטט: יעקב הררי 2009-12-13 18:58:01

      יוצר מעולה, ערבי אז מה, על אף, מה פיתאום!

      יוצר מעולה נקודה.

      כמי שספג בינקותו את המואזין של יפו את "קלאסי וקל" ברשת א' ואת אום כולתום במעין תערובת מובנת מאליה, אני יודע רק להתייחס להיותו יוצר מעולה.

       

       

      יוצר מעולה, נקודה אבל גם יוצר ערבי. הוא כותב על זה, הוא מייחס את חייו לעובדה זו. זו כבר עובדה נוספת, נקודה

        13/12/09 18:58:

      יוצר מעולה, ערבי אז מה, על אף, מה פיתאום!

      יוצר מעולה נקודה.

      כמי שספג בינקותו את המואזין של יפו את "קלאסי וקל" ברשת א' ואת אום כולתום במעין תערובת מובנת מאליה, אני יודע רק להתייחס להיותו יוצר מעולה.

       

        13/12/09 18:51:


      מצטרף לדעתך - סייד קשוע בהחלט היה חסר לי בכמה מהשבועות האחרונים במוסף "הארץ"

      2 הספרים שלו מצויינים. הם משקפים מציאות חיים של רבים מערביי ישראל, שרבים מאיתנו ישראלים- יהודים לא מכירים.

       

      ספריו, ובדרך כלל גם מרבית טוריו במוסף, מבטאים את הרצון המשותף של כל אדם פשוט בארץ הזו, המבקש לחיות בשקט ובשלווה. המבקש לגדל את משפחתו בשלום עם שכניו ומשתדל להתרחק מאותן ססמאות נלוזות של פוליטיקאים כאלו או אחרים שאין מאחוריהן לא ולא כלום.

        13/12/09 18:07:
      קשוע מרתק. הסרט לצערי לא.
        13/12/09 16:22:
      ואני רצתי מייד בבוקר וקניתי את שני הספרים שלו. הוא נפלא וחכם ומבריק.
        13/12/09 15:12:


      מסכימה עם כל מילה - ראיתי גם, והוא מרתק בעיני. בעיקר בכנות שבו.

      סופר אמיתי

        13/12/09 06:10:

      ראיתי את הסרט  מאוד  כואב  אבל נותן  להתחבר  עצוב   התחברתי כמעט עם כול משכתבת   אני כבר קניתי  מזמן את הספרים מנסה  לחנך את ילדי אחרת  בעניין  השונה  כלפי  ערבים   אבל זה  לא קל לעשות את זה אבל  משתדלת 
        13/12/09 01:12:


      ראיתי את הסרט. סרט נפלא!  נותן הרבה מקום למחשבה דווקא ממקום עצוב, מבהיל, מייאש.....

      וזה גם מה שאימא שלי אמרה: שמחר בבוקר היא הולכת לקנות את הספר שלו. ואם היא אומרת דבר כזה, אז אולי ,בכול זאת, יש תקווה שיום אחד יקרה כאן משהו טוב.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין