עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    עכבר גלובלי

    ארכיון

    באתי להזדהות יצאתי מזועזע

    3 תגובות   יום שלישי, 11/8/09, 16:14

    גם באוגוסט אני אוהב להזדהות, אמנם חם ולח וקצת מסריח אבל עדיין, אם מציעים לי להזדהות אני אגיד לא?! כל עוד אני בגיל שיכול לעמוד על שתי רגליים קדמיות ולדהור עם הרולר לעבר כיכר הומת טסטוסטרון אגיע כדי להזדהות עם ההמון, סולידריות.

    אמנם הרבה זמן לא הזדהתי ועוד בכיכר, וכבר חששתי שמא שכחתי איך להזדהות ועוד בצורה שתשביע את רצוני ורצון הכלל, אבל כמו באופניים, once הזדהת אתה לא שוכח לעולם.

    הזעתי את דרכי לכיכר תוך שינון, אתה לא עושה את זה למענך אלא למען הכלל! אחריות חברתית! תזדהה קצת מה רע?! בחור בגילך וכבר לא מזדהה??... זה יותר גרוע מאפטיות, זה אנמיות שהיא מחלה בחברה למען סולדריות.

    ובאמצע המחשבה עצרו אותי השוטרים המזדהים (או שלא וסתם תקעו אותם שם כדי שיזדהו בעל כורחם), מה יש להם לחפש עלי?  דוקא אני? אני נראה לכם לא מזדהה? אני נראה אחד שיכול לפגוע במזדהים? זה היה קצר, אפילו מדי ושוחררתי.

    ואז נגלה לפני שטיח של אנשים מזדהים וחיפשתי בעינים מישהו שיביט חזרה ויזדהה גם כן, אבל כולם הזדהו עם הבמה.

    אין לי בעיה שמזדהים עם משהו אחר בזמן שאני מחפש הזדהות אבל ראבאק אני כבר עושה סיבוב שני ושלישי ושום הזדהות חזרה? הרגשתי חסר הזדהות.

    ראיתי חברים שטיילו וגם הם אנשים בעלי הזדהות אישית גבוהה, אבל אישית, והמחשבה הזו הזכירה לי שאני חסר בן זוג מזדהה, וזה הזכיר לי למה באתי, למצוא הזדהות.

    מישהו שיזדהה איתי בבוקר ובערב, ונזדהה בנושאים מגוונים ברומו של עולם וגם בקטנות. ושגם אם לא יהיה על מה להזדהות נמשיך להסתכל אחד על השני כאילו הזדהנו בפעם הראשונה.

    אבל מלבד הזדהות כללית ועצובה עם נאומים בלי עמוד שדרה ושירים בלי כמיהה וכמה אמנים שבדרך כלל מזדהים אבל לא באו הפעים להזדהות, (וחבל) לא היתה הזדהות אישית. איפה פה האחריות הקולקטיבית לאושרו של הפרט? הלא לשם כך התכנסו? להזדהות?

    ואז עלתה לבמה הזמרת מרגול, שכנראה זיהתה את הכיכר כטברנה והחלה להקפיץ את כולם כאילו לא הזדהנו אחד בכאבו של השני עד לפני כמה דקות.

    זעזוע תקף אותי, הבנתי לפתע שאנו חברה שאמנם קוראת להזדהות קולקטיבית אבל למעשה בעלת זכרון קצר, חיה בעולם צר וצריכה סיפוק רגעי רררר. נבעתתי, אותתי ברוורס וגלגלתי את עצמי הביתה.

    פשוט יותר להזדעזע מאשר להזדהות.

    חבל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/09 16:30:

       

      באתי לבקר ויצאתי מחורפנת.

      זה פוסט של גזור והשתמש בכל ההזדהויות העתידיות שיבואו גם יבואו.

       

       

        11/8/09 22:42:

      גם אני הגעתי להזדהות בכיכר וצרם לי לאן שמרגול לקחה את השיר שלה.

      חוץ ממנה היה ערב מכובד מאוד בעיני, להקת הנוער - "הכוכבים של איגי" שחתמו את ערב בריקוד עם הרקע של השיר "ילד אסור - ילד מותר" היה מרטיט ומצמרר.

      וכמובן שצריך להמשיך ולפעול למען הסברה ושוויון זכויות לכולם... 

        11/8/09 16:48:
      מעולה. הרגת אותי לגמרי

      פרופיל

      avi-von
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות