עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    החיים באירופה המזרחית

    ארכיון

    Keep on swimming...

    2 תגובות   יום שני, 8/6/09, 15:00

    אוקיי

    אז כדי לא ממש להלחיץ...

    אני בן אדם מאודדדדדד רגשן...

    הכל אצלי זה אמוציות מטורפות...

    אני בן אדם מאוד קיצוני... מאוד טוב לי מאוד רע לי

    כן כן... תנסי למצוא את האמצע... בלה בלה בלה

    שמעתי שמעתי שמעתי אלף פעם

    אבל אין מה לעשות...

    כשטוב לי... אני מוצאת את האמצע

    כשרע לי... אני מוצאת את האמצע

    אבל יש מן שלב כזה... קצת אחרי רע... :) שכבר קשה למצוא את האמצע :)

    כי זה לא "רע"

    אני לא בגן...לא שתו לי את הטרופית

    זה לא שהיו רעים אליי ולא הזמינו אותי למסיבת גן

    זה הבדידות שהורגת אותי

    וזה לא שאין לי חברים

    וזה לא שאין לי עם מי לדבר

    אבל זה לא אותו הדבר!!!!!

    אני מדברת עם חברים שלי כל יום...

    אם זה במסנג'ר

    אם זה בסקייפ עם וידאו וצוחקים והכל

    רואים אחד את השני

    אבל אין חיבוק...

    אין ריח...

    אין ליטוף על הגב כשבוכים...

    וגם חייבים תמיד לשמור על מסכה כזאת של חוזק

    את... את מתייאשת? את הכי אמיצה בעולם! נסעת ולמדת ועזבת ובלה בלה בלה

    כןכן... אני מה זה אמיצה

    שמשון היה מלקק לי את הרגליים... ברור

    חכו אני אלמד את כולכם על גבורה... כי אני פשוט גיבורה... אין דברים כאלה...

    מה גיבורה???

    כי יש לי את ה... לקום וללכת?

    עברתי 14 בתים עם ההורים.

    גרנו בארץ גרנו בארה"ב גרנו בכפ"ס וקרית ביאליק וכרכור.

    גרתי באוסטרליה לבד

    גרתי בארה"ב לבד

    גרה בצ'כיה לבד

    וואאאווו... זה טבוע בי לקום וללכת

    זה טבוע בי שאם לא טוב לך... קום... ותעזוב!

    אין לי בעיה בכלל לקום ולעזוב... נראה לי שזה אחד הדברים שהכי קל לי לעשות.

    אין לי בעיה להתחיל פרויקט ולהשאיר אותו שיחכה לי גם שנתיים עד שאני אחזור לסיים אותו... או בכלל להסתכל עליו...

    אני סורגת :) ואני מכינה תכשיטים מחרוזים... "מכינה" יותר נכון הכנתי... כשהיה לי זמן והייתי בארץ...

    פה הבאתי לעצמי --ערימה-- של צמר וכל מסרגה אפשרית וקופסא עם אוסף דברים של חרוזים

    וככה... פעם ב... אני יושבת ועושה משהו.

    סבבה.

    ריפוי בעיסוק.

    זה לא מספיק...

    לא יודעת איך להסביר את זה

    אני גדולה במטאפורות...

    אולי עוד לא ממש הפגנתי את זה... אבל זה דרך שלי להסביר דברים...

    ככה גם אני מבינה דברים הרבה יותר טוב...

    אני רואה ב"אנרגיה" של בן אדם מן באר פנימית כזאת

    יש בפנים נוזל זהוב... מאוד יפה... כדאי לכם להעיף מבט מדי פעם על הבאר אנרגיה שלכם...

    ולכל משימה לכל דבר בחיים אתה צריך לקחת דלי, שתיים שלוש תלוי בדבר כדי באמת לעשות את זה...

    וברור שדברים טובים ממלאים את הבאר בעוד אנרגיה.

    אתה מגיע למצבים לפעמים בחיים

    שאתה מרגיש שאתה מגיע לקו האדום

    זה לא שנגמר... אבל אוטוטו כדאי כבר להתכונן שעוד שניה נשבר לך...

    אתה יוצא לחופשה

    אתה הולך למסיבה עם חברים

    אתה עושה משהו שכיף לך ונעים לך וממלא את הבאר שלך במחשבות טובות, באהבה.

    כל אחד יש לו את הדברים שלו 

    אבל כשהבאר מתחילה להתרוקן

    ואין לך גורמים חיצוניים שיכניסו לך אנרגיה

    אתה מתחיל לחפור בעצמך

    מתחיל לחפור בעצמך ולמצוא בעצמך את האנרגיה הזאת

    אתה רואה כל מיני סרטים כמו "הסוד" קורא ספרים כמו "האלכימאי" ו... וואלה יש לי יותר מדי מכרים שזה באמת עזר להם...

    אני פשוט... לא ממש מרגישה את זה... אם תחשוב נורא חזק על בננה תהיה לך בננה... בשלב הזה... אני כבר הקשבתי ברבע אוזן לסרט...

     

    תקווה

    תקווה זה מקור אנרגיה שהוא ארטילאי.

    זה לא באמת אנרגיה... זה כאילו אנרגיה שאתה יכול להשתמש בה רק כל עוד יש לך תקווה

    עכשיו... הבעתיות בתקווה זה... שאם התקווה לא מתממשת... אתה נמצא במינוס רציני של אנרגיה :)

    כשהאופטימיות דואכת... משאבי האנרגיה העצמיים של מצטמצמים.

    וכשאתה יושב ככה...

    בחוסר אנרגיה

    ניצלת את "כל" המשאבים  (ואני לא אגיד כל... כי כן יש בי אש... ואין אין כזה שיגמר לגמרי האנרגיה... אין... ממשיכים לנשום ממשיכים לדחוף פשוט צריך לשחרר לחץ לפעמים... )

    אתה יושב 

    חושב

    בוכה (אני ממש טובה בזה אגב... אם מישהו צריך עזרה... אני מומחית כבר חחחח)

    מכין רשימות

    שותה כוס קפה

    נושם

    נרגע

    וככה... ברגעים האלה

    טיפה לטיפה

    אתה מצמיח עוד קצת אנרגיה.

    רק לעבור... עוד קצת...

    עוד טיפה ויהיה חופש

    עוד טיפה ותעבור את המבחן

    עוד קצת כי כשזה יצליח... תקבל אנרגיה

    תקבל מוטיבציה

     

    ייאלה

    אני בחפירות לא נורמליות בימים האלה

    המצברוח הזה... והחוסר יכולת שלי לתקשר בצורה נורמלית עם אנשים שאוהבים אותי ומעריכים את מי שאני

    פשוט משגעת לי את השכל...

     

    אז...

    אני בשלב של קפה

    ולנשום

    ולשחרר

    ואני כבר ככה אוטוטו בשלב של לפתוח ספר שוב

    :)

    אני מחזירה לעצמי את הכוח

    הכל תלוי בי ואפשרי

    ו... וואלה... באמת... מנסיון

    אין... אבל אין בעולם הזה דבר שיעמוד בפני הרצון שלך

    אין... אתה בן אדם חזק מספיק?

    הרצון שלך חזק מספיק?

    אתה נכנס בזה בכל הכוח!!!!

    תן לי אתגרים!

    תן לי שיהיה לי קשה!

    תן לי לבכות

    תן לי לא לתפקד

    כי כשאני חוזרת לתפקוד

    כשאני מתעוררת

    אני יכולה למחוץ כל מכשול בדרך

     

    אני גדולה

    אני חזקה

    אני אמיצה

    ואני חופרת כמו שאף אחד לא חפר לפני :)

     

    ענבל

     

    (אגב... לחפור... בסלנג שאני עוד מדברת אותו... כי לא ממש נכנס לי כל המילים החדשות... זה לחפור בשכל... ז"א לדבר הרבה, להסביר הרבה... בכלליות לא לסתום... :) ועם כמה שאני כותבת הרבה ומהר.. אני מדברת עוד יותר חחחח)

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/09 12:20:

      העברית שלי... בהחלט במצב מזעזע... לא ברור איך היא נחלשה ככה...

      אין עם מי לדבר עברית פה... ככה שזה בטוח חלק מהעניין...

      מבטיחה לתקן את הפוסט הזה ופוסטים אחרים שקצת חיפפתי ברגע שיהיה לי קצת זמן לנשום

      כרגע תקופה לחוצה לחוצה במבחנים וחייבת להתרכז בבית ספר...

       

      ושוב סורי על ההעלמות :)

       

      והמון תודה יהודית... :)

        8/6/09 20:10:

      ענבל יקרה,

       

      יש לך הכבוד להיות הראשונה שמקבלת ממני כוכב.

      לא אינני קמצנית, ממש לא. אבל בתפיסה שלי כוכב נותנים למישהו או משהו מיוחד. לכאורה לא הבאת משהו מיוחד, הבאת את עצמך. אלא, שעצמך בנקודת הזמן הזו מאד מאד מיוחד בעיני ( כמו שאני ורק אני התרשמתי מהדברים  שכתבת ). ואני מדברת על הר געש אנרגטי מצד אחד, ונפש רכה מצד שני. לפני שאגלוש לחפרנות יתר אני עוצרת. לצערי, לא יכולה לעשות משהו אמיתי עם בדידותך. יחד עם זאת, מתחייבת להגיב בדרך כל שהיא לכל מה שתכתבי כאן, על מנת שלפחות תדעי שקולך אינו קול קורא במדבר ויש לו קהל.
      חיבוק וירטואלי ? אני לא מתה על זה, אבל אם בכל זאת, אפשר שיעשה לך טוב, אז הנה לך אחד ממני שיוצא מהלב.

      להתנהגות של איזה בעל חיים, תגובתי אופינית ?

      יום נפלא לך.

      אגב, במספר מקומות בטקסט החלפת "ע" ( עין ) במשהו אחר, ואמרת שאת טובה במטפורות . . .  

      פרופיל

      InbalSigal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין