עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוג עיצוב

    עיצוב - כיכר העיר

    0 תגובות   יום שישי , 11/12/09, 09:53

    כיום המושג "כיכר העיר" משמש רק כציון דרך במפת התחבורה העירונית,

    בעוד שבימים עברו היתה הכיכר לב העיר ומרכז חברתי תוסס.
    למזלנו נמצאו כמה וכמה סופרים שתיעדו, בדרכם האמנותית,

    את מראה הכיכר בשיא תיפארתה, על כל תיפקודיה, המסחריים, החברתיים והבידוריים.
    כל הפונקציות הללו נתנו כמובן את אותותם בעיצוב המיוחד של המיתחם - ממדיו, תכולתו, פתיחותו לשינויים ומבנהו הידידותי לקהל התושבים.

     


    איך עוצבה הכיכר בעיני סופריה והאם ערכי העיצוב הללו עדיין טובים לימינו ?
    נדגים את התופעה בשלוש פיגורות ספרותיות מובילות שהכיכר עמדה בלב יצירתם.
    האחד - ממקומותינו - הוא נתן אלתרמן שנידמה כי היה משורר - אדריכל בכל הנוגע לעיצוב העיר הלבנה, הלא היא תל אביב המונצחת בכרך "עיר היונה": "על העיר עפות יונים על העיר, על יער פרא"
    למעשה שאב את שלל הדימויים העירוניים מערי אירופה, בעיקר פריז, שם הכיר היטב את חיי הבוהימה וניסה להעבירן להווי התל-אביבי.


    סופר מרוחק יותר, דוסטוייבסקי בן המאה ה-19 רקם את עלילת "החטא ועונשו" על רקע נופי העיר המחודשת סנט-פטרבורג (הגשר הנימתח מעל לנהר והרחובות לאורכו), אך במיוחד סביב הכיכר: הפגישות החשובות ביותר מתרחשות במרחב החוץ, בפומבי, לעיני עוברי האורח או קהל הסקרנים המתגודד סביב הגיבור שחזר למוטב ומנשק את האדמה. במלים אחרות - הכל פתוח וחסר מחיצות, ואפילו הסודות הכמוסים ביותר חשופים לעין הציבור, כמצפון קולקטיבי של העולם.


    הגדיל לעשות מכולם פראנסוא ראבלה בן המאה ה-15, שראוי לתואר "מלך הכיכרות". בספריו ההיתוליים הציב אנדרטה לחיי השוק הימי-ביניימי, על טיפוסיו הגרוטסקיים, הזללנים, הצעקנים והססגוניים. בשוק הדגים מונה ראבלה את כל דגי הים התיכון, ובסעודותיו של הענק פנטאגרואל את כל התוצרת החקלאית של פרובנס, מכרוב ועד בקר, בלי לשכוח כמובן את נהרות היין שהענק מערה אל מיעיו, ממיטב כרמי צרפת.

     


    ראבלה איש האשכולות (רופא, מלומד, כומר לשעבר, סופר נודד) ממוטט למעשה את הקודים הממוסדים של הכנסיה והמשטר ומשחרר בנימה עליזה ובניבולי פה חסרי רסן את רוח החופש מכבלי הפחד המלאכותי.
    הכיכר הפתוחה משמשת כאן כבסיס חי ובריא לתכונות העממיות והטבעיות הפורצות גדר הן במובן הפיזי - כמרחב ללא מחיצות, והן במובן החברתי, כמיתחם ללא מעמדות.

     


    ייתכן שבעידן המנוכר והמסתגר של האוכלוסיה המודרנית - החזרת הכיכר לסביבה העירונית יכולה להוות תשתית לחיי חברה ותרבות מלאי עניין ושמחה. הפיתרון נמצא בראש וראשונה בידי אדריכלי העיר ומעצביה.


     

      אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב

    קווים בנמל תל אביב


      לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      סערגולן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין