עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    דברים שמרגיזים אותי, אבל לא רק

    0

    חוף של כלבים

    0 תגובות   יום שלישי, 7/7/09, 00:36

    חוף הרחצה האהוב עליי עובר השתלטות עוינת והוא נמצא על סף הכחדה. מדובר בחוף אשר שמות רבים לו, אך גבולותיו הטבעיים אינם בהירים לאיש. יש מי שקורא לו עלמה ביץ', או החוף המערבי (כאילו שיש חוף מזרחי במדינה הזאת), ולעיתים, כשמישהו טובע שם למוות, הוא מוזכר פה ושם בתור חוף מנטה-ריי, על שם המסעדה הידועה. תקראו לו איך שתקראו, ברצועת החוף הזאת מותר (על פי חוקי העירייה) לשחרר כלבים מהרצועות שלהם, ועל כן אני קוראת לו "חוף הכלבים".

     

    כידוע, כלבים משולהבים מסוגלים להנפיק רגעים קומיים מכל שטות. ראיתם פעם כלב נובח על מדוזה שנשטפה אל החוף? מצחיק! ובכלל, לדעתי, להסתכל על כלבים משחקים ביניהם, זה הרבה יותר כיף מאשר לבהות בסצנת אקשן רווית פעלולים. הם רצים באמוק במעגלים, יוצרים סופות טורנדו קטנות, החיוך מרוח להם על הפנים, פרוותם לחה וחול דבק בה משל היו שניצלים הדואגים לצפות את עצמם בפירורי לחם, מציגים שמחת חיים מתפרצת ונטולת פשרות. סוד הכיף הגדול, הוא לדעת שבכל רגע אני עלולה למצוא את עצמי משתתפת בכל הבלגן. לאו דווקא בקטע של לרוץ אחריהם ולנבוח, אבל יותר בכיוון של לגלות שהמחצלת שלי הפכה לזירת מרדף, וכי זכיתי לראות אותו מזווית קרובה עד אימה. כמובן שלא כולם מתים על החול המתעופף והנביחות וכל שאר הברדק, אבל דבר ברור ומוסכם היה בין באי החוף אשר שמות לו רבים: פה הכלבים משוחררים – עפ"י חוק.

     

    והנה, החורף בא והלך, ריח הביבים שוב נישא באוויר, והחום החורך ציפה את הרחובות אבק. ויקום דור אשר לא ידע את חוף הכלבים, ויהי כחום היום בשבת, ויחליטו האנשים לשים פעמיהם הימה. ויתגלגלו במרכבותיהם מעשה ארבע על ארבע, ויפרקו את תכולתם כי רבה, ויקימו סככות ואוהלים, ויינטעו שם כיסאות מתקפלים ומני צידניות, וייראו שם זנבות מכשכשים כה וכה, ותעלה זעקתם השמיימה. "מה זה?", הם צועקים בפרצוף נגעל, "תקשרי את הכלב!", ולכי תסבירי להם שזאת בכלל כלבה נקבה.

     

    עוד לפני שחילופי הדברים מגיעים לכלל עימות, אני לוקחת נשימה עמוקה, מזכירה לעצמי שלא כולם שמים לב לשלטים הרבים שמכריזים על החוף כמקום בו ניתן לשחרר כלבים, ומסבה את תשומת ליבם של המתלוננים לקיומם. הייתם מצפים שזה יעשה את העבודה, אך לא. התשובה הרגילה של הנודניקים האלה, נאמרת באותה הבעה של גועל: "איזה מן דבר זה? יש פה ילדים!", כאילו כלבי הבית הללו הם בעצם להקת צבועים המשחרים לטרף רך ועסיסי. סליחה, אבל זאת לא אשמתי שאתם מחנכים את הילדים שלכם לברוח מכלבים בצווחות אימה לתוך המים, הישר לזרועותיהן המחבקות של המדוזות. פה גם מגיע השלב שבו אני מתחילה לאבד סבלנות, ומזכירה למשפחות ההיסטריות שרוב חופי העיר אוסרים כניסת כלבים, וכי שם הילדים שלהם יהיו מוגנים מפני ליקוקים ואיבוד כדור לטובת ההולכים על ארבע.

     

    אלא מה? במקום לכבד את חוקי המקום, האנשים המעצבנים האלה מחליטים שעדיף להם למרר את חיי המקומיים מאשר לארוז את העיר הניידת שהביאו איתם ולעבור לחוף אחר. אם חולף על פניהם כלב תועה, הם יצעקו עליו וינפנפו בידיהם, והמהדרין אף ינסו להפליק לו על הגב כדי ללמדו לקח. ומה נותר לעשות במצב שכזה, תאמרו לי אתם? להתקשר 100 ולבקש מיומנאית לועסת מסטיק לשלוח בדחיפות ניידת? כמובן שלא! הדבר היחיד שנותר לעשות, הוא להוריד את הכפפות, ולפצוח בחילופי דברים מכוערים ואישיים ככל הניתן, ולנסות למרר את חייהם של האורחים החצופים בחזרה, מתוך תקווה שבשבת הבאה הם יעדיפו לנטוע את ההתנחלות שלהם בחוף הילדים, או בחוף שונאי הכלבים לדורותיהם.

     

    הכלבה שלי היא לא קטנה וגם לא נראית כמו פודל מפונפן עם קישוטים בשיער. אבל היא מעולם לא פגעה באיש, בטח לא בילדים קטנים שצווחים לעומתה – מהם היא בורחת בפחד העולה על שלהם. לכן אין לי שום כוונה לוותר על הבילוי השבועי שלנו בחוף הים, ואם יש למישהו בעיה עם זה, שיתמודד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Makara
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין