עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    מתנה ושמה כריזמה

    20 תגובות   יום שבת, 5/9/09, 12:10


    כל חובב תרבות מכיר את הרגע הנדיר הזה, הבלתי צפוי לחלוטין, בו אתה חווה רגע של התעלות שאפשר לקרוא לו "אושר", אותו רגע עדין בו אתה יודע שטוב לך באופן טהור לחלוטין. הרגע החמקמק הזה הוא פסגה שאנחנו מנסים לשחזר באופן קבוע כל חיינו – ביחסים ובחוויות חושיות. לעיתים כשהרגע הזה קורה בהקשר של חוויה תרבותית,  האירוע הוא ראשוני עבור החווה ויש בו סוג של טלטלה כי הוא הרבה מעבר לשלב ההנאה לשמה. השבוע חוויתי רגעים כאלה בהופעה של Faith No More. כתבתי על זה ממש בקצרה כשחזרתי מההופעה, עייפה ובהתקף אלרגיה. חשבתי עליה מאז וראיתי עוד הופעה.

     

    השבוע היה שבוע ההופעות הגדול של השלולית שלנו: פעמיים מדונה, פיית' נו מור, MGMT ו-LCD סאונד סיסטם (מישהו נשאר לסט שלהם?). אני השקעתי פעמיים – בשלישי ב-FNM וברביעי ב-MGMT. אני יודעת שאין מה להשוות אבל כשישראלים רואים שתי הופעות בינלאומיות בשבוע, בדיוק באותו המקום, אין ברירה אלא לנתח, להשוות ולהוציא להם את הקישקעס.

     


    FNM (צילום: דניאל צ'צ'יק)

     

    להופעה של FNM הגעתי כמלווה של אחי. אני מודה שאני לא מכירה אותם טוב מדי. זו היתה מתנת יומולדת, גיסתי ראתה את מדונה ממול (והתאכזבה) ואחי ואני גררנו עצמנו מחוסלים לביתן 1 בגני התערוכה. הגענו בחימום הבלאגן של מונוטוניקס, התחממנו ב"דינוזאור ג'וניור" הנוסטלגיים ואז עלתה חבורת החטייארים ואיתה עלה השועל, מייק פאטון ואנחנו עברנו מטלוויזיה בשחור-לבן לצבע כי מייק פאטון והלהקה מילאו את ביתן 1 בסאונד וקול נפלא, בצווחות והתפתלויות שלו על הבמה ואלפי אנשים שקפצו ושרו איתם באולם.

    עזבו אתכם מהביקורת המוזיקלית, עשו את זה לפניי וטובים ממני, על הבמה נצפתה התופעה החמקמקה של כריזמה, אותה מתת אל שמביאה אנשים לקדמת הבמה, לחדר הסגלגל ובעיקרון, לשפיץ של הפרמידה. הפעם הקודמת שזה קרה כאן היתה בהופעה של איגי פופ שחישמל לאנשים את המוח (אפילו איאן בראון, שאהוב עליי במיוחד, לא סיפק את הסחורה הזו) ובשלישי זה היה מייק פאטון, השועל המופלא הזה.

     

     

    למחרת עלתה לבמה של ביתן 1 MGMT, להקה שעוררה הרבה ציפיות, עם אלבום ראשון באמת מיוחד, צעירה מאד והיחידה שהגיעה לארץ השנה והיא ממש חמה עכשיו בעולם המוזיקה. הלהקה המצוינת הזו והמוזיקלית כל כך לא הצליחה להתעלות מרגעי שני הלהיטים שלה – כל אקורד ראשון זיהה את השיר הבא והבמה המוארת היתה אפרורית לחלוטין. מי שלא נעזר בכימיקלים שונים, מוצקים או נוזליים, התקשה למצוא שם רגש. כישרון זה נהדר אבל עם כריזמה נולדים או שלא. כשרון בלי כריזמה מצריך הרבה יותר עבודה. אם הם היו מחממים את FNM אני מניחה שהיה לנו ערב לא רע בכלל ושבוע פחות מעייף.

     

     

    ולסוגיית הקהל – זה של יום שלישי היה בעל גוון שחור ושעיר – רוב גברי מובהק של שיער ארוך, בגדים שחורים, קעקועים מרובים וחירורים ונקבים בכל אבר פנוי. בפועל זה היה הקהל המצוין ביותר שיש – שוחר מוזיקה, מתורבת ומשתף פעולה. פעם הם גרו בתל אביב, היום כבר לא רואים אותם כאן במשך היום. מחירי הדיור הרחיקו אותם מחוץ לעיר הגדולה ואפילו מחוץ לפלורנטין.


    החבר'ה של MGMT היו דווקא אלו שרואים כאן בעיר: תלמידי תיכון וסטודנטים, בנים ובנות, שאבא ואמא עוזרים להם בשכר הדירה, שמבינים וינטאג' מהו ועושים המון שופינג באמריקן אפרל. מה שעובד לא רע על בחורות חינניות נראה זוועה על הבנים שנראים מטורללים במיוחד ולא גבריים בעליל. מסתבר שהגרעין העאלק קולי הזה של תל אביב לא מספיק כדי למלא את ביתן 1 בגני התערוכה.

     

     

    ולסיום – המקום – ביתן 1 הוא המקום האידיאלי להופעת קיץ: יש בו מזגן, חניות נוחות בסמוך, מרחב, ברים המפוזרים בצורה חכמה ונגישה והכי חשוב לנשים שבנינו – שירותים יחסית נורמליים.


    ונסיים בקריאה: שאלה יהיו הצרות שלנו
    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/1/10 22:04:


      באשר לביתן 1

      ליאת את פשוט חושבת נכון!

        10/9/09 20:49:

      צטט: ליאת z 2009-09-10 19:59:39


      חץ בונבוניירה, גם אני כבר לא spring chicken, כמו שברור מגילי הכרונולוגי צוחק

       הכל בראש. אם את יודעת להגיד את השמות הללו ומסתובבת בשירותים של המועדונים הללו ודוחפת זקנים מתחת לאוטבוס? אז את צעירה!

       

        10/9/09 19:59:

      חץ בונבוניירה, גם אני כבר לא spring chicken, כמו שברור מגילי הכרונולוגי צוחק
        10/9/09 11:05:

      צטט: ליאת z 2009-09-10 10:58:47

      צטט: חץ עין נץ 2009-09-09 20:06:48

      מה זה ההערה הזאת על חטיראים? עוד פעם התוכניות הללו לבצע המתת חסד בזקנים שביננו? תגידי תודה שאת מצליחה להגיע לשירותים ולראות שהם נקיים. בגילי אם בכלל מספיקים להגיע זה כבר לא משנה .....

      מי זה בכלל הלהקות הללו? מאיפה את  מכירה  אותן? איך זה שאפילו אל שמעתי עליהן? ועל כן לא שקלתי האם בכלל לשלקול לחשוב ללכת לראות אתון? מה זה המקום הזה בגני התערוכה? זה מה שהיו פעם בוחרים בו שביעויות?  ועכשיו מה? עושים שם הופעות? ויש שם בארים? מי אלו הלהקות הללו? זה הפלטרס? זה אולי אלה המנקיז? למה אף אחד לא מספר לי כלום יותר? 

       

       זה בגלל שאתה חטיאר צוחקצוחקצוחק

       את גם דוחפת זקנים במעבר חציה מתחת לגלגלים של האוטובוס? או שאת מסתפקת בלשים להם רגל....

      חכי חכי היתרון היחיד בליהיות זקן זה שבסוף כולם מגיעים. ניראה אותך שיצחקו עליך שאת לא מכירה להקות ניראה גיבורה גדולה. שמעתי היום בטלויזה של העיתון שU2 מגיע גם כן לארץ זה אני מכיר! היה בונו? אחד? לא? מיזה?  

       

        10/9/09 10:58:

      צטט: חץ עין נץ 2009-09-09 20:06:48

      מה זה ההערה הזאת על חטיראים? עוד פעם התוכניות הללו לבצע המתת חסד בזקנים שביננו? תגידי תודה שאת מצליחה להגיע לשירותים ולראות שהם נקיים. בגילי אם בכלל מספיקים להגיע זה כבר לא משנה .....

      מי זה בכלל הלהקות הללו? מאיפה את  מכירה  אותן? איך זה שאפילו אל שמעתי עליהן? ועל כן לא שקלתי האם בכלל לשלקול לחשוב ללכת לראות אתון? מה זה המקום הזה בגני התערוכה? זה מה שהיו פעם בוחרים בו שביעויות?  ועכשיו מה? עושים שם הופעות? ויש שם בארים? מי אלו הלהקות הללו? זה הפלטרס? זה אולי אלה המנקיז? למה אף אחד לא מספר לי כלום יותר? 

       

       זה בגלל שאתה חטיאר צוחקצוחקצוחק

        9/9/09 20:06:

      מה זה ההערה הזאת על חטיראים? עוד פעם התוכניות הללו לבצע המתת חסד בזקנים שביננו? תגידי תודה שאת מצליחה להגיע לשירותים ולראות שהם נקיים. בגילי אם בכלל מספיקים להגיע זה כבר לא משנה .....

      מי זה בכלל הלהקות הללו? מאיפה את  מכירה  אותן? איך זה שאפילו אל שמעתי עליהן? ועל כן לא שקלתי האם בכלל לשלקול לחשוב ללכת לראות אתון? מה זה המקום הזה בגני התערוכה? זה מה שהיו פעם בוחרים בו שביעויות?  ועכשיו מה? עושים שם הופעות? ויש שם בארים? מי אלו הלהקות הללו? זה הפלטרס? זה אולי אלה המנקיז? למה אף אחד לא מספר לי כלום יותר? 

        9/9/09 19:50:

      בעיניי - MGMT היו טובים מאוד, והם גם הבטחה גדולה.

      איזה יופי את כותבת. 
      הקיץ אכן התברכנו בכמה וכמה הופעות בינלאומיות. יפה לנו.

      הייתי בפיית' נו מור וגם הבחנתי בכך שהיו שם ארוכי שיער לרוב...

      הסגנון שלהם הוא לא ממש הסגנון החביב עלי, והרגשתי לא נעים למראה כל הנהנים סביבי. טוב, עניין של טעם...
      ההופעה הזו וגם זו שלמחרת היו חלק מועידת המוסיקה של הייניקן, שהיתה מוצלחת מאד.

       

      למחרת הייתי במדונה. ולמרות שעמדתי 4 שעות! באותו מקום (מידי פעם הצלחתי לזוז סנטימטר לימין סנטימטר לשמאל) ולמרות שחזרתי הביתה עם כאבי רגליים וגב, הייתי מרוצה!! עד לב השמיים.  צוחק
      יגידו מה שיגידו על איכות המוזיקה והשירה של מדונה, לתת show היא יודעת.

        8/9/09 00:41:
      על הביקורת על ההופעה של FNM כבר הגבתי בהתלהבות בפוסט הקודם; ב-MGMT לא הייתי משום שאני אוהבת אנרגיות אמיתיות, לא מעובדות; ולגבי הלוקיישן אני חייבת להסכים איתך - המבנה אכן עשה טוב להופעה, הן מבחינת הסאונד והן מבחינת הנוחות (שירותים שיש בהם נייר טואלט בהופעת רוק?!). עם זאת, היתה חסרה בירה (נותני החסות הם מפיקי הופעות טובים בהרבה ממה שהם ביצור בירה).
        7/9/09 23:43:

      שיט ..כבר יומים אני מדבר על זה שהרבה זמן לא הזדמן לי איזה רגע חסד בסיסי.

       הגדרת הצדקת ואיששת את מקום האמנות כמעניקת רגעי חסד (בניגוד לנבחרת ישראל בכדורגל...)

        7/9/09 23:42:

      זה מה שנקרא "כתיבה מעמיקה ומלאת השראה" של עורכת בקפה.

      תמהני מה לזו עושה פה.

       

        7/9/09 15:59:

      צטט: עמיר פריימן 2009-09-07 08:16:15

       

      זה הכי מעניין אותי. מה קורה ברגעים האלו? מה קרה לך ברגעים האלו?

      למה את חושבת אנחנו כל-כך רוצים "לשחזר" אותם? -- הרי אין להם שום ערך מעשי...

      או שמא יש????

       

       ברגעים אלה יש מין ניתוק מרחף, חיוך רחב ותחושה ש...הכל יושב איפה שהוא צריך לשבת, הכל נכון. יש תחושה שזה המקום הנכון להיות בו. ערך מעשי? עמיר, נראה לך שאני עושה דברים רק בגלל "ערכם הממשי"?

        7/9/09 08:16:

      "הרגע הנדיר הזה, הבלתי צפוי לחלוטין, בו אתה חווה רגע של התעלות שאפשר לקרוא לה "אושר", אותו רגע עדין בו אתה יודע שטוב לך באופן טהור לחלוטין. הרגע החמקמק הזה הוא פסגה שאנחנו מנסים לשחזר באופן קבוע כל חיינו – ביחסים ובחוויות חושיות. לעיתים כשהרגע הזה קורה בהקשר של חוויה תרבותית,  האירוע הוא ראשוני עבור החווה ויש בו סוג של טלטלה כי הוא הרבה מעבר לשלב ההנאה לשמה."

       

      זה הכי מעניין אותי. מה קורה ברגעים האלו? מה קרה לך ברגעים האלו?

      למה את חושבת אנחנו כל-כך רוצים "לשחזר" אותם? -- הרי אין להם שום ערך מעשי...

      או שמא יש????

        6/9/09 15:27:

      גם אצלינו במישפחה הייתה חלוקה.

      אחותי הייתה במדונה ועד עצם היום לא יודעת מה דעתה על ההופעה ההיא. כשהיה אשמח לעדכן.

       

      לגביי פיית' טוב נו, את יודעת..  A++.

       

       

        6/9/09 10:56:
      מתן בסתר - me like it צוחק
        5/9/09 21:32:


      תודה לכולם. קראתי שוב ומחר בהחלט צריך כאן עוד הגהה.

       

      מיכלי, אני כבר חשבתי לאסוף את כל המשפטים המופלאים שאני קוראת בפנקס אבל יש כל כך הרבה מילים מסביב שאני תוהה מתי ימומש האוצר הזה 

        5/9/09 19:26:


      תענוג לקרוא אותך. *

      (מרגיש כמעט כמו להיות שם).

        5/9/09 17:41:

      ליאתתתתתתתתתת,

      ביקורת מושלמת!! כתובה מופתי!!!

      והמשפט הזה?

      "על הבמה נצפתה התופעה החמקמקה של כריזמה, אותה מתת אל שמביאה אנשים לקדמת הבמה, לחדר הסגלגל ובעיקרון, לשפיץ של הפרמידה"-

      צריך להפיק קמפיין של כל מיני אמירות קצרות והורסות שנכתבו על ידי דיירי הקפה. אני כבר ממליצה על האמירה הזו...

        5/9/09 17:34:
      לך כוכב.
        5/9/09 14:48:

      מעולה כבר אמרתי?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין