עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    דברים שמרגיזים אותי, אבל לא רק

    0

    על פרסומות מעפנות

    1 תגובות   יום שלישי, 7/7/09, 01:54

    הכי אני אוהבת את הפרסומות ליוגורט ביו, שהפך איכשהו למותג נשי מהמעלה הראשונה. בדרך כלל הם מציגים חבורה של נשים בגילאים שונים, חלקן מזרחיות, חלקן אשכנזיות, ולכולן מכנה משותף חשוב מעין כמוהו: פעילות מעיים תקינה. "מאז שאני אוכלת יוגורט ביו, הסתדר לי הבלגן בבטן", מעידה מיכל ממודיעין, ושלומית מכפר תבור ממהרת לחזק את דבריה: "אחרי שבועיים של יוגורט, אין לי יותר תחושה של כבדות". איזה יופי לכולנו, הבה נבלוס דליים של יוגורט ונגיד שלום לכאבי בטן וגזים טורדניים, כיפאק היי לחיידק הבי-סילופיסטוטקוס שפטר אותנו מעונשם של אלה.

     

    אלא מה? לדעת המפרסמים הממולחים, כנראה שהמסר לא עובר בחדות ראויה, שכן הם מאלצים את השחקניות (אה, סליחה, את הנשים האנונימיות מהרחוב), ללוות את דבריהן בג'סטה ציורית, ובה הן ממחישות בתנועת יד ענוגה כאילו דבר כלשהו בקרבן מצא את דרכו החוצה, מהבטן ומטה. או בעברית צחה, כנראה שהן הצליחו להפיל חרבון מהסרטים. ליאת מרחובות, שחר משדרות, שושנה מבאר שבע, כולן מבקרות בשירותים באופן קבוע, מפיקות מרגליות וחופשיות מעצירות, ששות על ההזדמנות לחלוק עם כל עם ישראל את הבשורה הריחנית. איזה יופי.

     

    עוד פרסומת חדשה ומעצבנת במיוחד עלתה השבוע לשידור, ובה מככב האיש ההוא עם הלסת הבלתי אפשרית, ההוא שהיה אומר תמיד "זה טוב, אבל לא מצויין". הפעם הוא עומד במעלית עמוסה באנשי עסקים (כלומר שחקנים בחליפות), והם כולם שותקים. שקט במעלית. שקט מביך ומעיק. אוי ואבוי, מה נעשה עם השקט הזה? והנה, הפתעה. השתיקה מופרת על ידי הלסת המתנענעת, ששואלת אותנו באופן ישיר, "שמתם לב שמאז שפרץ המשבר הכלכלי כולם שותקים?". ובכן לסת יקרה, שמנו לב. שמנו לב ואף שמחנו על כך. למען האמת, שמנו לב שאתה היית מהראשונים להיעלם מהמסך הקטן, והנה ראו זה פלא, ימים ספורים לאחר הכרזת הנגיד על תחילת ההתאוששות של הכלכלה המקרטעת, אתה חוזר במלוא אונך, כדי להרגיז אותנו עם הזחיחות המתנשאת שלך, כאילו שכל הזמן הזה היית בעצם איתנו, מחזיק לנו את היד בתור ללשכת התעסוקה, מפיח בנו תקווה לימים טובים יותר. אם זהו הסימן הראשון של הטיפוס מתוך התהום הפיננסית, אולי עדיף לנו לחזור לימים האחרונים של כהונת הנשיא בוש?

     

    בעודי צופה בפרסומת הזאת, אני נהנית להתבונן דווקא בכל השחקנים שמשמשים תפאורה לאיש וגולגולתו המרובעת, אלה שאין להם ולו מילה אחת של טקסט לומר. הם עומדים שם בפנים חתומות, מהרהרים בוודאי על ההזדמנות הגדולה שנפלה בחלקם להיות ניצבים בפרסומת של בית השקעות, ולקבל צ'ק נאה יותר מחברת השליחויות שבה הם עובדים ביומיום. ומי יודע? אולי צופה בהם ברגעים אלו מפיק על מהוליווד, אשר ישים לב להרמת הגבה המיומנת שהפגינו, וישלוף אותם מהאנונימיות המשמימה שבה הם נתונים, כדי ללהק אותם לצידה של איילת זורר. אותם שחקנים קשיי יום רחוקים שנות אור מקרן פנסיה או תיק השקעות, אבל הנה הם מגלמים את העשירים והמשפיעים, וכולם קונים את זה. אולי צריך להוסיף כתובית בתחתית המסך למען הסר פסק: "המציג הינו תפרן שחי על חשבון ההורים". לכו תדעו, אולי אפילו מר לסת מרובעת בכבודו ובעצמו רוכב ברגע זה ממש על טוסטוס מעשן, ממהר להביא המבורגר וצ'יפס לעוד לקוח מרוצה. "ההמבוגר הזה הוא טוב, אבל לא מצויין", הוא שומע בפעם האלף מעוד לקוח מבודח, ואוסף טיפ קמצני של ארבעה שקלים ושלושים וחמש אגורות. "כוס אומו על העולם", הוא מסנן בחינניות וחוזר לחבוש את הקסדה המותאמת לו אישית, ומטסטס את דרכו אל עבר השקיעה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/09 01:08:

      זאת באמת פרסומת מטומטמת במיוחד....(: אהבתי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Makara
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין