עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    my food blog

    מי לא אוהב אוכל?

    ארכיון

    סיכום העשור של עכבר העיר

    1 תגובות   יום חמישי, 26/11/09, 21:57
    הפוסט פורסם לראשונה בבלוג הטלוויזיה שלי: טלוויזיה = מציאות.

     

     

    מפחיד קצת לגלות שנגמר עשור. בכל זאת, בכל פעם שנגמר עשור אני מחליפה קידומת, ואם בפעם הקודמת זה היה מספר כיפי כזה ומגניב, עכשיו זה יהיה מספר בוגר ואחראי. אוף. התחלתי בנימה דכאונית משהו.

    עכבר העיר ואורנג' טיים מסכמים עשור, ומבקשים מגולשים לדרג את הסרטים, הסדרות והשירים האהובים עליהם מהעשור הראשון של המאה ה-21. בכל קטגוריה יש 100 פרטים שמהם צריך לבחור בין 3 ל-5. קשה. קשה מאד.  יש גם פעילות אונליין, במסגרתה התבקשו בלוגרים לכתוב על הבחירות שלהם, ובתמורה אנחנו משתתפים בתחרות משלנו שבסופה מערכת קולנוע ביתית. אין לי יומרות לזכות, אבל ננסה. להצבעה לבחירות שלכם הקליקו על הקישור שלי (מופיע גם למעלה). תודה!


    אז להלן הבחירות שלי. הן כמובן מייצגות אך ורק אותי:

    טלוויזיה:

     

    יש יותר מדי!!!!! אי אפשר לבחור 10? 20?

     

    באפי ציידת הערפדים – Buffy The Vampire Slayer – התחילה בעשור הקודם וסיימה בנוכחי. כל כך הרבה יותר מסדרת נעורים והתכנית שאני תמיד אבחר כטובה ביותר. אני בטוחה שאתם מסכימים איתי.

     

    זהות בדויה - Alias – התחילה מצוין, המשיכה מצוין, ואז באה התדרדרות נוראית. אני תמיד מוכנה לראות שידורים חוזרים של סידני בריסטו, דאדי בריסטו, מייקל ווהן, גריבלדי ומיליון הטוויסטים והקליף-האנגרים שהסידרה הזו סיפקה (For starters, my name isn't Michael Vaughan).

     

    האוס – איך אפשר מצעד בלי האוס? דרמה נוסחתית שמתחילה בתעלומה, עוברת דרך לופוס ונגמרת באפיפני של אחד ד"ר גרגורי האוס. כבר 6 עונות ולא נמאס.

     

    הישרדות ארה"ב – ניצחה את המירוץ למיליון כנציגות הריאליטי בהצבעה. לא באמת צריכה להסביר למה.

     

    אורות ליל שישי – Friday Night Lights – נציגה של אותן סדרות קטנות ומקסימות שאף אחד לא רואה. היא עדיין משודרת (בארץ אאל"ט ב-yes) ומומלצת בחום. התכנית מתמקדת בנבחרת הפוטבול של התיכון המקומי בעיר דילון, טקסס, שבה הכל, אבל הכל סובב סביב הפוטבול, וניצחון הוא האופציה היחידה. סדרת דרמה-בנות במסווה של דרמת ספורט.

    אם הייתי יכולה לבחור עוד אז: הכי גאים שיש, המשרד ארה"ב, דוסון קריק, בנות גילמור, בוסטון ליגל (דני קריין!), ביג בראדר (האמריקאי), True Blood, המפץ הגדול, הפמליה, ורוניקה מארס, מלאכים באמריקה ומשפחה בהפרעה.

     

    קולנוע:

     

    האביר האפל – לא רק בגלל הית' לדג'ר, אבל בעיקר בגללו. מי חשב שסרט קומיקס שבו מעלים מחדש דמות של ג'ק ניקולסון יהיה מדהים כל כך. אם לא עשיתם זאת עד עכשיו, תראו.

     

    הר ברוקבק – ביקור נוסף של הית' לדג'ר ברשימה, למרות שבסרט העדפתי את ג'ק ג'ילנהול. סיפור מרגש על שני קאובויז קשוחים בהרי הרוקי, שמגלים שהם מחבבים אחד את השני בצורה קצת אחרת. ראיתי את הסרט כל כך הרבה פעמים, ובכל פעם מחדש אני בוכה ובוכה...

     

    וול-אי – אתם בטוחים שזה סרט אנימציה? סיפור בעל כל כך הרבה רגש ואהבה, שמי בכלל שם לב שהוא מתרחש בין שני רובוטים. הייתי מוותרת על סיפור הספינה והשמנמנים, אבל צריך גם קצת קומדיה בסרט של פיקסאר.

     

    רקוויאם לחלום – הגעתי לסרט הזה בלי לדעת עליו כלום. לא ראיתי טריילרים, לא קראתי ספוילרים, קיבלתי הנחיה אפילו לא לקרוא את העטיפה של ה-DVD. אז לא קראתי ולא ידעתי והייתי המומה במשך 102 דקות. לא יכולתי להפסיק לבכות למשך שעתיים, והייתי בשוק יומיים נוספים.

     

    ביקור התזמורת - אחד מהסרטים הישראלים הבודדים שהלכתי לראות בקולנוע בעשור האחרון. סרט קטן ומקסים על ביקור של תזמורת המשטרה המצרית בישראל, שמתבלבלת אי שם בשנות השמונים ומגיעה לעיירת פיתוח.

    בהקשר זה, אני ממליצה לקרוא את הפוסט המצוין (והוותיק) של גלעד שטיינברגר, שבו הוא מציין את חמשת הסרטים הטובים שראה בעשור האחרון.

     

    מוסיקה:

     

    מבחינה מוזיקלית אין לי בעיה להודות שהטעם שלי מאד מגוון אבל בסופו של יום אני אוהבת פופ. והרבה פופ. תנו לי בריטני, תנו לי גאגא ואני מרוצה.

     

    Lady Gaga – Poker Face התאכזבתי מכך שליידי גאגא כמעט ולא נמצאת ברשימה. איך Bad Romance נעדר מהרשימה? ואיפה Paparazi? ממש מחדל. אז אני מצביעה לנציגות הבודדת של הגאגא.

     

    Justin Timberlake – Sexyback – פרינס יכול לקטר כמה שבא לו, אבל ב-2006 טימברלייק עשה את הצעד המתבקש מילדון מתולתל וחמוד לכוכב פופ עולמי. ככה עושים פופ מעולה.

     

    Kanye West – Jesus Walksרובכם חושבים קנייה ווסט וישר חושבים איזה דושבג ככה הרס את טקס MTV. אז קנייה הוא גם יוצר מוכשר שאני נהנית לשמוע ברדיו-דיסק באוטו, וזה אחד השירים הראשונים והמעולים שלו.

     

    ColdPlay – Yellow – השיר שגילה לנו את קולדפליי, בימים שאי אפשר היה לדעת איזה מפלצת פופ/רוק מחכה לנו. אז נכון שיש להם שירים הרבה יותר טוב מזה, אבל בא לי לזכור להם חסד נעורים.

     

    Nickleback – Rockstar – ותודה רבה לחברתי שירה שגילתה לי את השיר הזה. המנון רוק דרומי ומגניב, שפשוט כיף לשיר איתו את המילים. גם אני רוצה להיות רוקסטאר!

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/09 22:58:

      אהבתי אהבתי אהבתי!!

      פרופיל

      mayashoval
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      טלוויזיה = מציאות