עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    טרמפ במונית למייסור

    6 תגובות   יום שישי , 4/12/09, 19:50

    טרמפ במונית למייסור

      

    בשל מחסור בכסף - הקצבת מט"ח של 300 דולר בלבד – ובשל אופיי הלא-בזבזני (בלשון המעטה), נסעתי במהלך הטיול הראשון שלי בהודו, כמעט רק בטרמפים. נסעתי בטרמפ כמעט בכל כלי תחבורה אפשרי - באופניים ובאופנוע, במכוניות פרטיות ובמשאיות, באוטובוס ובמונית, ברכבת, ואפילו במטוס (!) - רק  בעגלת שוורים לא נסעתי, מכיוון שצעדתי ברגל יותר מהר מהשוורים. סיפור הטרמפ במונית לא היה נכתב לולא הפגיש אותי עם אנשים מעניינים, ולולא זימן לי גם חוויות מן ההיבט הדתי – ביקור חוזר ומפגש מחודש עם הפסל הענק של גומטשוורה

     (Gomateshvara), באתר הג'איני בשרוואנבלגולה (Shravanabelagolla), ובעיקר, משום שהיה אבן הדרך הראשונה במסע אל המקדש בטירופטהי (Tirupathi).  

    הייתי בדרכי חזרה לעיר מייסור,  לאחר ביקור במקדשים של בלור (Belur)

    והליביד (Halebid). כמנהגי בעצירת טרמפים, לא עמדתי וחיכיתי, אלא צעדתי

    בצד הדרך וניסיתי לעצור מכוניות חולפות. במשך כשעה לא שיחק לי המזל

    ועשיתי כברת דרך ברגל, כשהמכוניות חולפות על פניי ולא עוצרות. לבסוף

    נעצרה לידי מונית שחורה מהסוג הנפוץ אז בהודו, שישבו בה חמישה

    נוסעים. סימנתי בידי לנהג המונית שאינני מעוניין בשירותיו ושהוא יכול

    להמשיך בדרכו, אולם אחד הנוסעים פתח את החלון והזמין אותי להצטרף

    ולהצטופף כנוסע שישי, בנסיעה שכבר שולמה על ידו. ממה שלמדתי להכירו

    אחר כך, היתה זו הזמנה שנבעה מטוב לב והכנסת אורחים לזר, נקייה מכל

    חישובי תועלת. 

    הבחור המזמין היה דוקטור צעיר לגיאופיסיקה, שמוצאו מן העיר מייסור. את לימודיו עשה בארה"ב, ואחרי קבלת התואר, הוא נשאר לעבוד שם ולרכוש ניסיון. הוא ואשתו האמריקנית הגיעו לחופשת מולדת, ובמסגרת זו הם שכרו את המונית וטיילו עם חבריהם באתרים המפורסמים באזור. רעיית הדוקטור הייתה לבושה בסארי ירקרק מהודר – אות וסימן להתעניינותה העמוקה בתרבות ההודית. היה נראה שהיא, המערבית, סיגלה לעצמה את אמונות הודו ומנהגיה, בעוד בעלה ההודי נראה ונשמע מתמערב לחלוטין. את ההמלצה לבקר במקדש בטירופטהי שמעתי ממנה. היא הייתה מלאת התפעלות מהמוני האנשים העולים לרגל למקדש, וגם הזהירה אותי מפני הקושי שיעמוד בפני כאיש המערב, להיכנס למקדש.

    דבריה עוררו בי עניין, ואתגרו אותי להיכנס למקדש למרות הקשיים - כבר התנסיתי בכניסה למקדש אסור למי שאינו הודי, במקדש קניאקומרי בכף קומורין.  

    ביליתי עם הגיאופיסיקאי ורעייתו שעות נעימות מאוד, ואף לנתי בביתם בעיר מייסור. לאחר יממה במחיצתם נסעתי לעיר טירופטהי, ממנה המשכתי לאתר המקדש.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/12 17:02:

      צטט: מרב 1956 2012-09-29 16:46:56

      אין כמו המפגשים הבלתי אמצעיים

      תודה, מרב.

      בלתי אמצעיים ובלתי מתוכננים מראש!

      חג שמח, עמוס.

        29/9/12 16:46:

      אין כמו המפגשים הבלתי אמצעיים

        6/12/09 17:39:

      צטט: תמרה1001 2009-12-06 14:01:03


      מעניין .... מצפה להמשך  תמר

       ברוכה הבאה,

      ההמשך יגיע, תמר. זו רק ההקדמה.

      כל טוב, עמוס.

       

        6/12/09 14:01:

      מעניין .... מצפה להמשך  תמר
        5/12/09 00:03:

      צטט: שיווה 2009-12-04 20:08:46

      יפה עמנב, כמוך גם אני אוספת ומלקטת

      סיפורים ממפגשים בדרכים.ובמסעותי בהודו

      חוויות מזדמנות ומתחלפותחיוך

      למונית של פעם, קוראים אמבסדור

       

      תודה, ריקי,

      בסקלרוזיס המתקדם שלי לא זכרתי את שם המכונית, היה לי בראש "סטנדרד", שנדמה לי היה שם כולל למכוניות הפרטיות שייצרה חברת טאטא.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס.

       

        4/12/09 20:08:

      יפה עמנב, כמוך גם אני אוספת ומלקטת

      סיפורים ממפגשים בדרכים.ובמסעותי בהודו

      חוויות מזדמנות ומתחלפותחיוך

      למונית של פעם, קוראים אמבסדור

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין