עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יסינראל

    תגובות (17)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      19/10/09 20:33:
    שלום מעיין, כל כבוד לך שאת יכולה לחביר את המאמר כל כך מצוין. אני ממש מסכימה עם חשבותיך שאת לא אוהבת לזהות את עצמך כסינית אלא לזהות את עצמך כאדם, שדומה לכל אדם אחר מכל ארצות ועידות. נראה לי שעם אנו לא להבדל עצמנו כפי הפנים, האזרחות , הגזעות וכוי, לא יהיו מלחמות וסיכסוכים בינינו אולי ישראלים ופלסטינים יכולים להיות ביחד בשלום. לפעמים הזהויות יכול לתת לנו גאווה לאומית, אבל לפעמים זה לאפשר הסיכסוכים. נראה לי שהאיחוד האירופי היא דוגמה טובה .

    סוף סוף אני יכול להיכנס ל"עכבר העיר"... עקב הרשאת האינטרנט הבינלאומי הנוראה שלי. נראה שזה מאמר מעניין ומצויין. למרות שגם אני לא יודע מה השאלות האלו של שושן בדיוק ולא הצלחתי למצוא תמונות של "הענקים לא קיימים" באינטרנט, אני חושב שכבר ידעתי את המשמעות שלך באופן כללי והן גורמות תהודה בראשי.  כל הכבוד!גם אני חושב שהעולם היום השתנה מאוד מהעולם לפני מאה שנה או אפילו חמישים שנה. לפני מאה ה-20, כל הסיפור בעולם הוא התמודדות בין מדינות או בין גוש מדינות. השליחות של כל אחד היא לעזור למדינתו להיות החזקה ביותר העולם.בגלל זה, לפרטים, במיוחד אנשים רגילים, כמעט אין חשיבות אישי בספר-לימוד ההיסטוריה.אבל היום? כל אחד יכול לחבור את מקצוע שהוא רוצה ולהגדיר את הערך משלו!אף על פי שאני מעריץ הברב מחשבות במאמר, אני לא מסכיים כל דבר. לפי דעתי, אנשים עדיין זקוקים לתחושת השייכות למדינות. למרות שאחד יכול לטייל ולגור בכל העולם, יש משהו בלתי משתנה. מבחינתי זה הזהות כסיני אחד, לא רק בתחום פוליטי, אלא גם בתחום תרבותי וחברתי.  אלמוג מבייג'ינג
      19/10/09 08:15:

    כל הכבוד למעיין!נעים לי לקרואת את המאמר ואני מקווה שתהיה לי יכולת לחבר משהו ככך בעתיד. מעיין חושבת שלא המדינות, אלא הפרטים יותר חשובים. אני מסכים איתה בטעם הזה. בגלל הגלובליזציה, הגבולות בין מדינות הולכות והולכות להעלם והעולם מורכב מן אנשים. אם כל אחד שם אינטרסטים משותפים במקום ראשון, הרמוניה והתפתחות יהיו הנושא של העדן. צוחק

    מצד אחר,אנחנו צריכים להכיר ולרומם את ההתפתחות של סין בכל מיני תחומים אחרי הרפורמה בסין ב-1978.לדעתי,הרפורמה שנתה הגורל של סין,ולהביא את סין למשפחת העולם.אולי עדיין מוקדם לקרואת את סין "הענק",אך אני מאמין ש יהיה לסין יותר ויותר חשוב תפקיד במערכת העולם.

      17/10/09 16:44:
     שלום, אני רוצה להדגיש את כבודי למעיין בשביל מה היא כתבה. נדמה לי שהמאמר נכתב על ידי מעיין מביע את המחשבה האמיתית ביותר של רוב האנשים בסין—סין אינה ענקית בכלל. כיום סין מתפתחת במהירות וכבר יצרה כמה נסים בכלכלה ופוליטקה הלא קרו במדינות אחרות, אך הם לא מסמלים שסין מסוגלת להיות ענקית בעולם. בינתיים סיניים לא מקווים להיות ענקים ומה אנחנו זקוקים באמת אוה שחיים שלנו יהיו יותר טובים ויהיה שלום בעולם, מפני שכבר סלבנו מהרבה אסונות, מלחמות ועוניות. ברור לסיניים שיש פער גדול בין סין לבין מדינות אחרות, כמו ארצות הברית, יפן, ואירופה...אין ספק שיש כמה מדינות או אנשים בעולם תמיד מדברים על "התיאוריה של סין איום", במיוחד אחרי המשבר הכלכלי העולמי. אבל דבריהם לא דודקים בכלל, ובעיניים שלי התיאוריה הזאת הינה בדיחה. על הרקע הזה, סין ואזרחי סין לא רוצים להיות  "ענק", לכן הענקים לא קיימים. 
      16/10/09 13:52:
    פשוט מדהים לקרוא את דבריה של מעיין, את התגובות הכלליות ואת אלו של הסטודנטים הנוכחיים בפרט.
    העברית, הרגישות, החכמה והאומץ שבדברים, מרשימים ומרגשים.
    אני חושב שהכותרת Giants Do Not Exist הינה רק מחציתו של הרעיון שניתן להשלימו בדרכים רבות, כגון:
    But in Your mind; But in Our Minds; We Create them; If We Do Not Imagine They are; and more...
    כלומר, כל אחת ואחד יכולים וכנראה גם עושים זאת ומייצרים את הענקים.
    עם זאת, ניתן גם לקבוע קריטריונים שיבחינו מהו או מיהו ענק. למשל, קריטריונים פיזיים של גודל, כוח ועוד. מוכר גם הכינוי ענק שמוצמד לאנשים בולטים בתחומם: סופר ענק, יוצר ענק, ממציא ענק ועוד.
    בממדים אלו, סין ענקית כמדינה הן בשטחה והן באוכלוסייתה. כנראה שפרט לקונפוציוס וסון טסו היו וישנם עוד ענקים בתחומי פילוסופיה, ספרות ועוד.
    אני נוטה מאוד להסכים עם עמדתו של אופק, שהזכיר אותה גם בכיתה, שעיקר כוחה של מדינה בא מן האנשים שמאכלסים אותה. אני גם מסכים עם האופן שבו הןא מנתח את מצבה של סין בהקשר זה.
    תודה על השיתוף וההשתתפות,
    מולי
    (גילוי נאות: אני הרֵע - המילה הזכרית לרעיה - של שושן). 
      
      16/10/09 02:52:
    שלום מעיין, מה שכתבת באמת מרשים. אני מסיכמה איתך וגם עם האומן שהענקים באמת אינם קיימים. לדעתי אם ישנם דווקא ענקים, סין אינה ולא תהיה אחת מהן, על אף שטחיה העצומים או אוכלוסיתה הגדולה של סין. כמובן שבזכות הגלובליזציה, העולם מתכווץ והופך להיות מרושת. המדינות בכל רחבי העולם יותר משתלבות ותלויות זאת בזאת על מנת מימוש קידמה ופיתוח של עצמן. הגבולות ביניהן הולכים ומעמעמים, כמו בטבע, "עננים חולפים עליהם בלי להיענש, חולות מדבר נעים מארץ לארץ." ישנם גבולות בין אנשים בלבד. אם לא יהיו גבולות בין מדינות, אין צורך "לשמור על המידה" כמו בג'ונגל, אז לא יהיו קיימים ענקים.סין אינה ולא תהיה מעצמה בעולם. היא מעוניינת ליצור קהילה בינלאומית הרמונית שיש בה טבחון, שיגשוג, דמוקרטיה ושבה כל המינות נהנות ממעמדים שווים. אין ענקים השולטים בשאר המדינות. זה מה שסין עושה מאמצים בלתי נלאים לממש אותו. הסיבה העיקרית שסין נחשבת לענקית הינה שמדינות אחרות אינן יודעות על המצב האמיתי בסין. מה שנדרש כדי לבנות עולם טוב יותר הינו דו-הבנה בין מדינות.
      15/10/09 18:16:

    קראתי את כל המאמר ותודה רבה על המחשבות ונקודת ההסתכלות שחילקת עם כולם. למעשה, אני חושש שלא הבנתי את הכול, לא בגלל המילים והדעות שכתבת בו, אלא מפני שעוד לא קראתי את המאמר המקורי של שושן ואני לא יודע את כל ההקשר של הסיפור. עם זאת, מה שכתבת גרם לי לחשוב על הנושא וחלק ממנו ממש פוגע בליבי.

    כשחברים מחוץ לסין וחברים סינים מדברים על סין כענק שמתחזק כל הזמן בתחומים שונים, אני תמיד דואג לכך שהם אינם יכולים להבין את המדינה כ"חברה נורמלית " שבה חיים אנשים כמו כולם, אף על פי שלסין יש אוכלוסיה גדולה ביותר בעולם. לדעתי, מדינה לא תתפתח בצורה בריאה ושלמה אם הכלכלה בלבד תתעצם. האנשים הם המנוע הבסיסי שמקדם את כל החברה, וזה, באופן אישי, הוא מה שסין חסרה. האם סינים מאמינים שהם יכולים לשנות את גורלם בחיים? האם אנשים עדיין מסתפקים בחברה שיש לכל אחד מעמד קבוע? האם אנשים יאמינו בחוקים? האם אנחנו סוף סוף נסכים שפוליטיקה אינה נושא שאסור לדבר עליו והאם יהיה בטוח לאזרחים לבטא דעתם? בעצם, עם ההתפתחות הבולטת, האם אנחנו נחיה כמו כולם? כדאי להשתנות ולהשתפר בתחומים מלבד מה שהוא חומרי, וצריך לפתוח בצעד הראשון בתהליך הארוך הזה.

    בנוסף לזה, הקטע על משפחה והורים ממש נוגע ברגשותיי. הזמן חולף וכבר גדלתי כל כך בבלי דעת, שהוריי התחילו להזדקן. שאלה אכזרית: עוד כמה שנים יהיו בריאים, עוד כמה שנים יהיו בחיים בכלל? וכמה זמן יש לנו איתם? יש כזה משפט בסינית שהוא פופולרי מאוד באנטרנט: ההורים לא יחכו לך באותו מקום. לא משנה המדינה היא ענקית או לא, האהבה בין בני משפחה והדילמה בין הקריירה והמשפחה לעולם תישארו שאלה מרכזית בחיינו שרק אנחנו יודעים איך להחליט---ואולי לא.

    בנוגע לסוף דבריך, להיות סיני או בן אדם כמו כולם? אני אישית חושב שאני תמיד זקוק למהשו כמו קבוצה משותפת שמעניקה לי חוש השתייכות. אבל זה לא צריך להיות מדינה. לא משנה אני אוהב את זה או לא, זה משהו שאני צריך באופן טבעי. אף על פי כן, רצוי להישאר בראש פתוח כדי להבין אחד את השני.

      15/10/09 16:55:
    הנקודה שהבעת בבלוג הזה ממש נפלאה וגורמת תהודה גדולה בראשי. באדמה הזו שאני חי בכל יום, אני גם לא רואה את הענקית שכבר קמה ועומדת במזרח העולם, אלא את האנשים הפשוטים אבל העסוקים שחותרים בכל מאמצם בלתי נלאה כדי לשפר את תנאי החיים שלהם ולהשלים את חלומותם. אני רואה יותר ויותר אנשים (צעירים במיוחד) שעובדים וחותרים כאדם שלם ועזמאי, לא כחבר של מדינה ומפלגה. כמה עיתונאיים קוראים לזרם החברתי הזה "חלום אמריקאי מעודכן" או "חלום עולמי"-- כדי לתאר את התהליך שענים נהפכים לעשירים ואנשים מוצלחים דרך מאמצם בלתי נלאה וכישורים של עצמם. והאנשים בעלי "חלום אמריקאי מעודכן", הם רוצים שבדרכותם להצלחה לא יהיו הפרעות ומכשולים מהמדינה, הממשלה, ולחץ אחר. אם זה נכון, בסין, לא עומדת ענקית אחת שמאיימת את העולם, אלא ביליון אנשים פשוטים שמטפחים קשה באדמת חלום שלהם, כמו כל האנשים במדימות אחרות. לבסוף, נזכרתי דבר של ניטשה. הוא פעם ציין שאלוהים כבר מת ואנשים יכולים לצמוח, אני רוצה להוסיף שענקיים באמת לא קיימים ואנשים יכולים לצמוח.
      15/10/09 10:01:

    שלום,אני מסכימה איתך, במיוחד שלוש הרקעים מסוף הרגישו אותי. אני כבר סחוטה קצת למיין את כל המדינות לעוצמות חזקות או למדינות ללא התפתחות, אולם נראה שלא פחות אנשים מעוניין לעשות ככה. בכנות, המיין לא כל כך משמעותי בעיניי, כי העולם השתנה, כל הדברים השתנו כל הזמן. זאת אומרת מי שהכי חזק כרגע הוא לא יהיה החזק לנצח. למשל ב-1300 עד 1400 הובילה איטליה את הכלכלה העולמית, אחר כך ספרד הייתה במקומה, אחריה הולנד הפכה למדינה חשובה יותר...... כיום מובילה ארצות הברית את הכלכלה, אבל כנראה שהמצב ישתנה במהירות. אם כן לא מוכרח לחלק את כל המדינות כזה. אין ספק שמדינת סין היא מתפתחת מהר כיום, עם זאת, לא צריך לקרוא לה "ענקית". בדרך זה, אולי יהיו פחות עוינויות, פחות איומים, פחות סכסוכים, ויותר התפתחויות.   ----יפעת אטום
      14/10/09 16:59:

    צטט: לוטוסין 2009-10-14 16:57:40

    ניהיי מעיין, המאמר שלך השאיר לי רושם עמוק, והוא גם גרם לי לחשוב היטב את המשפט "הענק לא קיים".כמוך, גם אני חושבת שהענק באמת לא קיים. הסתכלתי בתמונה היטב, ומצאתי פרט מעניין: כל האותיות כתובים בכתיבה גדולה--חוץ מהאות "i"(אני/עצמי). למה בדיוק רק האות שמסמלת את "אני" או "עצמי" נכתבה כך? כאשר חברתי אותה עם המשפט, נדמה לי שזה מציין שבכלל אין ענק בלי אדם שרואה את עצמו כאדם גדול/חשוב/דגול. המושג "ענק" עצמו הינו הגדרה אינה כל כך הוגנת. כאשר אנחנו כותבים את האות "i" בכתיבה גדולה, אנחנו כבר מגדירים אותנו כחיות שונות מאחרים, כמו ההגדרה "סיני", "יפני", "יהודי" וכו'. אז איך אנחנו רואים את עצמנו כשאנחנו כותבים את "i" במקום "I"? האם זה מסמל שאנחנו כבר איננו החיות המקוריות? האם זה מציין שאנחנו חוזרים לחיות פשוטות, טבעיות וחופשיות? אני מקווה מקרב לב לכך: בלי גבול, בלי הגדרה, אפילו אין זהות. נראה לי שרק עד הרגע הזה, רק כשאנחנו מתייחסים אל עצמנו כ"i" ולא "I", התקווה תהיה ממומשת.בנוסף לכך, גם נזכרתי במשפט המפורסם של ניו טון:" אם אומרים שאני יכול לראות יותר רחוק, זה מכיוון שאני עומד על כתפי הענקים". בהשוואה לו, לטבע או לחלל, אנחנו די קטנים, לא? אז הענק עדיין קיים? כמובן לא.למעלה זה רעיוני, מה דעתך? אני רוצה לשמוע עוד ממךJ.  לוטוס

     

     

      14/10/09 16:57:
    ניהיי מעיין, המאמר שלך השאיר לי רושם עמוק, והוא גם גרם לי לחשוב היטב את המשפט "הענק לא קיים".כמוך, גם אני חושבת שהענק באמת לא קיים. הסתכלתי בתמונה היטב, ומצאתי פרט מעניין: כל האותיות כתובים בכתיבה גדולה--חוץ מהאות "i"(אני/עצמי). למה בדיוק רק האות שמסמלת את "אני" או "עצמי" נכתבה כך? כאשר חברתי אותה עם המשפט, נדמה לי שזה מציין שבכלל אין ענק בלי אדם שרואה את עצמו כאדם גדול/חשוב/דגול. המושג "ענק" עצמו הינו הגדרה אינה כל כך הוגנת. כאשר אנחנו כותבים את האות "i" בכתיבה גדולה, אנחנו כבר מגדירים אותנו כחיות שונות מאחרים, כמו ההגדרה "סיני", "יפני", "יהודי" וכו'. אז איך אנחנו רואים את עצמנו כשאנחנו כותבים את "i" במקום "I"? האם זה מסמל שאנחנו כבר איננו החיות המקוריות? האם זה מציין שאנחנו חוזרים לחיות פשוטות, טבעיות וחופשיות? אני מקווה מקרב לב לכך: בלי גבול, בלי הגדרה, אפילו אין זהות. נראה לי שרק עד הרגע הזה, רק כשאנחנו מתייחסים אל עצמנו כ"i" ולא "I", התקווה תהיה ממומשת.בנוסף לכך, גם נזכרתי במשפט המפורסם של ניו טון:" אם אומרים שאני יכול לראות יותר רחוק, זה מכיוון שאני עומד על כתפי הענקים". בהשוואה לו, לטבע או לחלל, אנחנו די קטנים, לא? אז הענק עדיין קיים? כמובן לא.למעלה זה רעיוני, מה דעתך? אני רוצה לשמוע עוד ממךJ.  לוטוס
      14/10/09 16:52:

    התרשמתי מן הכתיבה הנפלאה שלך. נראה לי שאני צריך ללמוד משהו ממך. אני זקוק ללמוד קשה כמוך כדי להתקדמ בעברית. כיחידה סינית הלומדת עברית, גם כאחות בכירה שלנו, את באמת המודל שלנו. כל הכבוד! מלבד ההערכה, אני רוצה להביע שאני ממש מסכים איתך. אך מה שאת רוצה וגם מה שאני מקווה זה פשוט אידיאל או חלום ללא אפשרות שהגשים אותו אני לומד יחסים בינלאומיים כחוג השני שלי, המורה אומר לי שלפי תאוריה יחסים בינלאומיים, העיקרון של העולם זה חוק ג'ונגל, מסורת זה לא יקרה ואנושות זאת פשוט שטויות של מדינה ענייה. המדינה הכי חזקה שולטת את העולם, למשל ארצות הברית עכשיו, אנגליה במאתיים שעברו, אולי סין בעתיד. המדינה הזאת כמו מלך יער, היא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. בנויה בבסיס כלכלה, פוליטיקה היא לא רק משחק כללי, היא בית כלא המגביל את כל האזרחים. יש לאנשים עליונים כוח ויש להם צבא, גם יש להם כסף. לאומת זאת, אזרח כללי חי בקושי. יש הבדלים גדולים בסין ובכל העולם, זה המציאות, אין לנו כוח לשנות אותה. בין האשר אני רוצה להסביר שיש בעיה מאוד מסובכת. אנחנו מדיינים שאם לא תהיה ממשלה, זאת באמת שמחה של כל העולם? אני חושב שלא. אם אין ממשלה, זה מווה שאין צבא, אין משטרה, אין בית משפט ואין בית כלא. זה יהיה בגיהילום כיוון שאין חוקים להגביל את האנשים הרעים והם אפילו יכולים להרוג מישהו שהוא רוצה בלי להיענש. זה ממש סיוט. לא? יש ממשלה, יש יציבות. יש ממשלה, אין חופש ודמוקרטיה. כמו תאוריה כלכלה, יש סכסוך בין שוויון ליעילות, יש סכסוכים בכל העניין ובכל השטח. של עופר
      14/10/09 16:23:


    אני לא בטוח שהבנתי את "ענקים לא קיימים" בדיוק, ורק אדבר קצת על מחשבתי.

    כאשר הייתי בבית ספר יסודי, קיבלתי את החינוך שסין היא מדינה גדולה מאוד בעלת המון אוכלוסיה. אני יודע זה האמת אבל זה לא משנה. לא ארגיש גאווה אם אני במדינה גדולה או עשירה, גם לא ארגיש בושה אם אני במדינה קטנה ועניה.

    האם סין תהפוך לענק זה ממש לא כדאי לחשוב, לפני לטפל באחרים צריך לחשוב על עמצך ולחשוב איך להתקדם.

      15/9/09 13:40:


    אהבתי.

    ומאד מזדהה עם הפסקה האחרונה.

      15/9/09 11:13:

    :)
      15/9/09 08:31:
    וחזרתי גם לככב :)
      15/9/09 08:31:

    יופי של נקודת הסתכלות.

    אם כי, בתור "תושבת" סין בשנים האחרונות, אני לא בטוחה שרוב הסינים יסכימו איתך - נשמע לי שהם דווקא היו אוהבים את ההגדרה הדרווינסטית הנוגעת לגודל. בכלל יש איזשהו שכרון גדלות בסין (הרעיון "עם הסגולה" המוכר לנו כל כך) מאז ומתמיד, לא?

    0

    הענקים באמת לא קיימים

    17 תגובות   יום שני, 14/9/09, 06:36

    ניהיי[1] שושן,

     

    סליחה על ההתעכבות שלי לשאלותיך. הביקור שלי בבית אחרי שנה שלמה העסיק את כולי. כל הזמן צפתי בגלי רגשות שצברתי מאז שעזבתי את הוריי בשנה שעברה. הרכות להיות שוב הילדה היחידה האהובה בבית מפילה יותר מאשר הקשיות להיות סטודנטית זרה שצריכה להתמודד עם כל הקשיים. לכאורה פתאום העולם מוגן מחדש, אני שוב לא צריכה לדאוג לכלום, או לחשוב מדי. אבל עמוק בפנים הדאגה הולכת וצומחת, יום אחד ההורים שלי יזקקו להגנה ממני, והיום הזה מתקרב בקצב שאין אני יכולה לשמור עליו...

      בינתיים אני עדיין לומדת, בין-השאר לומדת את תורת קונפוציוס, לומדת איך האתיקה צומחת מהאהבה הבסיסית ביותר בין בני משפחה, ומגיעה לכל יחס אנושי ולכל תחום אנושי. אך אני בקושי מסוגלת לספק תמיכה שההורים שלי יזקקו. לפעמים מרגישה שזה ממש אירוני.

    על הרקע הזה אני רוצה להתייחס לשאלותיך הראשונות. האם הענקים קיימים? האם סין ענקית? האם הענקיות שלה שנתפסה על ידי האנשים שמסתכלים מבחוץ מאיימת?

    אם מסתכלים בסינים כיחידה של זרים עם תרבות בלתי-מובנת, סין לא יכולה לא להיות ענקית, רק עם מספר אוכנוסיה שלה. אבל בתור סינית, מה שאני רואה שונה. אני רואה הורים שמתאמצים במקום עבודה כדי שהדור הבא שלהם יוכל לחיות בתנאים טובים יותר, ויוכל להנות מדברים שאף פעם לא הייתה להם הזדמנות להנות מהם. אני רואה ילדים שלומדים עם כל כוחם, כדי להגשים את החלומות של הוריהם שלא היו להם תנאים להגשים (פעם אמרתי לך שאוניברסיטת בייג'ין הייתה החלום שלי, מי יכול להגיד שהיא לא הייתה גם החלום של ההורים שלי?). אני רואה אנשים ששואפים השכלה, שלמענה כל-כך הרבה אבות הקריבו את חייהם במהפכה התרבותית. אני רואה אנשים ששואפים טכנולוגיה, שבלעדיה הם יחיו בבושה ובנחיתות. אני רואה אנשים ששואפים הבנה-הדדית, תקשורת טובה, וידידות עם אנשים לא מוכרים.

    כיום סין מתפתחת מהר לא בגלל שהיא מכונה קרה, ואזרחיה הם רובוטים של ייצורים, אלא בגלל המאמץ של כל פרט שטמון בו רגשות, איכפתיות, וצער על העבר. אני רואה במאמץ הזה הד לציונות היהודית.

    "הענקים לא קיימים" הוא חוק ג'ונגל שמתאר את היצורים שאוכלים אחד את השני. בג'ונגל הטורפים שומרים על מידתם בהתאם לגודל האוכל שלהם. במובן זה הוא אכן נכון והיגיוני, אבל אני אישית לא אוהבת אותו כמטפורה ליחס בין בני אדם ובין מדינות. הוא מסוכן בעויינות שמרומזת בו. האם אנחנו בני אדם לא יכולים להימלט מ"גורל הג'ונגל", ומוכרחים לאיים אחד על השני? האם אנחנו מוכרחים לחלק את עצמנו בקטגוריות של "העוצמה האמריקאית", "העוצמה האירופית", "העוצמה הסינית", ולשחק משחק פוליטי? האם "המשפחה", "החברים המוכרים" ו"החברים הלא-מוכרים" לא מספיקים לנו?

    מכיוון זאת, אני לא אוהבת לזהות את עצמי כסינית, לא בגלל שאני מתביישת מהזהות הזאת, אלא בגלל שאני רואה בה את ההגבלה שהמשחק הפוליטי כופה עליה, ואת האלמנט שמעורר עויינות כלפיה(אני חושבת זאת נקודה משותפת בין "סיני" לבין "ישראלי" או"יהודי" כעת, לא?). אני מעדיפה לזהות את עצמי כאדם, שדומה לכל אדם אחר מכל ארצות ועידות. הזהות הזאת נותן לפרט הכי הרבה חופש, ומכבדת את כל פניו האנושיים.

    כפרט, אני לא רואה ענקים, כי הענקים באמת לא קיימים.

     

    שלך,

    מעיין



    [1] . מילה חמודה, אני לא יודעת אם היא תיתפס. מבחינה פונטית המילה כבר לא חדשה בסינית, הרי "high" היא מילה מאוד אין (in) בסינית. (הנה, דוגמה מצויינת להשפעה של אנגלית על הסינית). ו"ניהיי" נשמעת כמו "you are high" בסינית – אתה משולהב! אולי יחשבו שזו ברכה מגניבה J.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין