עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    עולם חדש נולד: ילדי הדור השלישי

    5 תגובות   יום ראשון, 19/7/09, 20:21

    ראיתי אפילו ילד על גמל במדבר, בטיול משפחות, בנוף פראי ומדהים, יושב על הגמל ומציץ בנייד שלו. סביבנו ישנם ילדי דור שלישי, קצת פחות ילדים וקצת פחות שמחים.


    לשכנים שלי יש 'ילד דור שלישי'. דור שלישי ליוצאי שואה או לעולים חדשים, אולי לכאלה שנולדו כאן בישראל. אבל ובעיקר הא חלק מילדי הדור החדש, אלו שמייצגים את המהפך הבא בתרבות בכלל ובתרבות הפנאי. מאז שהוא נהיה שייך לדור השלישי, יש לו פחות פנים יפות של ילד ויותר מבט מרוכז בקופסא קטנה. זה נכון שהוא אמר שזה רק כי זה חדש, תוך יומיים זה יעבור לו ועברו כבר שבועיים וזה רק מחמיר. הוא כבר לא אומר לי שלום כשאנחנו נפגשים, הוא פשוט לא רואה אותי, המסך מסתיר לו את המבט.

     

     

    זה נכון שהוא עשה סקר שוק וזה חשוב לעתיד הכלכלי שלו, זה ברור בעליל. הוא יודע ומכיר את כל סוגי המכשירים, כולל כל הפונקציות וזה רק כי הוא גלש באינטרנט ולמד אותם, שלושה חודשים לפני שהחליט מה לקנות. חוץ מזה היו דיונים נרחבים בהפסקות בכיתה, איזה מכשיר כדאי לקנות.

     

     

    המוכרן של חברת הסלולארי, זה שזכה בפרס המוכרן המצטיין, אין לו סיכוי עליהם; על כל ילדי הדור השלישי, בידע ופרטים בסוגי המכשירים. אחר כך הוא חיכה חודשיים שאמא שלו תסכים (בטח זה קשור לציונים בבית ספר), רק אחרי זה הוא קיבל את הקופסא עם מכשיר הפלא.

     

     

    היום הוא אמר לי שחבל שאי אפשר להתחיל לעבוד לפני גיל 13, הוא היה רוצה להיות מוכר של מכשירי הדור השלישי. אין ספק שחברות הסלולארי מפסידות בינתיים מוכרן מצוין. אולי שכחתי לציין אבל הוא רק בן תשע, נדמה לי שבכיתה ד'. מדי פעם אני מנסה להבין מה באמת מעניין אותו. יצא לי לראות אותו גולש באינטרנט במהירות שלא תאמן, הוא קורא את המסך מאוד מהר, עובר מנושא לנושא, עוד לפני שאני מספיק לקרוא את הכותרות. הוא כותב מסרים קצרים, מגיב במהירות, נראה שאין לו צורך לחשוב בכלל. הוא חי בתוך אופרת סבון שקוטלגה לגילאי 12 ומעלה.

     

     

    השימוש הבסיסי במכשיר, מיותר. הוא בכלל לא אוהב לדבר בטלפון ואם הוא חייב זה קצר. הוא כן רואה סרטים על גוף האדם ועולמו,על הטבע ונפלאותיו, יושב פניו תקועות במסך וצופה. בעיני עדיף כבר האינטרנט ה'מסוכן', או אולי בכל זאת טלוויזיה עם ה ‘שמרנים האלה' שיושבים בועדות ומצנזרים לנו את המציאות בשביל הילדים שלנו. בכלל טיולים בטבע, ספריות ציבוריות ומשחקי קופסא, על זה אני ממליץ לו, אבל הוא לא שומע כי יש לו אוזניות על האוזניים.

     

     

    מוזר לחשוב שגם כאן, במקום הזה שאמור להיות כלי תקשורת, צריך יהיה לעזור לו לנהל את הזמן. "היום אני מרשה רק שעה טלויזיה, 20 דקות מחשב ובכלל בלי הטלפון הנייד". שמעתי אותם רבים, הוא ואבא שלו רבו על " אני כן לוקח את הנייד, אתה לא לוקח את הנייד" מה זה משנה בכלל? גם אם הוא לא יקח לו את הנייד, יש לילד שיושב לידו בכיתה נייד, כמובן דור שלישי.

     

     

    הוא שיתף אותי בסוד, הוא ביקש רשימה של כל המקומות שאסור לילדים להיכנס אליהם. מניתי בפניו לא מעט מקומות ואז הוא שאל, מיתמם: "תגיד למה כולם רוצים לראות בחורות ערומות?" דווקא האמנתי לשאלה שלו, הוא באמת לא מבין את העניין. עדיין, זה ברור שזה רק עניין של זמן, עד שמשהו מהחברה בכתה יראה אצל חבר שלו (שהוא קצת יותר בוגר נגיד בן 10) איזה ציץ או שניים, ואז זה יהיה כבר ‘הסוד של הבנים', אז זה יהיה עניין חברתי. מוקדם מדי לטעמי, נגיש מדי וממש לא בזמן.

     

     

    בכל זאת יש בו קצת ילד. הוא אוהב לקרוא ספרים, בתקופות (בד"כ זה בין שדרוג לשדרוג) הוא רוצה אופניים ע"פ המחיר או הדגם, מזל שיצא לי לראותו אותו חוזר מלא בבוץ, על סתם אופניים, נראה מאושר, שמח ממש, אחרת הייתי חושד שהוא ילד שגודל במבחנה במעבדה. אתה רואה אותם לאחרונה בכבישים, במיוחד בשעות הערב. יש להם אור מיוחד, במושב האחורי של האוטו, ילדי הדור השלישי.

     

    במקום לראות את הנוף שמסביב, הם תקועים שוב במסך, בתוך האוטו, על התקרה או המושב של אבא מאחור, עושים בדיוק את מה שהם עושים בבית.

     

     

    ראיתי אפילו ילד על גמל במדבר, בטיול משפחות בנוף פראי ומדהים, יושב על הגמל ומציץ בנייד שלו, עניין של הרגלים.

     

     

    נחזור לילד של השכנים (תמיד עדיף לדבר על הילד של השכנים), מאז שיש לו את הפלא הזה, ‘דור שלישי הכי שיש', הוא נראה הרבה פחות שמח, הרבה פחות ילד. יצא שהיינו בארוחת ערב של שכנים, אצל שכן נוסף. הילד המדובר גילה שלשכן המארח יש כבר מכשיר דור רביעי, לא היה לו תיאבון בכלל באותו ערב. דווקא השכנה מבשלת נהדר, ככה הוא כתב לי פעם באס.אם.אס, אבל זה היה בדור השני.

     

    קליוסטרו זה קוסם

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/7/09 21:03:
      כתיבה יפה מאוד. אני מסכימה באופן כללי, אבל יש לי כמה הסתיגויות. ילדים באופן כללי צריכים יותר ריגושים ויותר מהר.. לא רק בדור ה"טכנולוגי". אני חושבת שבכל דור, טיסה ארוכה/ נסיעה/ רכיבה על כרכרה, עם ילדים- הייתה סוג של סיוט.. אני מאמינה שהמובחרים שבינהם יצליחו להתנתק מהמכשיר המהבהב בבגרותם, או לפחות לנתב את השימוש לתכנים מובחרים. השאר, כמונו- סתם מכורים.
        22/7/09 00:35:

      גאה להחזיק במכשיר דור מינוס-אחת...

      צריכה רק שהוא יאפשר להתקשר,

      לא שיצלם / ינווט /יעשה כלים...

       

        22/7/09 00:26:

      צוחק

      הם בסדר - אנחנו אולד פאשן

        20/7/09 17:21:


      לא פשוט בכלל.

      מפני שלעולם יש קצב משלו, מסתבר. ותמיד היו משיכות קדימה ואחורה בהתפתחות של הקדמה.

      וקשה ביותר, קשה מאוד - לתמרן בין שני (שלושה ויותר) קצוות.

      ובכלל לא בטוח שאפשרי. (זה מניסיון, כי אצלי בבית גדל ילד אחד כזה שהוא קצת של השכנים גם, אבל גם קצת לא)

        20/7/09 13:13:

      מעניין מה אמרו עלינו כשהיינו ילדים.

       

      אמירות כאלה לעולם לא מחמיאות למושאיהן