Gifted
הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....
מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
\"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"
אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting
קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).
פרופיל
פוסטים פופולאריים
-
אינטימיות - "Couple in Blue"
19/6/08 | 12713 צפיות
-
לפעמים זה בסך הכול טוסיק
7/3/09 | 10846 צפיות
-
איך מסבירים לבסטיונר בשוק הכרמל מה זאת אומנות קונספטואלית ועל ערך של זבל.
12/1/08 | 11496 צפיות
-
פירוק התערוכה של צדוק בן דוד במוזיאון ת"א
3/3/10 | 14329 צפיות
-
"החובה שלי" - אמנות וצבא
22/3/09 | 5708 צפיות
-
one night stand בתערוכה "פנטזיה, בנות, דיכאון"
21/11/09 | 7998 צפיות
הרייטינג מחייה וממית.
כאמן שגם מתעסק הרבה בנושא של תקשורת, פרסום, וחשיפה חשבתי לכתוב כמה מילים על דודו שלא עבר זמן רב מאז מותו של מייקל וגם הוא סיים את חייו.
דודו טופז היה איש בידור, אבל סוף מאוד עצוב היה לחייו - סיפור חייו של דודו טופז מהווה תמצית המציאות החברתית שאנו חיים בה היום - הרייטינג בא - המלך הומלך, הרייטינג הלך - המלך הודח. "אמנות או נמות" - הבידור היה נשמתו של דודו, כשלא יכל בשל סיבות שונות לבדר יותר הוא איבד את נשמתו (ולבסוף שם אותה בכפו).
רק לחשוב על הסיטואציה בה הוא סיים את חייו מעבירה בי חלחלה...
הסרטון למעלה הוא משל מאלף וכמו שדודו אומר בסופו "לפעמים אפשר ללמוד על החיים שלנו דרך אגדות של עמים אחרים" הרייטינג הוא כל אחד מאיתנו - אין שום הצדקה למעשיו של דודו - למעט הסיבה הקטנה שהרייטינג גרם לכך.
ובנתיים מה שנותר לנו לצפות הוא לקורבן הרייטינג הבא (שכמובן גם תיעוד חייו יביא לרייטינג מכובד בכל ערוצי השידור השונים - טלווזיה,רדיו, עיתונות, אינטרנט, יו טיוב). - ומעניין - מעניין מי מרוויח מכל זה.האם למדנו או נלמד - כנראה מאוד שלא.
זירת חיי |
תגובות אחרונות
-
~שקט~@
בתגובה על על זיהום-פרסום, מיתוג, ישראליות ו(מוח) כוורת...
-
נערת ליווי
בתגובה על הגן בבינאלה של ונציה
-
shatil
בתגובה על מחווה לאוצרים ומבקרי אמנות
-
~שקט~@
בתגובה על הזמנה לפרידה מקירות....
-
או-רית
בתגובה על שלווה אינסופית 2007 , Lamda Dibond ,70X100 cm, edtion of 6+1 Artist Print
-
נערת ליווי
בתגובה על הרצאות קרובות - מאי/יוני
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכל אחד מאיתנו קיימים מוטיבים של המון הפרעות נפשיות ואי יציבות כזו או אחרת, וברור שלכולנו יש מעידות וימים טובים פחות או טובים יותר. לאי יציבות נפשית יש הגדרות פסיכיאטריות מדויקות, שקטונתי מלהסבירן, אבל לא אני יצרתי את ההגדרה הזו בשביל דודו טופז, וגם, נראה לי, שאדם שיש לו מחשבות ברורות לגבי רצח או פגיעה פיזית או נפשית חמורה במישהו אחר, אפשר להגדיר את נפשו כלא יציבה, או את האיזון הכימי של הסרוטונין במוח שלו כלא יציב, ואפילו יש דרכים מדעיות לבדוק את זה.
איך את מגדירה יציבות נפשית?
את יציבה נפשית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה?
מבחינתי, לא הכרתי אדם אחד בחיי שאני יכולה לומר עליו שהוא יציב מבחינה נפשית, וזה כולל אותי.
כולנו, וזו דעתי בלבד, לא-יציבים נפשית, במידה זו או אחרת.
ומי אמר שאי-יציבות נפשית זה דבר שלילי?
דווקא בדיוק לבידור העממי התייחסתי. אני מכירה את דודו טופז (לא אישית כמובן...)מאז גיל 12 בערך. אולי קצת לפני. היתה לי קלטת של המערכונים שלו ואני אפילו זוכרת את חלקם בעל פה. אבל אז לא ידעתי מה מסתתר מאחורי האישיות הקומיקאית הזו. והאמת היא שגם לא היה לי איכפת. התחיל להיות איכפת לי, כשגיליתי את הדיסונאנס בין מה שהוא מעיד על עצמו, למה שהוא משדר על גבי המרקע. ורוב האנשים זוכרים את הכל. גם את "הצ'חצ'חים" שלו, ואת כל שאר ההטבטאויות הלא נחמדות שלו, ובכל זאת, מתישבים מול המרקע כשיש "הראשון בבידור" או מה שזה לא היה. כשהתחלתי להבין את עולם המבוגרים, הפסקתי לראות את התכניות שלו כי הן נראו לי צבועות. על זה אני מדברת. על אפקט העדר שיש לרייטינג על כל משמעויותיו הסוציאליות, שנותן בסופו של דבר במה לאיש לא יציב מבחינה נפשית, שמנסה לחנך את כולנו.
חצי מסכימה. אנחנו מעניקים משמעות לעולם שלנו. עולם התקשורת שהעריץ אותו הוא אותו עולם שהוקיע אותו לבסוף. לכל אחד מאיתנו קיימת זכות הבחירה לחיות חיים מאושרים, ולדעתי להגדיר את בחירתו של מתאבד כבחירה שפויה הוא לא נכון, רק משום הסיבה שמבחינה אבולוציונית אנחנו אמורים לרצות לחיות, ואמורים "להסתדר עם עצמינו".
מצד שני, לכל אחד יש את הזכות ליטול את חייו, ובאמת צריך לכבד את ההחלטה הזו.
כל אמן ויוצר בתחומו הוא כמובן - דודו טופז התעסקת בבידור (לעיתים מאוד עממי לדעתי) ואבל יוצר ואמן בהחלט הוא היה - הנה, את יכולה אפילו לראות פה
אמן? דודו טופז אמן? כנראה פיספסתי את התערוכה.
אני מבינה ומכבדת בחירתו לשים קץ לחייו.
אני חושבת שזאת הייתה בחירה שפויה שנעשתה בדיעה צלולה.
לדעתי, דודו הרגיש נבגד ע"י עולם התקשורת שהכתיר אותו למלך, סגד והעריץ אותו, ולפתע סינן אותו, הפנה לו עורף, העביר את המלכות לאחרים וזרק אותו לאשפתות.
לא כיף להישאר במקום שלא רצויים בו, במקום שמגביל אותך, במקום שמשפיל אותך, במקום שלא מאפשר לך להיות מי שאתה -ואתה אמן.
העולם הזה נועד כדי שנוכל לחיות בו,
ומה הטעם להישאר בו אם הוא כבר לא מאפשר לך לעשות את מה שנותן לך משמעות לחיים שלך?
מעניין כתבת ואני גם מסכים עם לא מעט מהדברים.
רק לדבר אחד לא התייחסת - לתוכן - שהיה בידור עממי (וגם אני מכיר את המערכון של האורנג'דה...) שגופי השידור השתמשו בו בשביל להשיג רייטינג (כסף) וע"י קידום דודו - פה יש ראיון טלווזיוני מאוד נוגע ללב איתו בו הוא מספר על המעבר בין ערוצים ועל רצונו להתאבד בשידור חי (אבל שלא יוכל לזכות בתהילה ולראות את השידור) גם הטוקבקים מאלפים - הנה אחד הטובים של חנן
"מצד אחד, מוקיעים ומקיאים אותו, אבל מצד שני... מנצלים את מותו ומשדרים ערב תוכניות מיוחד - כולל הראיון המדובר - כדי להעלות את הרייטינג.
ברור שמעשיו האחרונים של דודו טופז היו מתחת לכל ביקורת, אבל גם מספר מובילי דעת קהל, ובעיקר אלו הקובעים את התוכן הטלויזיוני, צריכים לשטוף ידיים טוב טוב, ולהזהר שהלכלוך לא יסתום את הצנרת...
"
- אני חושב גם שכל אחד שלא מפחד ממצלמה וממסך רוצה לקבל קצת רייטינג כדי שאנשים יחשפו לדברים אותם הם עושים.
דודו הוא לא קורבן של רייטינג. הוא קורבן של עצמו. הוא רצה להיות מלך הרייטינג, והוא תמיד רצה להיות בזרקורים בכל מחיר. והוא התאבד. זו פעולה שהוא עשה בעצמו ואף אחד לא הכריח אותו. לדעתי אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה החברה שלנו מעריצה "מלכי רייטינג" שכאלה בעלי אופי לא יציב, אקסטרווגנדים, שיעשו הכל בשביל שהתמונה שלהם תהייה מרוחה על מסך הטלויזיה או העיתון.
ביירון כתב, "כל דעת היא מכאוב, ככל שרבה החוכמה באדם כן ירבה למאוס בנפש בבואו, עד חקר האמת המרה, כי עץ הדעת איננו גם עץ החיים". למרות מעשיו הנוראים יש לו זכויות לא מעטות. תהיה נשמתו עדן.
עצוב.