עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאכילה חינם

    מתכונים, חוויות ותצלומים מהמטבח שלי ושל אחרים

    ארכיון

    סופגניות חנוכה - מאחורי הקלעים

    3 תגובות   יום שלישי, 27/10/09, 00:49

    הסיפור איתי הוא שאני חייבת לעשות הכל עכשיו, מהר, מיד בלי לחכות.

    יש לצד הזה באישיות שלי משהו חיובי, אבל לפעמים הוא גם תובע ממני מחיר.

    ככה זה נראה כשהחלטתי להכין סופגניות דווקא בשבוע הראשון של הלימודים:

     

    לכלוך 


    כן. השבוע הראשון ללימודים, זה שאני עדיין מבטיחה לעצמי במהלכו שאהיה סטודנטית טובה וממושמעת, כזאת שמגיעה לכל השיעורים וקוראים מאמרים בשבת. פתאום מוצאת את עצמי בשתיים בלילה עם מטבח מטונף ושיער בריח שמן קנולה. מה עושים עכשיו?
     
    אם יש דבר שלמדתי תוך כדי הכנת הסופגניות הוא שלמטבח לא נכנסים בכוח ושקניות למטבח לא עושים עם נעלי עקב.
    (היתה לי תמונה שלהן איפשהו במחשב, לא חשוב)
     
    אז התחלתי בשמונה בערב להתעסק עם בצק שמרים דביק. אני זוכרת שמשום מה כתבתי בשורת הסטטוס בפייסבוק "מתחשק לי להזיל דמעות אל תוך בצק שמרים שעוד מעט יהפוך לסופגניה" מבלי לדעת את התוצאות. בתמונה הבאה, אגב, אפשר לראות בצק, אבל בואו ננסה להתמקד לרגע לא בבצק, אלא במה שנדבק לדפנות הקערה:
    בצק 
     וזוהי רק ההתחלה לה לה. 
     
    בזמן שהבצק תפח התחלתי להכין קרם פיסטוק, שיצא לו מרקם של אבוקדו, קרם אספרסו (הכי טעים אבל לקח לי זמן להבין שהצליח לי), וגנאש שוקולד מריר. הסירים נערמו, הבלנדר הרעיש והרעיש והעייפות נתנה את אותותיה.
     
         אספרסו   שוקולד לבן 
     
    בזמן ששפכתי את השמנת לתוך הגנאש משהו קרה ופתאום שמתי לב שאני מכוונת אותה אליי, על החולצה הלבנה. 
    הסופגניות היו בתפיחה שנייה, מה שאומר שלא היתה דרך חזרה מהערב המלוכלך הזה. עם חולצה משומננת, קללות בפה וכיור מלא שאלתי את עצמי בפעם הראשונה למה זה מגיע לי? למה הייתי חייבת להכין את סופגניות הזעם האלו? 
     
    אבל לא ויתרתי. המשכתי אל היעד הבא (קצת מפחדת למען האמת): שמן רותח:
    בשמן 

    החלק הזה דווקא עבר בהצלחה. אולי כי רק למחרת ראיתי את מה שהושפרץ על הכיריים.
     
    ואז הגיע שלב המילוי. 
    כפיות
     
    והצילומים ההזויים
     
    צמר   טרול
    וואלה, באמת לא יודעת מה עבר לי בראש.
     
    אני רק יודעת שבסביבות השעה 2:00 התחלתי ליילל שמחר אוניברסיטה ב9:00 בבוקר והתחלתי לקרצף בסקוץ' את השולחן, להעביר את הקרם פיסטוק לכלי, לשטוף את הסיר מהשמן, להחזיר את השוקולד למקרר, לנקות שאריות של אבקת סוכר מהרצפה, לשוף כלים, לשטוף כלים, לשטוף כלים, לקחת לגימה מהברנדי ולהחזיר לבר, לגלגל את הצמר חזרה לסלסילה, לסדר ת'מדיח, לכבות את מכונת האספרסו, להבריק את קערת המיקסר, לסדר את הכלים בארון, לטאטא את הרצפה מקמח, לשים את החולצה בכביסה, לעשות מקלחת ולקרוס במיטה.
     
    רק אז החלטתי שמספיק לי ודי לי מסופגניות הזעם. לפחות עד חנוכה. 
     
     יפות
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/09 09:15:

      נראות לא רע בכלל!
        27/10/09 08:08:

      כמובן שיש מתכון...

      יתפרסם בזמן הקרוב כאן בבלוג ובמדור האוכל של העכבר...

       

        27/10/09 06:39:


      :)))))

       איזה מזל שאני שונאת סופגניות ( להכין )

       כתבת מחוייך,

       קל להזדהות

      ואני בטוחה שיצא סוף !

       

      לא תספרי איך הכנת את הפיסטוקים?

      משו ?  .... מתכון?

      פרופיל

      גילי יובל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות