עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    איסלאם ועירום גברי

    11 תגובות   יום חמישי, 16/7/09, 01:21


    בעקרון אמרתי לעצמי לא לבזבז זמן על כתיבת פוסטים עד המבחן שלי בשבוע הבא, אבל ניתן לי היום חלק בתקרית מיוחדת.

    אני עובד כאמור מזה שנתיים בתור מודל לקבוצות רישום.

    היום התחיל קורס-רישום חדש עם קבוצה חדשה. בהפסקה סיפר לי מורה הקורס, שאחת מהתלמידות עזבה את הכיתה – זו עם כיסוי הראש. לדבריו היא באה מהלבנון ואסור לה לראות גברים עירומים, על אחת כמה וכמה ישראלים. או שהיא חשבה שמציירים רק מודליות-בנות בקורס הזה, או שהיא חשבה שהיום מציירים פורטרט – כלומר רק פנים – בלבוש מלא. כך או כך, לא הייתי בתכנון שלה והיא נבהלה ועזבה כבר בדקה הראשונה.

    בהפסקה השנייה סיפרה לי תלמידה שישבה לידה, שהתלמידה העוזבת מכוסת-הראש, אף בכתה לפני שהיא יצאה.

    אין לי מאיפה להתחיל לדמיין מה עבר לתלמידה בראש לפני שאספה את העפרונות והבלוק ועזבה, ואיך היא חוותה את כל העניין. מה גרם לה לבכות? אולי זה היה נראה לה כחטא? אולי כדבר שאישה לא אמורה לראות? אולי זה היה היום השחור בחייה?

    אולי היא חשבה מה יגיד בעלה? האם היא בכלל סיפרה לו על זה? אולי מצאה לנכון להסתיר את זה ממנו? אולי הוא קנאי ואלים? אולי דין ראיית בחור עירום, גם אם לא מרצון, כמוהו כליפול קורבן לאונס (שכאמור נפילת קורבן לאונס, דינה כדין השטרללות מכוונת ומודעת)?

    מצאתי שאני מבין באסלאם הרבה פחות משהחזקתי מעצמי קודם לכן.

    במהלך העמידה בפוזות הארוכות שהתלמידה העוזבת כבר לא ציירה, התרבו בראש שלי ספקולציות בעניין. דמויות חדשות התחילו להרגיש בבית בתוך הראש שלי: בעלה, אביה, אחיה הגדול. החמולה, הקהילה המוסלמית, אללה.  

    כל קלישאות האסלאם החלו נטחנות בראש שלי, אותו אסור היה לי להזיז, אותו לא יכולתי לכבות. והרי אילו עוד כלים היו לי כדי להבין את שהתרחש, חוץ מאותן קלישאות?

    בחלומות-בהקיץ שלי ראיתי את הגברים במשפחתה דנים זה עם זה, לגבי מה צריך לעלות בגורלה של הבחורה המסכנה, שהרי ביישה ביג טיים את כבוד המשפחה. כבר דמיינתי אותה נידונה למיסקל אבנים משפחתי. פומבי.

    בשעה השלישית לעשיית פוזות וטחינת מחשבות, התפשטה גם הפראנוייה לתחומים חדשים, והחלה לכלול גם אותי בתוכה. חשבתי שמשראה בעלה את האשמה בעיניה וכל העניין יצא לאור (או לחושך), הצטיידה החמולה במה שצריך ושבסוף היום היא תארוב לי מחוץ לבניין של הקורס, כדי להספיק ולסקול גם אותי.

    כמובן שהגעתי הביתה בבטחה ואני מזמן רגוע ומסוגל שוב לחשוב בהגיון, אבל עדיין מעסיקה אותי השאלה, איך חוותה את המקרה החברה בכיסוי-ראש ומה גרם לה לבכות.

    ********* 

    אם משהו בפוסט פגע במישהו, אני מצטער.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/09 14:09:

      סביר מאוד שדמעותיה נבעו בעיקר מהתסכול שבהמנעות הכפויה

      מן "הפרי האסור". גם אצל המוסלמים יש סודות ויצרים, אבל בכיתה

      מלאה תלמידים לא יכלה להיראות כמי שמשתפת עם זה פעולה.

      ההרגשה המתסכלת של החופש בעידן המודרני ש"נחסך" רק ממנה,

      הידיעה שאינה יכולה להשתתף כאחד התלמידים ולחקור בחופשיות את

      האסתטיקה הגברית - הם שגרמו לדמעות להתפרץ, לפני ומעבר להשלכות המשפחתיות. 

       

        21/7/09 18:27:

      צטט: origi 2009-07-20 23:51:18

       

      My apology, I didn’t mean to hurt your feelings

       

      apology accepted

       

        20/7/09 23:53:

      צטט: בד צ'יקן 2009-07-20 22:30:41

      ה-"אוריגי" הזה דפוק

       

      You're not my type either

       

        20/7/09 23:51:

      צטט: יעל מ 2009-07-20 22:03:05

      צטט: origi 2009-07-20 03:02:40

      צטט: יעל מ 2009-07-19 20:39:28

      אני לא מוסלמית או נשואה, אבל הזדהיתי במידה מסוימת. אני חיה בסביבה דתית יחסית וכל עירום, גם לשם אמנות, נחשב טאבו. כשלמדתי בקבוצת רישום לפני מס' שנים, המורה שהביא מודליסטיות עירום, החליט פעם אחת לגוון והביא בחור לעירום. הוא הודיע על כך מראש ואני נורא התלבטתי אם להגיע לשיעור או לא. הגעתי לשיעור והבחור פשוט התפשט ועמד עירום במרכז הכיתה וכולם התחילו ברישומים שלהם ואני פחדתי להסתכל עליו. הרגשתי לא-בסדר (בלשון המעטה) ונבוכה, אז חשבתי להיעלם או לברוח, בסוף פשוט חשבתי לנסות לצייר את תווי הפנים שלו או את החלק העליון של הגוף. בקושי שירטטתי את קווי המיתאר של הפנים והכתפיים...ואז  קמתי אבל לא הלכתי הביתה, פשוט הלכתי לפינה של הספרים ודפדפתי שם. כשהלכתי הביתה רציתי למות... זהו, בינתיים אני מציירת מודליסטיות בעירום  

       

       

      וכי רק אישה נשואה או מוסלמית רשאית להחשב פרימיטיבית ?

       

      גברתי היקרה, את רצית למות כי ראית חתיכת בולבול, אם זו הפעם הראשונה שראית בולבול ורצית למות אז אולי את לסבית, אם זו לא הפעם הראשונה, אזי כדאי לך לשקול להפוך לאחת. אין שום דבר רע בזין, נשיא ותהני

      אתה לא מכיר אותי בכלל וכבר חרצת שאני פרמיטיבית ולסבית. אם התכוונת להעליב אותי בתגובתך לדבריי, אז הצלחת. אתה מרוצה?

      וכן, זאת הייתה פעם ראשונה שראיתי גבר עירום. אבל אני לא לסבית. רציתי למות כי לימדו אותי שזה אסור להסתכל על גבר עירום. ופחדתי שאלוהים יעניש אותי כי רציתי להסתכל, להתבונן בו. אתה לא יודע איזה חינוך קיבלתי, אבל אני זאת שצריכה לשלם את המחיר ולחיות עם זה, לא אתה ! אין לך זכות לשפוט אותי כי אין לך מושג.

       

       

       

      My apology, I didn’t mean to hurt your feelings

       

        20/7/09 22:30:
      ה-"אוריגי" הזה דפוק
        20/7/09 22:03:

      צטט: origi 2009-07-20 03:02:40

      צטט: יעל מ 2009-07-19 20:39:28

      אני לא מוסלמית או נשואה, אבל הזדהיתי במידה מסוימת. אני חיה בסביבה דתית יחסית וכל עירום, גם לשם אמנות, נחשב טאבו. כשלמדתי בקבוצת רישום לפני מס' שנים, המורה שהביא מודליסטיות עירום, החליט פעם אחת לגוון והביא בחור לעירום. הוא הודיע על כך מראש ואני נורא התלבטתי אם להגיע לשיעור או לא. הגעתי לשיעור והבחור פשוט התפשט ועמד עירום במרכז הכיתה וכולם התחילו ברישומים שלהם ואני פחדתי להסתכל עליו. הרגשתי לא-בסדר (בלשון המעטה) ונבוכה, אז חשבתי להיעלם או לברוח, בסוף פשוט חשבתי לנסות לצייר את תווי הפנים שלו או את החלק העליון של הגוף. בקושי שירטטתי את קווי המיתאר של הפנים והכתפיים...ואז  קמתי אבל לא הלכתי הביתה, פשוט הלכתי לפינה של הספרים ודפדפתי שם. כשהלכתי הביתה רציתי למות... זהו, בינתיים אני מציירת מודליסטיות בעירום  

       

       

      וכי רק אישה נשואה או מוסלמית רשאית להחשב פרימיטיבית ?

       

      גברתי היקרה, את רצית למות כי ראית חתיכת בולבול, אם זו הפעם הראשונה שראית בולבול ורצית למות אז אולי את לסבית, אם זו לא הפעם הראשונה, אזי כדאי לך לשקול להפוך לאחת. אין שום דבר רע בזין, נשיא ותהני

      אתה לא מכיר אותי בכלל וכבר חרצת שאני פרמיטיבית ולסבית. אם התכוונת להעליב אותי בתגובתך לדבריי, אז הצלחת. אתה מרוצה?

      וכן, זאת הייתה פעם ראשונה שראיתי גבר עירום. אבל אני לא לסבית. רציתי למות כי לימדו אותי שזה אסור להסתכל על גבר עירום. ופחדתי שאלוהים יעניש אותי כי רציתי להסתכל, להתבונן בו. אתה לא יודע איזה חינוך קיבלתי, אבל אני זאת שצריכה לשלם את המחיר ולחיות עם זה, לא אתה ! אין לך זכות לשפוט אותי כי אין לך מושג.

       

        20/7/09 03:02:

      צטט: יעל מ 2009-07-19 20:39:28

      אני לא מוסלמית או נשואה, אבל הזדהיתי במידה מסוימת. אני חיה בסביבה דתית יחסית וכל עירום, גם לשם אמנות, נחשב טאבו. כשלמדתי בקבוצת רישום לפני מס' שנים, המורה שהביא מודליסטיות עירום, החליט פעם אחת לגוון והביא בחור לעירום. הוא הודיע על כך מראש ואני נורא התלבטתי אם להגיע לשיעור או לא. הגעתי לשיעור והבחור פשוט התפשט ועמד עירום במרכז הכיתה וכולם התחילו ברישומים שלהם ואני פחדתי להסתכל עליו. הרגשתי לא-בסדר (בלשון המעטה) ונבוכה, אז חשבתי להיעלם או לברוח, בסוף פשוט חשבתי לנסות לצייר את תווי הפנים שלו או את החלק העליון של הגוף. בקושי שירטטתי את קווי המיתאר של הפנים והכתפיים...ואז  קמתי אבל לא הלכתי הביתה, פשוט הלכתי לפינה של הספרים ודפדפתי שם. כשהלכתי הביתה רציתי למות... זהו, בינתיים אני מציירת מודליסטיות בעירום  

       

       

      וכי רק אישה נשואה או מוסלמית רשאית להחשב פרימיטיבית ?

       

      גברתי היקרה, את רצית למות כי ראית חתיכת בולבול, אם זו הפעם הראשונה שראית בולבול ורצית למות אז אולי את לסבית, אם זו לא הפעם הראשונה, אזי כדאי לך לשקול להפוך לאחת. אין שום דבר רע בזין, נשיא ותהני

        19/7/09 20:39:
      אני לא מוסלמית או נשואה, אבל הזדהיתי במידה מסוימת. אני חיה בסביבה דתית יחסית וכל עירום, גם לשם אמנות, נחשב טאבו. כשלמדתי בקבוצת רישום לפני מס' שנים, המורה שהביא מודליסטיות עירום, החליט פעם אחת לגוון והביא בחור לעירום. הוא הודיע על כך מראש ואני נורא התלבטתי אם להגיע לשיעור או לא. הגעתי לשיעור והבחור פשוט התפשט ועמד עירום במרכז הכיתה וכולם התחילו ברישומים שלהם ואני פחדתי להסתכל עליו. הרגשתי לא-בסדר (בלשון המעטה) ונבוכה, אז חשבתי להיעלם או לברוח, בסוף פשוט חשבתי לנסות לצייר את תווי הפנים שלו או את החלק העליון של הגוף. בקושי שירטטתי את קווי המיתאר של הפנים והכתפיים...ואז  קמתי אבל לא הלכתי הביתה, פשוט הלכתי לפינה של הספרים ודפדפתי שם. כשהלכתי הביתה רציתי למות... זהו, בינתיים אני מציירת מודליסטיות בעירום  
        18/7/09 01:55:
      מה שכתבתי  לא קשור, כמובן, לסיפור עם הבחורה הדתיה. לזה אני יכולה להוסיף, שכשהפכתי אני למורה לרישום, היו לי תלמידות דתיות שסרבו לצייר מודל עירום, בעיקר גברים.הייתי מודיעה להן מראש והן היו רשאיות לא להגיע לשעור. וגם השתדלתי להתחשב ולהשאיר את המודליסטים לבושים.
        18/7/09 01:51:

      מעניין. לפני יותר מעשר שנים חייתי כמה חודשים בברלין. וגם אני , כמוך, עבדתי בתור מודל בבית ספר לאמנות.

       החוויה הזאת נחקקה לי כמאוד טעונה. אני: יהודיה, נכדה לניצולי שואה, עומדת ערומה מול קבוצה של גרמנים.

      אני זוכרת שגם למורה  בשיעור זה לא היה פשוט.

        17/7/09 23:28:

      חושך הוא חושך, בין אם הוא בחסות האיסלאם, ובין אם חוסה תחת ברדס אחר.

      אבל טוב שהיה לך על מה לחשוב בשעות האלה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עירד בן-יצחק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין