עבודה של ג'ף קונץ (גם הוא יודע לעשות קונצים, אמנות ולהתפרנס די בכבוד)
לא מזמן דווח על כך שמייקל ג'קסון נפטר בגיל 50 לאחר שעבר התקף לב. מייקל ג'קסון היה הרבה דברים בחייו - בחור שחור הוא לא נשאר .... אייקון תרבותי, זמר, פרפורמר, אספן אמנות ועוד כהנה וכהנה תארים....
בעקבות מותו הבאתי לכם קצת יצירות לכבודו מתוך האוסף שלו (מי אמר ביזאר ולא קיבל ?) שהועמד למכירה פומבית לא מזמן- אני לא זוכר אם בסוך התקיימה המכירה - אנשים עמדו בתור רק בשביל לראות מה מייקל עשה עם כל הכסף שלו (והיה לו לא מעט בתקופות שונות בחייו) - כנראה מי שקנה עשה השקעה נבונה - מה עושה עם הדברים הללו (חוץ מאוד כסף - תהרגו אותי אבל אני לא יודע)
![]()
כפפת יד ימין של מייקל מכוסה קריסטאלים - מחיר משוער- $10,000 - $15,000. ![]() תפאורה מהסרט של "אדוארד והמספריים" - מחיר משוער- $4,000 - $6,000. ![]() ציור של מייקל ואייקונים תרבותיים אחרים לובשים את המשקפיים של מייקל - מחיר משוער- $400 - $600 ![]() החליפה שמייקל לבש בסיבוב ההופעות "ניצחון" ב84 - מחיר משוער - $15,000 -$20,000 ![]() כדורסל חתום ע"י מייקל ג'ורדן - מחיר משוער - $800 - $1,200. וכרגיל חתימות - אם אמן חותם - אזי הוא קיים - (זה לא היה למכירה במכירה הפומבית הזאת) יש שמועות שלא יקברו אותו אלא ימיסו את גופתו בפפסי ואז יחלקו את זה כ"טעם החיים" - נוזל אלמותי שיהפוך את כולם לפיטר פנים - ועד אז כמו שאומרים אצלינו בעבודה - נתראה באירועים, שמחות ופתיחות של תערוכות. ובנתיים בכדי להעביר לכם את השבת הקליפ המקורי של מייקל ג'קסון - מותחן 37 מליון צפיות "האמן בקיומו של הבלתי אפשרי" - אמן סודי - כי המציאות עולה על כל דימיון. - לפוסט הקודם - |
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עוד אמנות שקשורה למייקל - עבודה של אנדי וורהול מ-84
ועוד עבודות יש בבלוג הזה
אני מצטערת כרגע אין לי.
אני אצל אחותי בלוס אנג'לס,ואין לי תמונות שלי ביחד איתו במחשב שלה :(
כן, תמונות שלך איתו
תמונות של מייקל ג'קסון?!
אני מצטערת שהסמיילים לא עובדים :(
[URL=http://zix.co.il][IMG]http://www.zix.co.il/images/1059026596.jpg[/IMG][/URL]
מייקל ג'קסון ז"ל-מי שרוצה שיקרא זה חוויה שאני עברתי (אישית עם מייקל ג'קסון)
אוף זה כל כך עצוב שהוא נפטר
בהתחלה ששמעתי שהוא נפטר לא האמנתי![]()
![]()
![]()
……….. ![]()
![]()
![]()
כי היינו באותו בית-מלון (הייתי קומה מעליו)![]()
![]()
אז דיברתי איתו והוא הבנאדם הכי מקסים שיש…. ![]()
![]()
ואני כמובן הייתי מאושרת ![]()
ואז הוא ראה את אחותי (קוראים לה ג'סיקה) ואמר לה "היי ג'סיקה"![]()
ops
)![]()
-:( ![]()
והלכתי לשם עם אבא שלי-שגם הוא מעריץ דיי גדול שלו(אה…ואני חייבת לציין יש לי את כלללל הדיסקים שלו+כל הסינגלים..)והייתי בטקס-וכל הטקס פשוט בכיתי(מזל שאני טוב מאוד אנגלית)…כך שהבנתי כל מה שאמרו שם.
חשבתי זה שמועות…
אז לא התייחסתי…………………
אבל אז שמעתי בחדשות וקראתי באינטרנט שזה נכון
ואז פשוט התמוטטתי
לא האמנתי שזה קרה….
אני בת 15 ואני מעריצה אותו מאז שאני בת 5
והייתי ב-5-6 הופעות שלו ובכל ההופעות הייתי בשורה הראשונה או השנייה
ואפילו כשהייתי בהופעה אחת שלו (ניראה לי זאת הייתה ההופעה השלישית שלי)
אז פגשתי אותו פנים מול פנים
והצטלמתי איתו (28 תמונות-ולא אני לא הגזמתי)…..
וקיבלתי חתימה
ואפילו דיברתי איתו כי אני במקור מארה"ב אבל עליתי לארץ כשהייתי בת 6
אז אני יודעת טוב מאוד אנגלית…..
שנה שעברה טסתי ללוס אנג'לס לאחותי הגדולה (היא בת 22)…..
וכשהייתי שם רציתי לראות את נוורלנד (NEVERLAND) במו עיניי…כשהייתי שם ועברתי שם…אז בדיוק מייקל ג'קסון (ז"ל) יצא משם
ואני כל-כך התרגשתי והרגשתי שאני מתעלפת (אבל בסוף לא התעלפתי)…
הקיצר מייקל ג'קסון אמר לי שלום
ואז דיברתי איתו קצת והצטלמתי איתו….
ואז סיפרתי לו על הפגישה שלנו בבית המלון (הזכרתי לו)…והוא כמובן נזכר ואמר שמילדה קטנה (הייתי בערך בת 3) הפכתי לנערה יפייפיה (אני כמובן הסמקתי)…
ואני כמובן שאלתי עם הם מכירים?! (אחותי גרה בלוס אנג'לס מגיל-18)..
והוא (מייקל) אמר שכן שהם מכירים מאז שאחותי הייתה בת-19….ואז הוא הזמין אותנו אליו הביתה…..ואני כולי חייכתי מאוזן לאוזן….
היה אז קר בלוס אנג'לס..זה היה בחורף אז רציתי לעשות אפצ'י…(היינו בבית שלו כבר) ואני ישבתי מולו על הספה ואז בטעות התעטשתי לו לתוך הפנים
:
ואני מרוב בושה הבאתי לו מפיות שינקה את הפנים שלו (עוד שנייה בכיתי שם
והוא אמר שזה בסדר…..
ואני חייבת לציין (שוב….) הוא הבנאדם הכי מקסים שהכרתי בחיים שלי…..
ואני לא יודעת אם אתם יודעים (לדעתי אתם בטוח יודעים..)שהיה את טקס האשכבה שלו….אז בקיצור באותו יום של טקס האשכבה שלו היה לי יומולדת
אז אחותי הפתיעה אותי(כי אני ואבא טסנו יום לפני היומולדת שלי ללוס אנג'לס-כי רציתי לחגוג את היומולדת שלי עם אחותי) עם שתי כרטיסים לטקס האשכבה שלו….כמובן שישר חטפתי את שני הכרטיסים מידה
טוב אני רוצה לבקש סליחה על המגילה פשוט רציתי לשתף אותכם עם החוויות שלי (לגבי מייקל ג'קסון-ז"ל…)ופשוט להגיד לכם איזה בנאדם מדהים הוא![]()
שאוהב ילדים (והוא בכלל לא אנס ילדים-ואני בטוחה בזה..כי בנאדם כזה כמו מייקל בחיים לא יגע בילד..
)
אני אומרת לכם העולם כולו איבד בנאדם מקסים..
תודה שקראתם-מי שקרא
זה היה חשוב לי..
ג'קי
סבבה -גם אני לא ממש מת על העבודה הזא, היא מעניינת אותי קונספטואלית. בקשר לכך שכל אדם יראה בה גופת חייזר ..ממ - לא בטוח אבל איך כל כך מה להתווכח על כך - הפסקת אש - מלחמות כבר לא קורות בקיץ ...
טוב נו, אני מכריזה בזאת על הפסקת-אש
אתה כנראה מסתכל על הצד האמנותי שבדברים ואני לוקחת את זה כפגיעה אישית במייקל.
דון קישוט, אתה יכול להגן על האמנית הזאת כמה שתרצה...אני לא בצד שלה. אז אתה נלחם איתי.
אני לא-אוהבת את ציור הנתיחה הזה!!
תמונה שווה אלף מילים וכל בן אדם שיסתכל על הציור הזה יראה בה גופת-חייזר. והיא, ברוב חוצפתה, עוד מעיזה לומר שהוא נראה פשוט כבן-אדם מת ושהיא פיתחה סימפטיה כלפיו - בולשיט!
"He ended up looking like just a dead man" -היי יעל, תקראי שוב את דבריה - היא לא ראתה בו פריק, היא ראתה בו אדם ככל שאר האדם (שאולי התקשורת הפכה אותו או יצרה לו דימוי שאיננו הוא האמיתי) - אדם ככה שאר האדם שכשמגיע יומו כמו כל בן תמותה סופינו זהה).
את יצירתה היא ציירה כבר ב2005 ועכשוי היא שוב חזרה לתודעה ומצטטים את דבריה מראיון מאוד מעניין איתה על עבודתה ומה מניעה אותה כיוצרת ועל מה היא חושבת משנת 2006 (כשבראיון כלל לא מופיע דימוי של העבודה הזאת..).
אחד הדברים שמאוד מעניינים בנושא הקריירה והדמות של מייקל הוא נושא החשיפה והפירסום ומה שעשו לו ולסובבים סביבו. הנה ציטוט מתוך הכתבה על המאושרים שזכו בכניסה לטכס ההאשכבה של מייקל ג'קסון -
"התראיינתי לשלושה ערוצי טלוויזיה", סיפרה לי רוסלי, אם מאושרת שזכתה יחד עם בתה בת ה- 10 בצמיד הנכסף, "זה ממש מוזר לי להיות פתאום מרכז ההתעניינות, אבל אתה יודע, זו לוס אנג'לס, הכל יכול לקרות כאן. התקשורת הפכה את הזכייה למשהו מאוד זוהר".
איכות, נורמה וערך הם דברים מאוד סובייקטיביים ויחסיים - האם זה נורמלי לטוס חצי עולם ולחכות שבוע בלוס אנג'לס ולישון באוטו בשביל אולי להשיג כרטיס לאזכרה ? כמה כסף אנשםי מוכנים לשל עבור כרטיס כניסה לטקס ההשכבה, עבור החוויה והיכולת להגיד "הייתי בהלוויה של מייקל" (שיהיה משודר כמובן גם בטלווזיה בשידור חי).
הנושא של הערצה, פרטיות וחשיפה גם הוא מאוד מעניין "כמעריצים, אף פעם לא חשבנו להגיע לבית שלו כי תמיד שמרנו על גבול של פרטיות, אבל אתמול נסענו בפעם ראשונה ל'נברלנד', היינו גם בבית המשפחה ובדיוק ראינו את רנדי ג'קסון נכנס לשם". (האם מוות הוא אובדן סופי של הפרטיות ?)
לכתבה המלאה בYNET
תודה על התרגום אבל הבנתי למה היא התכוונה, דעתי לא השתנתה.
היא לא ראתה במייקל ג'קסון בן-אדם. היא ראתה בו פריק, דימתה אותו למשהו מפלצתי.
אולי עכשיו אחרי מותו היא מתגאה יותר מתמיד ב"יצירה" שלה ששווייה כנראה עולה.
כמה נמוך אפשר לרדת??
אני לא בטוח שהבנת למה היא התכוונה זה מה שהניע אותה לעשות את העבודה הזאת כבר בשנת 2005 : "...אני התכוונתי לצייר תמונה שעוד לא צולמה,אני הערכתי את כל השאלות סביב מותו של מייקל ג'קסון - ממה הוא נפטר, בן כמה הוא היה ובאיזה מצב הוא, איך הוא נראה עירום - בסופו של דבר הוא נראה כמו אדם מת דבר שעבורי היה מאוד מוזר. בסופו של דבר פיתחתי סימפטיה עבורו, יש אלמותיות בחייו."
באותה מידה העבודה הייתי יכולה גם להתייחס לאלוויס
אני חושב שההתייחסות שלך והתגובה שלך היא מאוד מעניינת אולי בגלל ההזדהות שלך עם מייקל או ההערצה לדמות הזאת ומה שהיא שיקפה עבורך
עוד פוסט מעניין שקשור הוא הפוסט של אנטון על ציוריה של ג'ני סוולי שגם מתייחסים לנושא דימויי הגוף, אסטטיקה ויופי בעידן ניתוחי הפלסטיקה (שגם מיודעינו מייקל עבר אחד או שניים).
נסתפק בזה......
ראיתי וקראתי על העבודה של דנה שולץ- נתיחה לאחר המוות של מייקל ג'קסון
זה גועל נפש. יש לה לב, לדנה פלוץ הזאת? היא אפס מבחינתי. אשמח לראות אותה במציאות ולירוק לה על הפנים כי זה מה שיביע בצורה הטובה ביותר את מה שמילים לא יוכלו להביע.
אמנות אינה מותרות של האלפיון. היא אינסטינקט הישרדותי, הכרח מיני ותענוג אמיתי. דניס דאטון גייס את דרווין, מוצרט ותרבות הקיטש וכתב על זה רב-מכר, שמסביר למה לאמנים יש כל כך הרבה סקס אפיל"
אם עוצרים מישהו ברחוב בכל מקום בעולם... ושואלים "מי האדם הכי מוזר בעולם" יש לי הרגשה שהתשובה תהיה
MICHAEL JACKSON
אין ספק שמייקל סיפק שערוריות עסיסיות לאורך השנים.
משחור הפך ללבן... מילד הפך לפיטר פן... מפדופיל הפך לאב ל-3
ולא לשכוח האמן שמכר הכי הרבה תקליטים בהיסטוריה של המוזיקה בעבר הווה וכנראה גם בעתיד (לאור שכנראה שום אמן לא יצליח לשחזר את ההצלחה של למעלה מ-100 מיליון עותקים של THRILLER בעיקר בעידן ההורדות מהאינטרנט).
ובכל זאת מי היה מייקל ג'קסון...
כנראה שלא נדע לעולם.
התאוריה האישית שלי אומרת שהוא היה אמן גאון מחונן - ילד פלא עם קול מדהים שסבל הרבה מאביו.
לגבי הפרשות שלי בעניין הילדים... אני בטוח שהיה שם משהו ויש לי תיאוריה בעניין שאותה אני כבר אפרסם בפוסט באתר שלי.
תודה - זה בהקשר למשהו שאני תוהה אליו בימים אלו
האם אמנות יוצרת תרבות בחסות כסף, או האם אמנות יוצרת כסף בחסות תרבות ?
אהבתי את נקודת המבט שלך לנושא.
תמר
מאוד מעניין - והדמיון הוא לתנועות של מייקל הוא לא גדול - תודה על הקישור
וגם לפי עורך החיים של מייקל יש סיכויי טוב שהוא צפה בסרט הנ"ל וקיבל השראה ממנו.
זוהי תופעה מאוד מעניינת שמייחדת את המושג "ערך" - הרבה דברים בחיינו אנו לומדים את ערכם רק לאחר שהם אבדו לנו - לעיתים לבלי שוב (ולא משנה עם מדובר בכפפה של מייקל ג'קסון - או אדם אהוב שהלך לבלי שוב ואנו מייסרים את עצמינו שלא זכינו לראות אותו בפעם האחרונה...)
הדוגמאות למעלה הן גם מאוד מעניינות מכיוון שמי צריך את המספריים של אדוארד (אולי מישהו צריך את זה כדי להגיד שיש לו בבתי את המספריים של אדוארד ושזה עלה לו הרבה כסף .. או אולי כי זהו היה סרט הילדות שלו ויש לו לגביו ערך סנטימנטלי רב)
גם רותם שטרקמן סגן עורך העיתון TheMarker מציין זאת בפוסט שלו - איך מנסים לייצר מהר עוד הכנסה מהמותג "מייקל ג'קסון" לפני שישכח בתהום הנשייה עם בוא האירוע התקשורתי הגדול הבא ....(והמספרים מדברים בעד עצמם ....)
לפעמים כל ההתקשרות הזאת של התקשורת ואמנים נראית לי כסוג של סימביוזה שלא כל כך ברור מי הוא הנשא ומי הוא הטפיל כשכל גוף מעוניין בחשיפה ופירסום ע"י הגוף השני כדי שיוכל להציג את עבודת, יצירתו ומרכולתו לציבור הרחב בכמה שיותר תפוצה כשכמובן ככל שהדברים יותר פרובוקטיביים, צהובים, דרמטיים וסנסציוניים הציבור שכמהה אליהם מספק את תאוותו.
תודה, סרטון נהדר - גם פשוט מדהים איך אנשים עומדים ליד סמל (כוכב בבטון ההוליוודי שאפילו אינו של מייקל ג'קסון הנכון) ובוכים על מר גורלו...
מבחינת התרבות האמריקאית מייקל היה אייקון מאוד מעניין שצמח איתה, שיקף אותה וגם השפיע עליה (וגם על שאר העולם)
פה יש קטע מעניין שמדבר על כך (וגם מראה של השינויי של מייקל מהסרט - שלושת המלאכים)
מייקל כילד היה בשליטה די מוחלטת בידי אביו לחיוב ולשלילה.
ומלבד כל עניין הכסף, שמדברים עליו כאילו זה "העניין" בהא' הידיעה, חשוב לזכור ש...עם הזמן, כשידיו של האב רפו ונותרו מאחור ומייקל הפך לאייקון בפני עצמו, מייקל השתמש בכוח שהוא צבר בעולם כדי לעזור לעולם: לדאוג לרווחת ילדים בקו העוני, להפסיק מלחמות ולהביא שלום, העלאת חשיבות איכות הסביבה, שיוויון בני אדם ללא קשר לגזע ולאום וכו'
earth song, heal the world, we are the world, black or white
אין כאן שאלה איזה אמן הוא היה וכו'; וללא ספק הוא היה אמן ויוצר ויישאר כזה,
בעיניי, מה שהכי נחשב, זה לא להיות אחד מהעדר,
לא להיות אדם בינוני, כי זה באסה, ואפילו משפיל,
ומייקל ג'קסון היה הכי מקורי שרק אפשר להיות, היה רחו מהעדר, יצר תרבות שלמה בין אוהבים אותה ובין אם לא.
http://ellashunya.cafe.themarker.com
www.elranta.com
יש שמועה שמיקל קיבל השראה מבוב פוס בסרט הנסיך הקטן
בכיף את מוזמנת תמיד לבוא לבקר - יש עוד איזה פוסט או שניים שבטח יעניינו אותך - את מוזמנת לחפור אצלי בבלוג
ודרך אגב נראה לי שאת מתבלבלת - אני לא אמן גדול - אני אמן סודי....
נושא ההערצה לדמות, דימויי - שהתקשורת, אביו והוא עצמו בנו וטיפחוהוא נושא מעניין עד מאוד לבנות וללמוד איך כמה דורות (וגם אני בינהם) מייקל שימש מושא חלומותיהם ומישאלותיהם.
בנוגע לכך שהוא הגיע לשיאו פה - מממ - בדיוק הוא עבד על 50 הופעות שכולן נמכרו מראש בהיכל O2 בלונדון ככה שלא כך כך בטוח שזהו היה השיא, אבל כמו כל דבר בחיינו - אנחנו תמיד בטוחים ושואפים לכך שתמיד יכול להיות קצת עוד יותר "טוב"...
דווקא פה פיסוק אחר היה נותן משמעות די מעניינת עם מילים נרדפות (ולא רק כוכב שרדפו אחריו לא מעט...)
"של חברה רקובה שלא נותנת - מענה אדם וליבי עליו."
אכן, היא עינתה אדם שאביו החליט אותו (ואת אחיו) למתג, לחשוף, ללטש את כישורנם ולייצר בעזרתם את מה שאמריקה הכי אוהבת - תרבות פופ וכוכבות (וכמובן גם כסף - וכמה שיותר כן ייטב...).
אין מילים אבל יש פירסום של אתר מסחרי .....
מי אמר פירסום, חשיפה וקרדיט ולא קיבל לינק ?
פרסם (וטקבק) אצלי היום - עד שתמכור...
כן, פחות או יותר תוך כדי מתן זוית יותר אמנותית- אז תודה, זאת פחת או יותר הייתה הכוונה.
אני חושב שמייקל פחות או יותר שיקף את תרבות הפופ והחשיפה בעידן הטלווזיה והרדיו פרי-אינטרנט לטוב ולרע (ויש לא מעט רע, ביזאר, וכסף מעורבב בכל הסיפור הזה שהוא בכלל לא סיפור ילדים - אבל עירב לא מעט מהם....)
הנה תראה את הפרסומת הזאת לפפסי משנות 1980 שהסיסמה שלה היא a while new genration - איזה דור זה ומה הוא צמח לו להיות ? (ומה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול - כי שנינו יודעים שפיטר פן חי רק באגדות וגם הבחורה שחיי בלה לה לנד - never land פרס לו כנפיים ועף לו לשמיים לפני יומיים..)
מגטרון כבר אוטוטו פה
וכמו לכל כוכב טוב גם למייקל יש את הגירסה הרובוטית (מאיזה סרט שהוא השתתף בו) שגם הועמד למכירה במכירה הפומבית תמורת 2000$ - מעניין עם אופטומוס היה קונה ...
מייקל התחיל להופיע כבר בגיל 5 ובעידוד אביו הפך להיות פרפורמר, זמר (וגם מכונה קטנה שמייצרת לא מעט כסף וזוכה לכמויות לא מעטות של חשיפה) כבר מגיל צעיר. החשיפה לו הוא זכה יצרה לא מעט השלכות על חייו שהפכו להיות נחלת (ומחלת) הציבור, גרמו לו ללא מעט תסביכים (רפואיים וחברתיים) - יש האומרים שמכיוון שהוא בעצם איבד את ילדותו כל חייו הוא עמל בכדי להחזיר אותה אליו ולהביא עצמו חזרה אליה - גם עם זה כולל לבנות לעצמו טירה ששמה הוא never land ולהקיף עצמו בילדים (איתם הוא שיחק בכל מיני משחקים...)
דווקא זה מעלייך בתגובות הזכיר אותה
ואם כבר בפארה פוסט (מי אמר פוסט מורטם ולא קיבל - אז קיבל בדיחה)
פארה מגיע לגן עדן ומתקבלת לראיון על המלאכים שמודעים לה: "פארה, את יודעת כמלאך בחייך - הריי היית חלק מהמלאכיות של צ'רלי וגם לחמת למען זכויות נשים - מגיע לך משאלה אחת לבקש, מה שאת רוצה כל שיחפץ ליבך - מה את מבקשת ?"
פארה עונה להם חוכחת מעט בדעת עד שלבסוף מתרצה ואומרת - טוב, עזרת לנשים - עכשוי אני רוצה לעזור לכמה שיותר ילדים בעולם, להציל אותם כמו אנג'לינה ג'ולי - ואז, אז מייקל פתאום הופיע למעלה.
תודה, זווית ייחודית הבאת פה למאורע המדובר הזה
הפנים של מייקל ג'קסון שיקפו ויצרו תרבות מסויימת תרבות הפופ של אמריקה במיטבה ובסיוטיה הגרועים ביותר - גם האמן klone עושה מחווה למייקל ג'קסון שבין היתר עבר כל כך הרבה מטמורפוזות וניתוחים פלסטיים והעבודה הזאת מראה זאת באופן די יפה - אבל, כדרך כל יצור בן תמותה סיים את דרכו באדמה - הרבה שחור ולבן לא ישנה דבר - המוות עדיין ישלוט - מוות לאמנות העכשווית !!!
Childhood forever - Klone
My fucked up tribute to Michael Jackson R.I.P.צריך רק לציין שהמחירים שאתה מציג הם הערכות שווי לפני מותו עכשיו השווי יעלה בהרבה, כמו תמיד.
לגבי מייקל, אני אמביוולנטי, מחד זכיתי לראות אותו מופיע ולחוות את הנעורים לצד המוסיקה שלו, אולם מאידך איני יכול להתעלם מאורח חייו שהיה בעייתי מאוד.
מייקל ג'קסון הוא אייקון תרבותי עולמי, שהטביע חותם ענק בהסטוריה של הפופ. ההתעסקות של התקשורת אחרי אישיותו, אופיו או מעשיו כבר לא רלבנטית ואפופה באדי עשן צהוב של רכילות ושטחיות. ישנם זמרים לא פחות ידועים ממנו, שהרקורד האישי שלהם לא פחות 'שרוט.' אבל כנראה זו המציאות המלווה אגדות שהולכות לעולמן.
פוסט יפיפה עם תמונות מרשימות. אהבתי.
תודה.
אני עם מירב, ותודה שהבאת את האוסף :)
תודה.
כן, המוות שלו יתר לא מעט אנדרלמוסיה תקשורתית - כבר הכינו את כל התוכניות סיקור לפארה ואז מייקל גם דיווח שהוא מסיים.
יש מצב שהכל היה מאורגן ומתואם מראש עם פארה...
כסף כסף ופריט אספנים נחשק
מודעה זריזה באתר craigslist (שמי שלר מכיר רצוי שיכיר)
האף של מייקל למכירה
מעניינת מאוד מה החשיפת יתר עושה לכל האנשים הללו כשהם הופכים להיות מפורסמים ולפתע פתאום כככולם רוצים להיות "חברים" שלהם, הנושא של סמים ואלכוהול, אובדן הפרטיות. אנשים מוד מוכשרים שהופכים להיות מכונות של כסף (בשבילהם ובשביל עוד לא מעט אנשים ומוסדות פיננסיים וחברות אילו ואחרות (מי אמר פפסי ולא קיבל את מייקל ובריטני ?)
אני חושבת שהיום העולם נפרד מאחד מהיוצרים היותר משפיעים בעשורים האחרוני- ואני אומרת זאת כאחת שלא נכללת בין מעריציו האדוקים.
------------------------------------------------------------------------------------
המוטו שלי: נפש בריאה בגוף בריא.
דיאטה, הרזייה וטיפולים בצלוליטיס.
היי:)
שמחה שהעלית תוכן שנוגע במותו בצורה קצת אחרת.
קראתי את תגובתך אצל דרור ואכן צרם לי שמייד עם מותו מתעסקים אך ורק בחלק האפל של זמר אדיר.
הערצתי אותו בטירוף בנערותי ותמיד אזכור את שיריו ככאלה שאהבתי. הקליפים המיוחדים, יוצאי הדופן ובכלל,קהל מעריצים שמונה מיליוני אנשים.
יופי של מידע ותמונות.
שבת יפה:)
תודה למירב שביט ששלחה אותי לכאן.
אמן גדול ביותר
היה לי זכות ועונג לגדול לצלילי המוזיקה שלו. כל תקופת התיכון הוא היה האור שלי, מקור להשראה והערצה, אהבת נעוריי.
ועדיין אני לא ממש עצובה ממותו כי אני יודעת שעכשיו הוא במקום יותר טוב, הוא הגיע בעולם הזה לשיא שלו, הותיר אחריו מורשת נצחית ובסופו של יום הוא הרגיש כאן כמו יצור בודד ומוזר. אין פלא שהוא נורא הזדהה עם אדוארד מ"המספריים של אדוארד" שהיה כלוא בטירה, עדין נפש כמו ילד, מבודד ומשונה, צמא לאהבה...
כן כואב לי על שהעולם עשה לאדם הזה עוול גדול בחייו בעלילות כוזבות, רכילויות סתמיות והאשמות שווא והכל מתוך קינאה ורדיפת בצע.
תודה על הפוסט הזה שבא להזכיר את האמן מייקל ג'קסון ואת הדברים היפים שהביא לעולם הזה.
בשבילי זה יום עצוב, כי אהבתי כל דבר שעשה כמעט מגיל צעיר, ואני חושבת שכל מה שקרה בעשור האחרון איתו..זו תוצאה של חברה רקובה שלא נותנת מענה לאדם וליבי עליו.
בשבילי הוא תמיד פורץ דרך, אם יש למילה מוסיקה מגוון של מילים נרדפות, ללא ספק מייקל ג'קסון הוא אחת מהמילים האלו.
אליל הפופ של כל הזמנים... אין מילים.
מי שמתעניין - כתבות נוספות ברשת בעקבות מותו של מייקל ג'קסון
אם מגמת הפוסט הזה היא להפוך את מייקל ג'קסון לפריק גם במותו, אין ספק שזהו יופי של קונץ.
איזה יופי של קונץ!
גדלתי לצלילי המוזיקה שלו בכל הפאזות שלהן, מאז שהיה ילד קטן עם ה-ג'קסון פייב, התכנית המצויירת ב-ABC בשנות ה-70, אלבומיו המרהיבים בשנות ה-80 וכן כל ההדרדרות העצובה שלו לאחר מכן. אומן גדול.
איש אומלל שלא הייתה לו ילדות
מגיל צעיר הוכרח להופיע ולעשות כסף
עבור משפחתו, באשר למוסיקה שלו,
זה עניין של טעם אני לא כל כך בפופ.
אולי זה לטובה, בא לג'קסון גואל....
אל תדאגו חבר'ה,
מייקל ג'קסון מוסווה בתור מכונת כביסה בבית משפחה אמריקאית תמימה, מחכה לשובו של מגהטרון!
Mi-chael Jackson, more than meets the eye!
באמת היה איש אומלל, ככה נראה לי
הדימוי שקופץ לי לראש וסליחה אם זה נשמע אכזרי
אבל פיטר פן מעוות, פיטר פן בהיפר ריאליזם.
ללא ספק ג'קסון היה אליל
אבל שכחת לציין שהוא לא סבל אותנו
מה שהוריד לי ממנו הרבה
חבל שלא הזכרת את פארה פוסט
היא היתה אגדה מלאכית מקסימה
אני לא יכול לומר שאהבתי אותו (סליחה, את המוזיקה) אבל אני גם לא יכול לומר שלא אהבתי את המוזיקה.
בשבילי הוא פשוט היה שם. הקליפים שלו היו טובים, במיוחד 'מותחן' שאני זוכר שממש פחדתי בקטע שהוא הופך להיות עקרבוט, עם העיניים וכל זה.
לטעמי, כוכב רוק/פופ, מה שזה לא יהיה צריך ללכת בשיא. רצוי על מנת יתר.
ככה עשית את שלך, המוזיקה שלך מוכרת בעולם, והקיום שלך נהיה נצחי. ע"ע ג'ים מוריסון וקורט קוביין.
גיבור ילדות, מלווה את פסקול חיינו, זכרונות טובים.
גאונות מוסיקלית, שירים נפלאים, רקדן אלוהי.
לב אמנותי ענק ולב אנושי ענק עוד יותר, שכבר לא עמד במעמסה וברגשנות היתר. (מזל בתולה...)
אני לא מסכימה עם הטענות הנוראיות שהוא היה פדופיל. הוא נסחט וזה גם הוכח.
בוודאי רוקד את ריקוד הירח אי שם בין העננים...
HEAL THE WORLD MICHAEL
MAKE IT A BETTER PLACE