עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    קורי הכיבוש הסיני

    3 תגובות   יום שבת, 5/12/09, 18:56

    ניהיי מעיין,

     

    סין לוכדת אותי בקורי קסם של יופי סיני צרוף. הפעם זאת הכתיבה של שון [סון] מנג-יא. בעברית קוראים לה לוטוס. שון מנג-יא, לומדת שנה שלישית בחוג לשפה ולתרבות עברית באוניברסיטת בייג'ינג [בתמונה, מצד שמאל]. עדי---נה עד הקצה האנושי שאני מכירה; יצירתית ועוצמתית בקצה אחר.

     הנה הטקסט שמשיר מעליי קליפות של ציניות. האם הוא לוכד גם אותך?    אהבה מעלה אל השורש  - מאת סון מנג יא  / לוטוס

    פני אגם שקטים כראי, דשא רחב כים צהוב, שביל עקמומי מכוסה באבנים שבורות. שוב הסתובבתי בפארק. ישבתי על יד המגלשה הישנה, שמעתי צחוק ילדים, חייכתי לעצמי. כל העניינים המטרידים נעלמו ברוח. הרגשתי חום, כוח וביטחון עצמי. אמרתי לעצמי: אולי זה כוח הקסם של עיר הולדתי. נזכרתי באמירה של מתמטיקאי סיני ידוע: "למרות שהעיר המפוארת מדהימה, היא לא יותר מדהימה מעיר הולדתי; למרות שגן העדן נפלא, אי אפשר להישאר בו זמן רב. חזור הביתה!".  

     

    עיר הולדתי לא גדולה. היא מתפתחת במהירות, וקוראים לה "הנמל הירוק הבילאומי". אפשר לראות מטוסים רבים טסים מעליה בשמיים ללא הפסקה. אבל הפיתוח לא מפריע לחיי היומיום של תושביה. הם אמיצים, לבביים וישרים, והם מרוצים מחייהם. עיר הולדתי מאזנת את התפתחותה ואת איכות החיים בה. ניתן לומר, שאני קשורה אליה, ותלויה בה.

     

    כל פעם כשאני נתקלת בקושי, אני מעדיפה לחזור אליה כדי למצוא בה אומץ. אני הולכת בה, רואה את הפועלים החרוצים עובדים קשה. עוברת ליד בתי ספר, שומעת תלמידים קוראים בקול רם. עומדת בתחנת אוטובוס, צופה באור הצבעוני. נראה לי שכל העיר אומרת לי בסבלנות עובדה חשובה: כולנו כמו מכונית בודדת, לכל אחד מסלול משלו.

     

    ככה העיר מרגיעה אותי.

     

    בכל פעם כשאני מקבלת ידיעות שמחות, אני נוסעת אליה, מסתכלת למעלה בשמיים הצלולים, עוצמת את העיניים, נושמת נשימה עמוקה, כדי להרגיש את רוח היער וריח הפרחים… נראה לי שהעיר אומרת לי בסבלנות עובדה נוספת: העולם הינו צבעוני ורחב, כדאי לחתור לשלמות בהתמדה.

     

    ככה העיר מעודדת אותי.

     

    לפעמים אנשים שואלים אותי: "מדוע את חוזרת הבייתה לעתים קרובות, ואילו צעירים אחרים מעדיפים מקומות אחרים?". לא אגלה לך את הסיבה, אבל אספר לך סיפור. פעם הלכתי בפארק על עלים שנשרו בסתיו. ראיתי אם ובנה משחקים, שמעתי את הבן הקטן שואל: "אימא, למה העלים נופלים למטה לאדמה, ולא עולים למעלה לשמיים?". אימו ענתה לו: "כי מתחת לאדמה נמצא השורש, והוא האימא של העלים."

                 **********

    זה סיני, סיני, סיני, אני אומרת לעצמי. מה עושה אותו מאה אחוז משי????  
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS


      מקסים, באמת תחושת משי..

      תודה  :)

        6/12/09 18:28:

      הטקסט כל כך סיני.....

      לא יכול להיות יותר סיני מזה.....

      יפה!

        6/12/09 08:08:


      קראתי בשקיקה.

      מחכה לבאות.

       

      רותי.

      ארכיון

      פרופיל