עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    הזמן הנזול מקובע מתמיד

    3 תגובות   יום ראשון, 11/10/09, 00:34

    ילדי

    הם המייל

    שאני שולחת 

    שעה שעה

    לקרובי

    שנספו

    בשואה.

     

    והם מחזירים

    לי בחיוך

    רחוף על 

    בשר חרוך,

    בשרשרת חרוזי

    פנינה,

    בי"ש עם עוגה,

    פמוט ומפה, 

    בריקוד

    אלמנה

    עם שני בעליה.

     

    בערבו של היום

    אחרי פטרול

    ברחובות 

    בעיניים לחות

    יבשות מדמעות

    מתפללת

    לסוף ייסוריה.

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/10/09 08:38:


      האנטיביוטיקה כנגד המות שנסו לגזור על עמנו היא :

      לחיות ולהיות חזקים.

      הפתיחה של שירך מרגשת.  

        12/10/09 16:37:
      מרגש...
        12/10/09 05:09:


      הילדים הצומחים במדינה עצמאית אשר מסוגלת להגן עליהם היא התשובה, היא המייל הכי משמח בעבורם.

       

      יצירה כל כך נוגעת...

      ארכיון

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין