עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    ורטיגו - קולנוע, תרבות וסחרחורת

    תמונות נעות

    לסביות קטלניות עושות סרטים

    1 תגובות   יום שישי , 14/8/09, 19:57

    לקראת הסיבוב הבא של לסבית קטלנית (ראו לינק: http://www.geveret.co.il/site/magazine.php?a=212) כמה מילים על הערב הקודם שקובץ לאחרונה ב-DVD מטעם האוזן השלישית. 

     

     

     

     

    המשבר בתעשיית הקולנוע הישראלי רק החריף כשהצעת חוק שאמורה הייתה לתקצב את התעשייה נפלה בזכותה המפוקפקת של האופוזיציה דווקא. למרות המשבר הזה ולמרות שאנשי קולנוע עדים כבר יותר משנה לביטולים של הפקות, מתחוללת יצירת שוליים שאין להמעיט בערכה, גם במסגרות סטודנטיאליות או אקספרימנטליות. מה שמביא אותנו לפרוייקט "לסבית קטלנית" שיזמו בשנה שעברה ענת ניר ודנה זיו – ערב הקרנה של קולנוע לסבי ישראלי המורכב מסרטים קצרים של לסביות, על לסביות, עם לסביות. לתמונה נכנסה "האוזן השלישית" כמפיקת DVD של הערב הנ"ל, שיוצא בימים אלה ומסמן אבן דרך בהפצת קולנוע קווירי בארץ. כן, מסתבר שנשים לסביות פעילות בזירה, לוקחות חלק בהתעוררות שהמאפיין הגדול שלה הוא כמובן הפסטיבל לקולנוע הומו-לסבי שמרים יאיר הוכנר כל שנה ביוני.

      

    המקבץ של "לסבית קטלנית" כולל בתוכו סרטים שחלקם דלי-תקציב, אקספרימנטליים קיצוניים, וחלקם מושקעים יותר ובעלי אופי נרטיבי. כזה הוא, למשל, סרטה של מיכל ויניק "פתיון", שזכה בשנה שעברה בצל"ש חבר השופטים בתחרות הסרטים הקצרים של וולג'ין, והוקרן גם בפסטיבל לסרטי נשים ברחובות וגם בפסטיבל סאנדנס – פסטיבל הקולנוע העצמאי הגדול של ארה"ב. הסרט, שמתאר נסיעה של שתי אחיות לחוף הים, מלוות בגנן תאילנדי חמוד למראה, מצליח עם כל הלקוניות המכוונת שלו לגעת בנימי רגש כשהוא מגיע לנקודת השיא. באמצעים מינימליים הצליחה ויניק להעביר את המטען הגדול של ההתלבטויות הכרוכות בזהות ובזהות מינית בפרט. כוחו של הסרט ביצירת מתח ועניין באמצעות האימאז' והאווירה, כשהדיאלוגים רובם מסמנים את הנוירוזה שעל פני השטח. הכאב, הבלבול והאושר הרגעי – כולם מצויים במבטים דווקא. אגב, העיסוק בזהות כאן לא מקבל תפנית לסבית מובהקת – במיוחד מפני שהסקס בו הוא הטרוסקסואלי - אלא נותר במימד אמביוולנטי, במקום שבו אין מחוייבות לזהות מינית כזו או אחרת. סרט נוסף שיוצר מתח מסוג אחר, פרוורטי יותר, הוא סרטה של דנה גולדברג, "תא", על מפגש כמעט מסוכן בתא שירותים במינרווה.  הסרט הזה, למרות שאינו מושלם, הוא אולי המסקרן ביותר מבחינת האופי הפורנוגרפי שלו והעיסוק שלו במציצנות, שליטה סדיסטית ואולי אפילו אונס.

     

     

      

    מלבד הפיזודה האלימה ב"תא", כפייתיות היא בהחלט תימה חוזרת ונשנית בסרטי "לסבית קטלנית" – אולי עניין שמעיד על משהו רחב יותר בהקשר הפסיכולוגי של מערכות יחסים בין נשים ישראליות. האובססיה הקיצונית ביותר מתוארת, מן הסתם, בסרטה של עדי חלפין, "בעיניים עצומות", שם צעירה בגילומה של מאיה מרון עושה כל שביכולתה למנוע מהחברה שלה לנסוע לחו"ל, וזה כולל התנהגות פתולוגית על הכביש ובמהלך אישפוז בבית החולים. גם ב"חברה" של ליבי טישלר מוצגת קנאה די אבסורדית שמקורה בנשיקה אחת בלתי צפויה. הקנאה הכפייתית המוצגת כאן מדיפה ריח עז של אינפנטיליות ולא כל כך ברור אם לכך התכוונה המשוררת. 

      עוד באסופה ניתן למצוא את "מגדר ושלום" – הגיג של יסמין נובק (שסרטה הקודם "זוהר" זכה לשבחים ולהפצת פסטיבלים נאותה) על אהבה, מלחמה ומה שביניהם. כמו כן, אוסף קצר של שלוש עבודות וידיאו-אנימציה מאת שירי בלומנטל, ולסיום – ליזי, הלסבית המצויירת של רות סלוין, במסע היכרות עם אנשי הקהילה (סרטון שהוקרן בטקס הפתיחה של הפסטיבל ההומו-לסבי השלישי 2008). השנה מצטרפת לצוותה של ענת ניר גם ליאור אלפנט, שאוצרת את ערב ההקרנות הבא – ב-22 באוגוסט במועדון ברזילי וב-5 בספטמבר באולמות ההקרנה של האוזן השלישית.
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/8/09 22:04:

      בהצלחה :)*

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ערן קידר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין