![]() הרבה מחשבות יש לי בקשר לתערוכה הזאת שביקרתי והצטרפתי אליה (סה"כ גם אני בוגר של ביה"ס עירוני ה'....), וכחלק מה"הכנות" לתערוכה, הלכתי כמה ימים לפני הפתיחה לראות ולשמוע את הכנס של התערוכה "רע מנעוריו" שמוצגת בימים אלו במרכז לאמנות דיגיטאלית בחולון ושעוסקת בנושא של צייתנות ורוע (מאוד מומלץ ומאוד מעניין !).
"הכניסה לרעים אסורה" הוא שם התערוכה הקבוצתית שנפתחה לפני כשבועיים בגלריית עירוני ה' בת"א ועוסקת במרחב הדימויים הקשור באלימות, אימה, כוחניות ובהיקסמות מהם. מספיק לפתוח ולעיין בעיתון היומי בשביל לראות אילו דימויים מפורסמים בו.
בערב בפתיחה כשהגעתי הייתי יכול לספור על כף יד אחת את מספר המבקרים שהיו שם (כולל אותי), אף אחד מהאמנים כבר לא היה כדי להתראיין, (אולי כי הגעתי קצת מאוחר, אולי כי היום עוד כמה פתיחות אטרקטיביות באותו הערב, אולי כי פשוט אין כניסה לרעים אלא רק לעבודתם ...). כאמן סודי אני חוקר ולומד את הנושא של "כוח", הפוליטיקה של עולם האמנות, הנושא של טרטוריה, נושא ה"מאבק" לחשוף ולפרסם את עבודתך (ואת היוצר), החדירה, הכניסה והפריצה אל עולם האמנות, גיוס של תומכים (ועוד עוד לא מעט מטאפורות ששאובות מעולם המלחמה).
חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להצטרף לתערוכה הזה ולדבר בשני רבדים עם עבודותיי - 4 דימויים שלקוחים מהפרוייקט המתמשך שלי משירות המילואים - "החובה שלי" בו אני מתעד שירות זה, את האמבוולנטיות שיש לי לגביו כאזרח שממלא את חובתו וכאמן שמרגיש חובה עליו לתעד את "מאחורי הקלעים" של שירות זה ואת הרגשות, החוויות והדימויים שעולים בעקבותיו.
הרובד השני בעבודתי הוא כלפי עולם האמנות, עולם שלעיתים הוא כוחני אליו אני פורץ, חושף את עצמי, בודק את הטרטוריה הזאת, ומנכס לי חלקים ממנה וגם מרחיב אותה לטובתם של הנמצאים בה ולאילו שרוצים לתפוס בה גם מקום.
לסיום נשאלת השאלה הקבועה - מי בכלל מחליט מי טוב ומי רע ? האוצר/ת אולי ? הצופים ? ומה היינו עושים אם לא היה רע ? איך היינו יודעים להשוות ולראות את הטוב ? מה הופך מישהו לרע ? מה ומי חושפים אותו ?
אני אינני רע אולם אני מכיר הרבה רעים, בנתיים אני מכיר רק רעי אחד שהוא רע - זהו רעי חורב שהורשע ברצח אסף שטיינמן.
לאמנות צריך קצת זמן וסבלנות - למי שאינו ניחן בהם ורוצה לקפוץ ישר לחלקו של הסרט בו מוצגות עבודתיי יכול להקיש על הלינק הזה
פה ישנו דיון בקהילת "עסקי האמנות" על התערוכה והעבודה הנ"ל וקישורים לדיונים אחרים שרלוונטיים לנושא
דרך אגב - למעט עריכה של כותרות וחיבור של שני קטעי הוידאו הסרט והסאונד שלו לא טופלו - את צלילי הפסנתר קיבלתי במתנה מאחד המבקרים שהיה שם בחוץ והחל לנגן בדיוק כשהתחלתי לתלות את העבודות (כשלו ולאחראית על הגלריה אין ממש מושג מה קורה בתוך הגלריה).
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היא הייתה ספונטנית ברמה של תכנון של יומיים מראש שאני הולך להצטרף לתערוכה הזאת, לקרוא את הטקסט שלה ולהחליט אילו דימויים אני הולך להציג בה. התכנון המקורי היה שחבר יצלם אותי תולה את העבודות, אבל הוא התחיל לדבר בחוץ עם האחראית על הגלריה והזמן עד לסגירתה הלך ואזל אז אני בסוף עשיתי הכל לבד. כשעשיתי קודם את הסקירה של התערוכה ראיתי איפה השאירו חלל מספיק כדי שאוכל להצטרף אליה ותליתי כמה מעבודותיי (היו כמה שלא נכנסו כי לא היה להם מקום, וגם כי חשתי שיש מספיק עבודות שלי בתערוכה ביחס למה שיוצרים אחרים הציגו.
התערוכה הקודמת -דון קישוט (שהיא תערוכת קבע עד שתוחלף) עדיין שם אז היה מאוד מעניין לראות אותה
מסכים מאוד איתך - בעזרת השם !! (בעזרת השם שלך, בעזרת השם שלי ובעזרת כל השמות בעולם...)
ואני מקווה שאנשים יפעלו יותר ויהיו יותר אקטיביים כי לא רק בעזרת שמם דברם זזים בעולם :)
יפה הסרטון, ומעניינים ההסברים.
האם תליית עבודותיך הייתה "ספונטנית",
ומצאת לך "מקום" בו כבשת את התערוכה שלך?
מגניב שצילמת שנראה:)
הייתי שם בתערוכה הקודמת..
מאוד מענייין- השם של התערוכה- ודי משעשע !
אהבתי את הסרטון שצילמת והסברת ככה על קצה המזלג את טעמה של כל עבודה בתערוכה.
בעניין הטוב והרע, אולי כמו כל דבר בעולם הזה, מדובר במושגים יחסיים ותלוי במתבונן. לא כל מה שנתפס טוב עבור אדם אחד יהיה גם טוב עבור אדם אחר, מה שרע בעיינייך לודווקא יהיה רע בעיניי וכן הלאה.
בכל אדם יש את היצר הרע (להרוס, לפגוע וכו') והיצר הטוב (ליצור, לאהוב וכו'). היצרים האלה יכולים להיות מכוונים כלפי עצמנו ו/או כלפי אחרים. ובעזרת השם נעשה ונצליח רק טוב לנו ולאחרים.