עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יסינראל

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/11/09 13:05:
    Hi Shoshan
     
    Thanks for the amazing review!!!!and thank you for the opportunity to show it in front of your students,it was a great
    experience.
    To Ruthy - Right now there is no way to see it in Israel,only my friends and family have it
    I would really like to show it in other bigger platforms in Israel,but I don't really know who should I approach
    When I shot the movie I didn't think too much about where to put it and how to show it.After I shot it I found out that the only way to show it would be in short film festivals,but the problem is that my movie was originally 55 minutes.I cut it down to 45 minutes ,but still it's too long for most of the short films programs
     
    Shoshan suggested to approach the cinematheque.Maybe it can be a good idea,haven't thought about it before
       
      10/11/09 17:40:


    נשמע מעניין,

    איפה מלבד בסין אפשר לראות את הסרט?

      10/11/09 17:11:


    נשמע מקסים, הסרט. 

    דזה-יי המקורית מאורסת לישראלי, אז זה לא בשמיים.

    0

    מחפשים את מי? / "Looking For Ziyi"

    3 תגובות   יום שלישי, 10/11/09, 17:00

    ניהיי מעיין,קסם של סרט סיני-ישראלי ראינו כאן ביום שישי, וקסם של אנשים פגשנו לאחר הקרנת הסרט של דגן שני. אני מתכוונת לסרט "Looking For Ziyi" [בסינית הוא נקרא: 找子怡] של דגן שני, בוגר האקדמיה לקולנוע בבייג'ינג, ולשחקן Guo Tong והמפיק והצלם Huang Rongrong.המראנו איתם למחוזות של אנשים שמביאים איתם יצירתיות, חירות, סולידריות קבוצתית, הזיה, חלומות, אנושיות – הוויה כזאת "מתוקה" בתוך מציאות לוחצת, אוסרת, מנווטת, כולאת וכאלו...על מה אני כותבת?על סרט קצר, באורך 45 דקות. ראיתי אותו כבר פעמיים, מוכנה לראות שוב וללמוד כמה שורות ממנו בעל-פה. יכול היה להיות 'סרט קאלט', אבל אין סיכוי שיקרינו אותו כאן באולמות ציבוריים. מכמה סיבות.על מה הסרט?קשה לי להסתפק בתיאור העלילה, לכן אציג אותו בשכבות.שכבה ראשונה: זה סרט על סטודנט זר (ישראלי, כי דגן ישראלי), שלומד קולנוע בבייג'ינג ועושה עם חבריו הסטודנטים סרט/ים. הוא מעריץ את כוכבת הקולנוע הסינית היפייפיה Zhang Ziyi, שכל סיני מכיר וגם במערב מכירים מן הסרט "הדרך הבייתה" [בעברית] ומסרטים אחרים. מכאן מתחילה הפנטזיה הקולנועית, שבה הדמיון כופה את עצמו על המציאות [ולא להיפך. סרט, כמו שסרט עובד!]. הוא מדמה שהכוכבת היא הבחורה הצעירה שראה/לא-ממש-ראה במסדרון של הבניין שבו הוא גר. היא גרה בדירה מולו, כלואה במובן מסוים על-ידי אימה [בעלת הדירה של הגיבור]. ההתאהבות משנה את חייו ואת הסרט שהוא מחליט לעשות. הוא עורך מעקב אובססיבי אחר מושא אהבתו בתנאים בלתי אפשריים: האם בדמות ה"מכשפה" שמונעת ממנו להתקרב לבתה, החברים הרציונלים, פערי התרבות ועוד. אבל כמו בתבנית הרומנסית, הגיבור מלא עזוז להציל אותה, לחלץ את היפייפיה הקסומה והכלואה, וכמובן להינשא לה.