קחו בחורה בלונדינית יפה ומצודדת בשם אמה, שחשבה לתומה שחייה השמחים הם נחלת הכלל ושמעמדה הגבוה בחברה נותן לה את האפשרות לחרוץ גורלות, לזווג זיווגים ולשדך את כולם, מלבד את עצמה, משל הייתה קופידון הנשי. יחד עם דרמה של חוסר הבנה וחוסר מודעות, משבר קטן וגבר בוגר, מקסים ואבירי בשם נייטלי, שישמש גם כקולה השפוי והמחנך בחינניות וזה שמדמות האח הבוגר יהפוך אט אט לגבר אטרקטיבי במיוחד, הובילו אותם אל הסוף הטוב וקיבלתם קומדיה רומנטית בנוסחתה הקלאסית והכמעט בלתי נמצאת במקומותינו. כשכל על כל אלה מונחת חותמת האיכות של ג'יין אוסטין וממוקם בתחילתה של המאה ה-19.
ה-BBC, שהפיקו גם את הגרסה הנפלאה של "על תבונה רגישות" של אותה סופרת (הרומן האהוב עליי מכל אלה של אוסטין), מביאים הפעם ורסיה מתקשרת יותר, מודרנית יותר, כזו שתשווק לשאר העולם אנגליה יפה, שמשית ומחייכת.
קשה להאמין שאמה של המאה ה-19 הרגישה כל כך משוחררת בחברת גברים וביחסה לבני אדם. המחוות המשוחררות, גם אם אינן אותנטיות, ממוקמות בסט מהוקצע עד הפרט האחרון וכל פריים בה נדמה כמו תמונה קלאסית עוצרת נשימה; תאורה מדויקת, פאלטת צבעים ודיוקי מצלמה יחד עם שיחזור תקופתי מרהיב הם ממתק אמיתי. על כל הקצפת הזו מונח דובדבן מצודד בשם רומולה גאראי, שמשחקת את אמה הדומה מאד לקמרון דיאז (גם אם היא פחות פלאסטית) והזוהר שלה מנצנץ למרחוק.
הסיפור של אוסטין, שהוא מלכתחילה סיפור מקסים ומהנה, מוגש באופן מושלם ומהוקצע בארבע שעות שעוד יירכשו במקביל לעיבוד ההוא של ה-BBC לתבונה ולרגישות ההיא ויונחו על אותו המדף. כרגע משודרת הסדרה באנגליה (פרק שני שודר ממש השבוע).
מומלץ לחובבי הז'אנר ולחובבות קארי בראדשו, באשר הן, שיגלו שאפשר עוד לעשות סיפורי אהבה אינטיליגנטיים בלי לדבר על סקס ובלי להשתטות עד טיפשות ועד בלי די.
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא נראה לי שלעולם יימאס לי מג'יין אוסטין
אני לא מחובבי הז'אנר
אבל מבחינתי אני מוכן לחתום כבר על השורה הראשונה שלך...
"קחו בחורה בלונדינית יפה ומצודדת..."
אל תאמיני למכחישים - כולם מכורים. זה ברור.
יש גברים כאלה?מי רוצה אותם?
יאללה, מאיזה יום נהיית איכותי צדקן? שמאלני קיצוני חדש נולד? אללי
אני? חיה? יש לך הוכחות?
פגשתי את ירוני ושנינו גם לא חברים וגם מתגעגעים ומתכננים התקפה משותפת אליכם בשבוע הבא.
תבונה?רגישות?גאווה?...דעות קדומות?.....
אלהים ישמור!
מהזה? את לא מתביישת.........:)))))
נהדר!
מכורה לאוסטין אנכי.ואפילו מאמינה לה כל פעם מחדש.
בלי סקס? רק רומנטיקה? יש נשים כאלה?
מאד יפה, כמעט ושכנעת אותי להתחבר לקופסא של הטלוויזיה
ואגב רוצה או לא את סוג של חיה
וזו בהחלט משתדלת
הסדרה "גאווה ודיעה קדומה" שיא טלוויזיוני של כל הזמנים.
ובלי נעלי עקב 600 ס"מ
למרות שכשחושבים על זה אז גם מחוך מהמאה הקודמת לא נשמע כזה להיט נוח במיוחד
במוי ומשחק משובחים, איכויות בלתי מתפשרות של הפקה וביפור מצוין, זו קלאסיקה וזו כנראה עושה את שלה, בסופו של דבר.
חוצמיזה, זה מפריך את דבריה של איריס אברמוביץ', שגורסת כאן להגמוניה נשית
אחכה בשמחה שיגיע עד אלינו :)
סיפור היסטורי:
לפני איזה עשר שנים, אם לא יותר, גיליתי שערוץ 23 עומד להקרין ב"שידור מחזורי" את הסדרה "גאווה ודעה קדומה". (מאז זה קרה עוד מיליון פעם בריבוע, אבל אז זו היתה הפעם הראשונה).
התרגשתי נורא: הכנתי לעצמי מטעמים, ביטלתי תוכניות, הודעתי לחברות, השבעתי את אמא שלי שגם היא תתיישב מול המסך ולא תקום, והתכוננתי לאירוע.
באותו בוקר של שישי שבו היו אמורים להיות משודרים 3 הפרקים הראשונים, התקשר אלי מכר שהתגרש לא הרבה לפני כן, והיה לו מצברוח מחורבן. הבן שלו היה אמור להיות אצלו באותו סופ"ש, והוא תהה איך יעשה כיף לנער המתבגר והעצבני שלו.
אמרתי לו: תכין פופקורן, תשקיט את הבית, ותושיב אותו מול המסך לראות "גאווה ודעה קדומה".
הוא כמעט התעלף מצחוק.
ביום ראשון קיבלתי ממנו טלפון, וקולו רעדכשהוא אמר לי: "תודה. אין לך מושג איזו חוויה זו היתה לשנינו לראות את הסדרה הזאת. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לשבוע הבא"......
כל מילה!
יוסי, אני חושבת שאתה מבלבל בין תמונת הפרופיל שלי לתמונת הבלוג שלי. בתמונת הפרופיל זו ממש אני
האמת שיש לי בעיה עם חיות אחרות ואני מתענג יותר מאנשים שיש להם שמות (ותמונות). לא כל כך מבין מדוע אנשים נמנעים מלהכניס תמונה שלהם לפרופיל אישי. לדעתי זה נותן הרבה חופש ואמינות לשיחה.
לעניינו: אני מאוד אוהב יצירות של אוסטין והמלצתך לרוחי ממש. האם אומר לך משהו של של סופר רוסי איוון טורגנב? מנעוריי אוהב אני סיפור קצר שלו בשם "אהבת נעורים" ושם סיפור על נערה בשם EMMA שמאז סמל של אותם איכוייות של אלמה צעירה שאת מתארת בכתבך. בכל מקרה נהנתי ותודה,
יוסי ווסק
תודה!
מחכה בסבלנות שיגיע למחוזותינו.