עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    קאלי, "הבובה" האלוהית

    0 תגובות   יום רביעי, 21/10/09, 15:13

    קאלי, ה"בובה" האלוהית  

    עמוס נבו

    "עשה יוגה למען בריאותך" – קידם את פניי שלט באנגלית, בכניסה לאשרם של סואמי שיוואננדה בעיירה רישיקש. על לוח המודעות שבצד שער הכניסה היה מחירון מפורט של הפעילויות באשרם.   עמדתי ובהיתי בשער, אפוף תחושה של אכזבה עמוקה. הגעתי לאשרם במטרה לפגוש את אחד החכמים ששהו בו, בעקבות המלצה שקיבלתי מחכם דרומי, במדינת קרלה.  אולם, שיווק האשרם בשפה האנגלית לקהל מערבי, ושימת הדגש על הבריאות הגופנית, נתנו לי תחושה של מוסד ממוסחר מאד. הביקור שלי בהודו, שהתחיל כטיול תיירותי שגרתי למדי, הפך למעשה למעין "מסע רוחני". והנה, במקום לשדר ערכים רוחניים, שבשבילם הגעתי אליו, קיבלתי רושם (כנראה מוטעה), שהאשרם של סואמי שיוואננדה משדר חומרנות, ואפילו תאוות בצע.

    יתר על כן, התקציב שלי היה מצומצם מאד, ולא הייתי יכול לעמוד בנטל התשלום, (כמה שזה עשוי להישמע מוזר כשמדובר בתייר מערבי).    

    נפתלות דרכי הגורל. דווקא אכזבתי מן האשרם המפורסם של שיוואננדה, זימנה לי את אחת החוויות היותר משמעותיות בביקורי בהודו – הפגישה עם סואמי אבהדאננדה טירטה (Abhedananda Tirth), האלמוני.  

    האשרם של סואמי אבהדאננדה שכן לא רחוק מגדת נהר הגנגס, והיו בו מבנה מוצק אחד, ומספר בקתות קש. לא היו במקום מים זורמים, ולא היה בו חשמל. את רחצת הבקר ביצעו היוגים ליד הבאר, ו"המקלחת" הייתה דלי מים צוננים (מאד!) על הראש.

    היה יוגי אחד באשרם, הזקן ביותר מבין שוכניו, שהיה כפוף כמעט ב-90 מעלות ומהלך בעזרת מקל, שלא היה מסוגל להרים את הדלי מעל לראשו. הוא התקין לעצמו "מקלחת" אחרת – כד מים גדול תלוי בחבל על עמוד עץ, עם חור בתחתיתו פקוק בפקק. הוא היה ממלא אותו במים מדלי קטן, ואחר כך נעמד מתחתיו ומשחרר את הפקק, וסותם בחזרה, על פי הצורך.   

    התאמתי את עצמי לסדר היום הקבוע באשרם, בתוספת של שחיית בקר בנהר הגנגס הקר. השעות הראשונות של הבוקר הוקדשו להיטהרות, מדיטציה ולימוד.

    משום שרישיקש היא "עיר של חכמים", ומספר היוגים (כ-1000 אז) שאינם עובדים, היה גדול ממספר התושבים העובדים לפרנסתם, לא הייתה אפשרות לקבץ בה נדבות. היוגים היו, אם כן, תלויים למחייתם בבתי תמחוי שחילקו מזון בחינם לכל דורש. בשעת הצהריים היינו יוצאים כולנו עם פנכות האוכל, פעם אל בית התמחוי של מלך נפאל ופעם אל בית תמחוי אחר. היינו מתיישבים בשורות ארוכות, ומקבלים את מנותינו מתוך דלי גדול – בדרך כלל נזיד עדשים (דאהל). זו הייתה עבורי חוויה מיוחדת - מעין קיבוץ נדבות קבוצתי. הצטרפתי לקבוצה בלב שלם, ורק תהיתי מדי פעם, כיצד היו מגיבים קרוביי וחבריי אם היו רואים אותי נוהג כקבצן.    

    בערבים היינו מתכנסים כולנו בחדר הגדול ביותר בבניין המרכזי באשרם, לשירה ביחד – סטסנגם (satsangam). היינו יושבים במעגל, כאשר חלק מן היוגים מנגנים בתופים ואחרים במצילתיים, וכולם שרים שירי הלל לשקטי (Shakti) - היסוד הנקבי ביקום – בדמות האלה קאלי. ערב אחד התעלתה השירה למעלות דבקות גבוהות מהרגיל, ולפתע נכנס למרכז המעגל היוגי הזקן, שתמיד התהלך כפוף ב-90 מעלות, והחל לרקוד ולקפץ. גופו הקטן והצנום הזדקף, והוא ביצע פירואטים וקפיצות מופלאות לגובה, שלא היו מביישות גם צעירים ממנו. נשארתי פעור פה אל מול הפלא. לא יכולתי להימנע מן המחשבה שהתרוממות הרוח, היא שאפשרה את התרוממות החומר. 

    עשרה יוגים היו באשרם בראשות סואמי אבהדאננדה, רובם ככולם מבוגרים, וביניהם גם אישה אחת. בראשו המגולח ובגופו הצעיר, נראה סואמי אבהדאננדה חסר גיל. בכל יום אחר הצהרים הייתי מקיים אתו שיחות ארוכות על נושאים פילוסופיים ועל בעיות מגוונות בהינדואיזם. התרשמתי מחכמתו ומאמונתו העמוקה. סואמי אבהדאננדה מצדו התרשם מידיעותיי. עד הגיעי לרישיקש צברתי עוד ידע בהינדואיזם, בנוסף על הידע שרכשתי באוניברסיטה, וסואמי אבהדאננדה, ברוב ענוותו, היה מציג אותי בפני האחרים כ"גורו" שלו.    

    בנוסף להתעמקותו הפילוסופית, הפליא אותי עומק דבקותו של סואמי אבהדאננדה באלה קאלי. בערב היה מדליק לה קטורת ו"מקריב" לה אורז מבושל. ומדי בוקר היה רוחץ את פסל האלה השחורה ועונד לה זרי פרחים לבנים ריחניים - מעין יסמין, וזרים של פרחי היביסקוס אדומים, המייצגים את הגולגולות המגואלות בדם של קורבנות האלה האכזרית.  

    יום אחד, לאחר שחזיתי בו מטפל במסירות בפסל האלה, שאלתי אותו:

    "סואמיג'י,  איך אתה מסביר את הדברים – מצד אחד אתה דן אתי בנושאים מופשטים של דואליות היקום או אחדותו, המהות והייעוד של הקיום האנושי, ועוד, ומצד שני אתה  משחק עם פסל האלה כמו ילדה המשחקת בבובות?"

    על כך ענה לי תשובה מפליאה בפשטותה, שביטאה את עומק אמונתו ודבקותו:

    "She is my dolly, but I am her doll", אמר. ובתרגום חופשי – "אני משחק אתה כמו בבובה, אך אני 'בובה' (כלי משחק) בידיה".    

    תשובתו של סואמי אבהדאננדה מבטאת אמת כללית לגבי החשיבה הדתית ההודית. ההינדואיזם מאפשר דיור בכפיפה אחת של רעיונות סותרים במהותם. מחד, אמונה ב"אמת מוחלטת" -  ההווייה כאחדות אין סופית - השוללת קיום מהותי מכל תופעה אמפירית. ומאידך, מגוון גדול של אסכולות ודעות, המעניקות דרגה זאת או אחרת של קיום, גם לעולם התופעות האמפירי.    

    מכל השיחות שקיימנו, התשובה על "משחק הבובות" היא שמתקשרת בזיכרוני יותר מכל עם סואמי אבהדאננדה.                       

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין