עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    פורטרט עצמי עם כוננית

    28 תגובות   יום שני, 30/11/09, 21:44

    כל אחד חייב תמונה עם ארון הספרים שלו. אז הנה גם לי יש עכשיו פורטרט עצמי כזה ואפילו הצלחתי להגניב חיוך בשביל כל המתלוננים כי יש לי כמה סיבות לחייך בזכותן בתקופה האחרונה.

    ארון הספרים שלי מלא בספרים שאספתי במשך שנים. קשה לי לזרוק או למסור ספרים כי אני רואה בהם חלק ממני ובכלל אני רואה בדיסקים, די וי די וספרים כרכוש הכי יקר לי- כי הם מהווים את התמצית של מה שאני אוהבת וחשוב לי. ובגלל שאני כמעט ולא קוראת יותר ספרים אני מתרכזת באיסוף ספרי אמנות ובעיקר צילום. כל פעם שאני נוסעת לחול אני חוזרת לפחות עם ספר כבד אחד.

     

    הבעיה העיקרית שלי עם ספרים היא שאחרי שאני מסיימת לקרוא ספר אני שוכחת מה קראתי. זה קורה לי גם עם סרטים ( לעולם לא עם מוזיקה). אבל החוויה ותהחושות שעלו בזמן הקריאה נשארים. לפעמים זה אפילו כיף כי ככה לא צריך לקנות ספרים חדשים. אפשר לקרוא שוב ושוב את אותם ספרים שאני אוהבת. מאוד חסכוני.

     

     

     

    התמונה היא צינית כמובן. אמנם אני מחייכת אבל הידיים נעלמו- הכנפיים נקצצו . האם העצבות תמיד תשאר ברקע? מקווה שלא אבל יש סיכוי שכן.

     

    נ.ב.

    יום אחד אני אעשה סדר בספרים שלי..

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/10 13:28:
      דווקא אתמול בגשם היית די מחוייכת :)
        6/2/10 00:15:

      קודם תמונה חמודה

      ואחר כך

      לפעמים נדמה שיש לכולנו את אותם הספרים...

        5/12/09 20:03:

      די קריצה

      אצלי זה רק עם סרטים ספרים שמות של אנשים ודברים שאני רוצה להדחיק..

        5/12/09 18:13:

      אף פעם לא עשיתי אבחון....

      אני גם כותבת כל יום משימות על פתקים...

      אחרת אני שוכחת מה הייתי צריכה לעשות....

      חייבת שזה יהיה רשום לי מול העיניים

      אחרת יש לי הרגשה כל הזמן ששכחתי משהו....

      דפיקות או לא?

        5/12/09 17:08:

      האמת לא..נראה לי שפעם אחת זה מספיק.
        5/12/09 16:36:
      מוכר... גם לי יש עוד איזה כמה סודות שעדיין לא היום לחשוף אותם .. (דרך אגב - את גם מציגה בתערוכה הסודית השנה ? )
        5/12/09 14:08:

      כן. קוראים לזה ריפוי בעיסוק. מכירה :)

      בוודאי שאני משתמשת בזה באמנות שלי. אני מנסה לנתב דברים רעים למקומות טובים יותר. לא הכל יכול להעלם, לא על הכל אני יכולה עדיין לדבר או להתייחס באמנות שלי. עדיין לא.

        5/12/09 13:50:

      צטט: d.orvin 2009-12-04 19:39:59

      מה? החלפות של ספרים? חלילה וחס :)

      ולגבי העצבות : אמא שלי תמיד אומרת שלכל אחד יש שק של צרות ולאף, אחד לא כדאי להחליף את שק הצרות עם זה של רעיהו..הדשא של השכן נראה ירוק יותר? האמת, זה ממש לא נכון..אז אני לא אפתח לפניך את שק הצרות שלי אבל באמת שלא כדאי לך להחליף איתי..אז בגלל זה העצבות תמיד ברקע- החיים הם לא עסק קל..אבל גם אני לא רוצה להחליף את שק הצרות שלי עם אף אחד. ככה זה כל אחד והגורל שלו.

       אז זהו - שכנראה המשפט הזה התכוון אלי ... להחליף עם רעיהו....

      לי אין צרות יש לי סיפורים (לפעמים מאוד טובים ומצחיקים...) את השקים לא מחליפים רק קצת מראים ואז חלק מהצרות פתאום להן פורחות... (לפעמים גם מוצאים אותן על אמנות...)

       

        5/12/09 11:34:
      את דילסקטית? נראה לי שזה חלק מהדיסלקציה שלי או חלק מהADD שגם קשורה לדיסלקציה..יש לי גם זיכרון נוראי לשמות של אנשים. זה גם דפיקות נוראית שלפעמים מגיעה עד לעלבון צורם מצד מי ששכחתי את שמו. לכי תסבירי שזו בעיה מולדת :)
        5/12/09 11:08:

      חשבתי שרק לי יש הדפיקות הזאת

      שאני שוכחת את הסיפור מיד בסיום

      או סרט

      זוכרת את הרגש, ההשפעה

      אך לא את הפרטים הקטנים.....

        4/12/09 19:39:

      מה? החלפות של ספרים? חלילה וחס :)

      ולגבי העצבות : אמא שלי תמיד אומרת שלכל אחד יש שק של צרות ולאף, אחד לא כדאי להחליף את שק הצרות עם זה של רעיהו..הדשא של השכן נראה ירוק יותר? האמת, זה ממש לא נכון..אז אני לא אפתח לפניך את שק הצרות שלי אבל באמת שלא כדאי לך להחליף איתי..אז בגלל זה העצבות תמיד ברקע- החיים הם לא עסק קל..אבל גם אני לא רוצה להחליף את שק הצרות שלי עם אף אחד. ככה זה כל אחד והגורל שלו.

        4/12/09 19:29:
      את עושה החלפות ? (לפחות החלפת חיוך ;) - ומה פשר העצובות
        2/12/09 20:58:

      צטט: דני 100 2009-12-02 18:49:08


      אין כמו מלכוד 22

       

       

      או. תהיתי באמת איך אנשים לא התחילו לזהות ספרים שיש על המדפים כבר ממזמן.
        2/12/09 20:57:

      צטט: justafriend 2009-12-02 11:01:07

      את פשוט נותנת דרור למילים.... :-)

      :-)

       

        2/12/09 18:49:

      אין כמו מלכוד 22
        2/12/09 11:01:
      את פשוט נותנת דרור למילים.... :-)
        2/12/09 09:51:
      האמת שאני ממש לא טיפוס של נקמות.. את זה אני משאירה לקארמה, זה תמיד עובד.
        2/12/09 00:06:
      אהבתי את התמונה, הכנפיים המקוצצות, ואת החיוך ה V FOR VENDETTA
        1/12/09 19:13:

      צטט: אמית הרמן 2009-12-01 19:06:00

      ציפור דרור

       

      :)

      הלואי :)

       

        1/12/09 19:13:

      צטט: AyeletAmit 2009-12-01 18:41:47


      בעיני היעלמות הידיים מבטאת את הריחוף והאושר שאופף את יחסייך עם הספרים

       

      תמונה נפלאה - ופוסט מהנה!

       

      מעניין, יש לי יחסי אהבה שינאה לספרים. אני אוהבת אותם כי הם מעניינים אני שונאת אותם כי אני דיסלקטית וקשה לי לקרוא כך שאני דווקא לא חשה ריחוף ואושר לגבי ספרים.. אבל אפשר בהחלט לפרש את זה כך כי אני שמחה מסיבות אחרות

      ותודה רבה :)

        1/12/09 19:06:

      צטט: Dafna's 2009-12-01 18:36:43


      חברה טובה שלי הלכה לטולמנ'ס וביקשה שיזמינו עבורה את ארון מדפי הספרים כמו בשנות ה70 שהם מכרו... אז הם אמרו לה שחבל, אבל כבר לא מייצרים את זה...

      בכמה דירות של סבתות של חברים, ראיתי קיר מלא מדפי-עץ המלאים בספרים. תמיד הסתכלתי על הקיר המלא בהערצה, וחשבתי לי שגם לי יהיה קיר כזה.

      אז זהו שלא.

      יש לי בילי דבילי קטן מאיקאה ועוד ארונית של רהיטי רים (מקורי משנות ה80) והרבה ספרים על ה.... רצפה.

      שיו איך אני מעריצה את הארון ספרים שלך.

      תתחדשי.

       

      מצחיקה חברה שלך אבל אני מבינה אותה לחלוטין!

      וחח..אילו מדפים של איקאה שחיברתי יחד :)) וכבר שלוש שנים שיש לי את המדפים הללו אבל רק עכשיו החלטתי שהגיע הזמן לצלם את תכולתם.

       

        1/12/09 19:06:

      ציפור דרור

       

      :)

        1/12/09 18:41:


      בעיני היעלמות הידיים מבטאת את הריחוף והאושר שאופף את יחסייך עם הספרים

       

      תמונה נפלאה - ופוסט מהנה!

        1/12/09 18:36:


      חברה טובה שלי הלכה לטולמנ'ס וביקשה שיזמינו עבורה את ארון מדפי הספרים כמו בשנות ה70 שהם מכרו... אז הם אמרו לה שחבל, אבל כבר לא מייצרים את זה...

      בכמה דירות של סבתות של חברים, ראיתי קיר מלא מדפי-עץ המלאים בספרים. תמיד הסתכלתי על הקיר המלא בהערצה, וחשבתי לי שגם לי יהיה קיר כזה.

      אז זהו שלא.

      יש לי בילי דבילי קטן מאיקאה ועוד ארונית של רהיטי רים (מקורי משנות ה80) והרבה ספרים על ה.... רצפה.

      שיו איך אני מעריצה את הארון ספרים שלך.

      תתחדשי.

       

        1/12/09 18:09:
      טוב שאנחנו מסכימים קריצה
        1/12/09 17:41:

      ברור- תמיד....(שלך יותר טוב כמובן)

       

        1/12/09 09:40:

      מוחבאים במערה החשמלית.. או בסליק. שכחתי איפה שמתי אותם

      אין לי מקום ליותר גדול..אז אולי שלך יותר גדול אבל שלי יותר שווה :))

        30/11/09 23:13:

      אבל איפה ספרי החסמבה?

      אה ו..שלי יותר גדול....