עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    רצה לספר לחבר'ה

    משחקת. אוכלת. מבלה. מטיילת. קוראת עיתונים. הולכת להצגות. מבזבזת. כועסת. אוהבת. שותה. מאזינה למוזיקה. מבשלת. עושה ספורט... ורצה לספר על זה לחבר'ה.

    באזזרית מלידה, בקיצור.

    תבלו...

    האם אנחנו בדרך לקהילות חברתיות מסוג חדש?

    4 תגובות   יום חמישי, 4/6/09, 09:54


    שעות, שעות אני מסוגלת לשוטט ברחבי הרשת על מנת לדוג תכנים מעניינים שקשורים לתחום הפעילות של החברה שלי, PassItOn. אני מדברת בעיקר על שיווק בלתי קונבנציונלי ברשת (בלוגים, פורומים, רשתות חברתיות, קהילות, קומונות... בקיצור, כל מה שקשור ב-Web 2.0). 

     

    השבוע נתקלתי בכתבה מעניינת, שלמרבה ההפתעה הייתה כתובה בצורה מזעזעת למרות שפורסמה בעיתון המוערך פורבס.

    אז כדי שלא תתבאסו על הכתבה ועל פורבס, וכדי שבכל זאת תזכו להיחשף לשינוי המתרגש עלינו (האמנם?) בעולם הקהילות החברתיות, החלטתי להביא לכם כאן את תמצית הדברים.  

    הכתבה מספרת, בגדול, על השילוב האפקטיבי, שלא לומר המתבקש כמעט כיום, בין השיווק המסורתי הישיר (תחשבו, למשל, על דיילות שעומדות בסופרמרקט ונותנות לקהל הקונים לטעום נקניק חדש, דגני בוקר או מרק) לבין שיטת שיווק שהיא אמנם לא חדשה, אבל מתרחשת רובה ככולה ברשת... על-ידי הצרכנים עצמם! 

     

    BzzAgent, שבה עוסק החלק הארי של הכתבה, היא דוגמה מצוינת לחברת שיווק שהשכילה להבין ששיווק אפקטיבי היום חייב לשלב בין עולם האינטרנט לבין העולם האמיתי.

    היא מאתרת אנשים שמנהלים חלק נכבד מחייהם באינטרנט ושמסוגלים לצ'וטט למוות בלי לשים לב, נותנת להם מוצרים להתנסות בהם ובתמורה, מצפה מהם לשתף את חבריהם, קרוביהם וכל מי שמוכן לשמוע, למעשה, בחוויותיהם מהמוצרים הללו. וכל זה בבלוגים, פורומים, רשתות חברתיות, קומונות ועוד. 

    הצ'יטוט האינסופי של הנסיינים-מצ'וטטים הללו על המוצר בו התנסו, מחולל למעשה באזז.  בעוד שעד לפני כמה שנים, הבאזז היה מתקיים בבית הקפה השכונתי, במקרה הטוב, ובשירותים הציבוריים, במקרה הפחות טוב, הוא נדד בשנים האחרונות לרשת. 

     

    למרות ההתקדמות והקדמה, הבאזז האינטרנטי סובל מאותן הבעיות מהן סובל הבאזז השכונתי: הוא נגמר מהר מדי.  זה היה האתגר החדש של חברות השיווק: לחולל באזז שיחזיק מעמד חודשים רבים לאחר שהסתיים קמפיין ההתנסות במוצרים עליהם סיפרתי כאן לפני רגע.

     

    מנכ"ל חברת BzzAgent, סטיב באטלר, מספר כי החידוש האמיתי טמון במה שהוא כינה "Brand Communities" ("קהילות ענפיות", בלשון הקודש).

    החברה השיקה לאחרונה שירות חדש, BzzScapes, רשת חברתית שדומה מאוד למייספייס, פייסבוק  וטוויטר, ובה גולשים יכולים לגמור הלל על מוצר שהם אהבו או לשפוך קיטונות על כזה שהם לא. החברות, מצידן, יכולות להגיב על-ידי הערות, תמונות, סרטים, קופונים או אפילו שיחה אישית. בכתבה נאמר שמה שמבדל את ה-Brandcommunities מטוויטר, פייסבוק וחברותיהן, זה שבהן הגולשים לא מצופים להתחבר עם גולשים אחרים.

    במקום זאת, הגולשים יכולים לעקוב אחר המותג שהם אוהבים, לקיים איתו אינטראקציה ברשת, ועל-ידי כך ליצור "קהילות ענפיות", כאמור. בקהילות הללו כל גולש יכול "להשאיר את חותמו" בפרופיל המותג האהוב עליו, כלומר: להעלות תמונות, סרטונים, ליצור לינקים ועוד. 

     

    נראה כי חברות רבות החלו לעקוב אחר התפתחות הקהילות החברתיות מהזן החדש בעניין רב, שכן השיווק דרכן מספק פרטי קשר של "סוכנים" פוטנציאליים רבים, מאפשר לחברה לפלח דמוגרפית את האוהדים הנלהבים ביותר שלה ולהפכם לשגרירים לטווח ארוך של מותגיה. 

     נושא השיווק באמצעות רשתות חברתיות חם. התחום תוסס, חי ותחרותי. חוץ מ-BzzAgent, שיושבת בבוסטון, ארה"ב, ישנן חברות נוספות שמקימות קהילות און-ליין עבור חברות מסחריות. Communispace, למשל (גם היא מבוסטון. מה קורה שם בבוסטון, חבר'ה?), היא אחת מהן.

    הנתון המעניין כאן הוא שישנן גם כמה חברות-ענק, כמו פרוקטר אנד גמבל או ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהקימו קהילות משלהן ולא נעזרות בשירותיהן של חברות שיווק. 

    לא כל הקהילות מצליחות באותה המידה, יש לציין, במיוחד אלו שחברות-הענק מייסדות לבדן. אפילו גופי אינטרנט ותקשורת מקצועיים עלולים להיכשל. יאהו, למשל, הקימה ב-2006 את BrandUniverse וסגרה אותו בינואר 2008. נילסן, חברה לחקר מדיה, צמצמה את האתר הצרכני שלה באוקטובר 2008, אחרי שהעלתה אותו רק שנה אחת קודם לכן. ההסבר לכך, לדברי ברנדון אוונס, מנכ"ל משותף בסוכנות שיווק חברתי ניו-יורקית, Mr.Youth, הוא  ש“השיווק מפה לאוזן עובד הכי טוב במקומות בהם אנשים מתקהלים כבר". במילים אחרות, לפני שאנחנו רצים להקים קהילות ענפיות, צריך למצות את הפונטציאל הגלום בקהילות שקיימות כבר. 

    עם זאת, אני מרגישה שחשוב לציין שבעולם השיווק מפה לאוזן יש גם סיכון לא קטן. אין שום ערובה שהגולשים יאמרו רק דברים טובים על המוצר...אמת בפרסום?אובייקטיביות?אני בעד .... אני בטוחה שגם אתם. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/09 21:44:

      צטט: psychojr 2009-06-04 13:34:26


      תקראי פה יותר מעניין

      http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/030609_Buy_yourself_a_bloger.aspx

       

      ופה

      http://www.room404.net/?p=18802

       

      הי טמיר,

      ראיתי את הכתבה וראיתי את הדיון.

      אין פה עניין של יותר או פחות מעניין. מדובר בשני דברים שונים. אני כתבתי על צרכנים מתנדבים, שלא מקבלים יורו אחד על "שירותיהם". הם מקבלים מוצרים להתנסות בהם וכותבים את דעתם ה א מ י ת י ת על המוצר, לטוב ולרע.  אחת הסיבות המרכזיות, מצד החברות שמספקות את המוצרים, היא שהן באמת באמת רוצות פידבק אמיתי על המוצר, כדי שיוכלו לעדכן, לשפר, לשנות...

      אני בעד...

        8/6/09 21:02:


      אתה לא יודע כמה אתה צודק!

      חברה שלי עובדת כסוכנת באחת מחברות השיווק הרשתי ותוכן השיחות שלנו הפך... נו, אין מילה אחרת, טרחני ומייגע...

      אבל בין שיווק רשתי לבין הנושא של הפוסט יש מרחק עצום. כאן הצרכנים מוזמנים לכתוב את האמת על המוצר, גם אם הוא לא טוב!

      זו שיטת שיווק פשוטה ויעילה, לדעתי...ובוא לא נשכח, גם אם חלק מהתגובות לא חיובי, עדיין, מדברים על המותג שלך! הוא קיים! מתעסקים בו...

       

        7/6/09 23:03:

      לא פשוט התחום הזה.

      לעיתים הוא קצת מזכיר את השיווק הרישתי.

      נתקלת פעם באחד הנציגים הטרחניים שלהם?

       

      איפה עובר הגבול בין טרחנות יתר מעיקה, לבין פרגון?

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      sigal75
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין