עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    הלכתי לקרקס של מחר- איחס

    8 תגובות   יום רביעי, 14/10/09, 09:53

     

    תצלום  מתוך הספר 'ראיתי חיות עצובות': ירון קמינסקי

     

       

     

     הרפתקה בקרקס- רשמים ממושבת העונשין

     

    כמעט נחנקתי, הסנדוויץ' היה טעים, אפשר להגיד עסיסי, אין ספק שלימון משומר זה הדבר.

     

    משמאלי שיח, תקוע מסכן בעציץ, תפקידו להסתיר את הרחוב, לידו עמדו שניים גוחנים מעל תא מטען של טוסטוס.

    "ראית איך היית נחמד אליה לפני הדיון, וקרעתי אותה מול השופט...חחח" חיוך מדושן עונג.

     

    בטח אתמול בלילה הוא בעל בניכור את זוגתו תוך כדי שהיא מפנה לו את הגב ומתה לישון, נראה היה שהוא מסופק, מספיק לו מה שיש, אבל הוא רוצה עוד...

     

    גבר בתחילת שנות החמישים שיער שמנוני, משקפיים אדומים פסוודו מודרניים, חליפה מגוהצת, זה שלידו עמד שותק, לא מבין איפה הוא נמצא. הוא אפילו לא טרח להנהן, העיקר שעורך הדין מרוצה.

     

    מהצד שלי, מימין לשיח יצא 'הצד השני' אישה עצבנית ושקטה, היא עובדת קשה כבר שנים, מאחוריה השתרך גבר כנראה קרוב משפחה, לא היה לו מה להגיד אז הוא שתק.

     

    הם נראו בהלם, כאילו יצאו מלוויה מפתיעה באמצע היום.

     

    לא יכולתי לנחש על מה רבו, מי רצה מה ממי, כן יכולתי לראות את תחושת התבוסה.

     

    למרות שלרגע עלתה בי המחשבה פשוט לקום ולחבק אותה, הצלחתי לקפוא במקומי, כצופה שאינו נראה .

     

    הצלחתי גם לסיים את הג'בטה שלי, מבלי להתלכלך הפעם, לבשתי חולצה לבנה, גיליתי שהשומרים עושים כבוד לחולצות לבנות.

    נכנסתי לקרקס, (עוד פעם להוריד את החגורה, אני משתפר בזה )

     

    יש לי בפאוץ' כל מיני דברים שמאוד מסקרנים את השומרים, ציוד של קוסם נראה להם דבר מעניין, (והאמת עם כל הכבוד, לכל אדם באשר הוא, אין לי חשק לנהל אתם שיחת הסבר על 'מה זה' ו'מה זה', לך תסביר לשומר מה זה הדבר הקטן שנראה כמו ויברטור בצבע גוף) היום זכרתי להוציא את הציוד העודף הזה, לפני שאני נכנס לקרקס, זה לא באמת עזר לי, הזזת השעון חורף גרמה לי לשוב אל מגפי, ובתחתית מגפי מסמרים רבים, מה שמצפצף לשומרים לקום ולסרוק אותי ידנית, איזה יחס, איזה כבוד.

     

    הסתקרנתי היום לגבי הקהל, מי הגיע? מי יישב ביציע?

     

    כל כך קל לזהות, מי במנצחים מי במפסידים, הכי קל לזהות את המרוויחים.

     

    הם לבושים מוזר, לדעתם זה יפה החניטה הזאת, אני לא מתווכח על טעם וריח, מה גם שכבר מזמן גיליתי שדיילות במטוסים עושות כבוד לעניבות, לא משנה מי לובש אותן הן רואות רק עניבות.

     

    מתוודה, בטיסות גם אני עניבה. (רוצה את המשקה שלי מהר)

     

    ניגשתי לקיר לראות את התוכניה של היום, אופססס אני לא שם ברשימה הזאת, תקלה טכנית,

    פעם הייתה שקופית כזאת בטלוויזיה.

     

    (האמת הייתה לי הרגשה, זאת לא הפעם הראשונה ששוכחים להזמין אותי, לא מודיעים, יחס זה לא הקטע שלהם).

     

    סתם אכלתי סנדוויץ', יכולתי לישון עוד שעה, אני הולך להתלונן.....

     

    באמצע הדרך נזכרתי ש 'לדבר ללאמפה' זה רק 'לדבר ללאמפה', נשמתי עמוק עשיתי בירור טכני, את הכסף הם לא מחזירים, וידאתי שאוזמן שוב,  הרי לא ראיתי עוד את הפילים, האריות, הנמרים, את הגמדים המרקדים, הלוליינים המתפתלים.

     

    איחס.

     

     

    מוקדש בקבס לכל עורכי הדין לענייני משפחה ובמיוחד לעו"ד שמואל מורן שנטל חלק בעיצוב העצב העמוק של בני.

            

     

    הלכתי לקרקס של מחר,
    כבר הלכתי לקרקסים של מחר
    ועוד אחזור.

    בקרקס של מחר
    אוכל לזהות
    סימנים של אנשים
    שלבשו גלימות של שררה
    ושכחו טעם מנגו טהור

    פחות מקערת בשר מדמם
    לא עושה להם
    כלום בפה
    או בקיבה.

    בקרקס הזה של המחר
    יש ייאוש גדול במסדרונות
    הארוכים

    חלומות מרוחים
    במילים שבורות
    מתגלגלים בתיקים עבי כרס
    המעלים אבק
    על עגלות בצבע אפור
    דהוי
    שדוהרות לשום
    מקום.

    יהיה שם גם קונצרט
    של כעס מהול בדמעות
    ראיתי כבר הצגות
    טובות מזה
    ברבנות.

     

     

    נלקח מכאן:

    http://www.notes.co.il/hakosem/36708.asp

     

    קליוסטרו זה קוסם

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/09 08:36:
      נוגע מאוד.

      פרידה של הורים זה אחד הדברים

      העצובים ביותר לילדים,וזה קשה להם

      שבעתיים אם הפרידה לא נעשית בחברות והסכמה

      אלא מלחמה שבה מגייסים גייסות(עורכי דין) ,

      מצחצחים חרבות ולא לוקחים שבויים.

       

        15/10/09 13:42:
      אהבתי מאד אבנר
        15/10/09 06:49:

      צטט: sherry refael 2009-10-14 23:39:34


      לא הולכת לגן חיות בטח לא לקרקס *שלך שרי

       

       בדיוק.

       

       

        14/10/09 23:39:

      לא הולכת לגן חיות בטח לא לקרקס *שלך שרי
        14/10/09 23:22:


      אין קרקסים שמחים    : (

      אפילו קסם לא יעזור להם...

       

       

       

       

       

        14/10/09 16:44:

      מסכימה...איחס.

      *

        14/10/09 10:14:
      עצוב