שכבה שנייה: זהו סרט על עשיית סרט. סיפור ההתאהבות מתרחש בתוך הקשר. בדומה לסרטים אחרים, נניח "אישה יפה" [שמוזכר בסרט] כ"אב טיפוס", זה גם סרט על קולנוע. הדמויות מאוהבות בקולנוע, אבל לא בטוח שהן ואנחנו מתאהבים בקולנוע הראוי.שכבה שלישית: צעירים חסרי מנוח רוצים שינוי. "כן [לא], אנחנו יכולים" – הסלוגן של ברק אובמה מהדהד. הם חולמים על קולנוע אחר, רוצים לעשות סרטים בדרכם, ללא מוסרות של מסורת ומה מותר או אסור. האהבה שלהם נתקלת במציאות קשוחה, מגרשת, רודפת מבחוץ, ובחולשת הכוח להיות מה שבא להם. אז ממשיכים לעשות סרטים על לוחמים-גיבורי-אומה או על להטוטים של קרב-מגע [הרגל המתרוממת ובועטת... לחיי הנצח של ברוס לי]. שכבה רביעית: סרט על האומנות בחיינו. גיבורי הסרט הם אומנים עם ברק בעיניים ובראש, שחיים במצוקה. הם אומנים בראשית דרכם, רעבים לביטוי קולנועי או מוסיקלי, פועלים במציאות קשוחה, בודדים, רוצים שינוי, רואים קדימה ועושים מה שנכון להם. אנחנו או מישהו צריך להציל אותם. שכבה חמישית: סרט על יחסי מערב ומזרח ועל מפגש מקורי בין תרבויות. הגיבור מפנה עורף לכוכבות קולנוע בלונדיניות זוהרות לטובת יופי סיני בעל שתי צמות שחורות וחיוך שובה לב ועין. הדמויות מתווכחות ביניהן על אומנות הקולנוע מנקודות מבט מערבית וסינית. הם לא מגיעים להסכמה, אבל יש ביניהם הרמוניה וסולידריות, וזה מה שחשוב.שכבה שישית: זה גם סרט על בייג'ינג. עיר יפה, שבויה בידי שומרים ו/או שבויה בחלומה. לא באמירה בוטה ואפילו בהומור. צלמי הסרט מגורשים פעם אחר פעם מאתרי הצילום, שבחרו לעצמם ללא קבלת רשות מהרשויות. מפחיד? לא בסרט. יש הרבה צחוק והקלה למרות הכל. הם יודעים לברוח ובסוף גם לרחף. צריך את זה כאן ועכשיו ובעצם בכל מקום, לא? שכבה שביעית: גם השמים והאדמה הם גיבורים בסרט. הם מתקשרים ביניהם בצילום מרהיב. דגן שני והצלם הואנג רון-רון קלטו את הקווים האנכיים היורדים ועולים בעמקי התרבות הסינית. זה יפה.במה הסרט הזה ישראלי?יש פריטים ישראלים "מרשיעים" פשוטים כמו: שורה משיר עברי שהגיבור שר במקלחת ["יהיה טוב, כן, יהיה טוב" – איזו שורה נהדרת!], מסך מחשב עם אימל כתוב בעברית, ו"הילך" ישראלי כללי: טי-שירט, מכנסיים קצרים, סנדלים נצחיים, קפה, זריקות עם נחישות. זה לא משהו שנהגי המוניות מזהים. בשיחות המזדמנות של הגיבור עם נהגי המוניות הסיניים, המופתעים משליטתו יוצאת הדופן בסינית, הם מייצגים את הנורמה הרווחת כאן אודות הישראלים: חכמים, עשירים, אנשי עסקים מוצלחים. לא בטוח שהם מבחינים בין יהודי לישראלי. הרווח כולו של הישראלים J.מעבר לכך הרבה מהות ישראלית: חוצפה, הפרה של כללי מותר-אסור, מעוף להתאהב בכוכבת-על ולשנות את חייה "מן הקצה אל הקצה", כמו ששר אריאל הורוביץ. והסוף טוב: השחקנית המדוברת אכן חיה עם מיליארדר ישראלי אביב/ויוי נבו, ואומרים שיינשאו בקרוב. לא מוזר?סיכומון: הסרט הזה הוא הדבר הטוב ביותר על יחסי סין ישראל שניתן לחזות בו. הסטודנטים שלי בחוג פגשו ישראלי ושני סינים מהצד המואר של הכוכב שלנו. עכשיו מותר לחלום על מישהו מסין שיבוא להציל את ישראל ממצוקתה. בינינו, רק סין יכולה, אבל זה נושא לפוסט אחר.מצרפת לפוסט תמונה מהסרט: דגן ישן על כרית עם כוכבת חלומותיו הסינית, ותמונה שלנו באוניברסיטת בייג'ינג יחד עם דגן הענק, חברו השחקן והסטודנטים. רוצי לראות ת'סרט. אבל איפה?

    שושן  

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין