שירי בונסאי בוב קאופמן

א.

נזכר בימים לפני שהאמנתי בקיום הנשמה שלי

הייתי מסוגל להלך על ג'וקים ולגנוב פרחים.

ב.

כל אותם בעלי כוונות טובות שנתנו לי ספרים משונים,

כשמה שרציתי זה ארוחה טובה.

ג.

לאחרונה, מאז שהתחלתי לנסח משלים קסומים משל עצמי,

שואלים אותי אנשים מה אני חושב על סין

והאם אני סבור שהסוריאליזם יתפשט עד איווה

ומה הסיכוי שהזכייה בפוליצר היתה מצילה את צ'סמן* מעונש מוות

כשעניתי שאני כותב כרגע את מכתב ההתאבדות האמריקאי הגדול,

הם רחרחו את חולצתי והמשיכו.

ד.

גברים שאוהבים נשים

אסור להם לעולם לשחות.

ה.

כל אימת שאני רואה קשיש עם מזוודת קרטון בלויה

אני משוכנע שהוא סוכן הנצח במשימה סודיתכלשהי.

ו.

לעולם לא אבין את התקוות והתשוקות של אנשים אחרים

אלא אם הן חופפות לשלי. ואז נתקוטט.

ז

כן, היה זמן שהייתי לא בטוח בעצמי

אבל זה היה לפני שהייתי עצמי. בקושי הכרתי אותו

ח.

תרבות איש המערות נעלמה בגלל שהוא לא יכול היה לייצר

מגזין שיופץ בידי נער על אופניים.