עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    דה ממכר - " שטויות זו דרכה של האינטליגנציה להרגע " Ishon connerie

    קפסולות אינסטנט של פוסטים וטריגרים .
    נא להציץ ולהתעמק בגלרית העבודות .
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
    הזהרו בציורים-יש מראה בכל ציור.
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
    מאמין שבשביל שלום עולמי צריך מלחמה אינטרגאלאקטית.

    0

    Positive Mutant

    39 תגובות   יום שלישי, 2/6/09, 03:04


    מוקדש להנרי רולינס....Ma' Maim Man   שמרשה לי ללא שום דרישה להשתמש בציטוטים מהספר שלו בעבודות שלי.


     למישל וולבאק שמתחרה רק על המיזנטרופיות (בשבילי רק  "פלטפורמה")והכי נואש ,למאבק החדש של הקמת איגוד האמניםובייחוד למוטציות חיוביות .   הוידיאו של רולינס מהתקופה המוקדמת, הזועמת  יותר  שלו..





    הספר של מרגו מורלן  Mutant people message   הוכח כפיברוק והיא אף התנצלה אבל  הוא עדיין נוכח ומשפיע
    ''
    פרולוג דטרמיניסטי

     


    פגשתי אותך לראשונה ליד ההאמר הענק שלך


    וכניגוד מנקר עיניים, במשרדך תלויות רופאים שמאנים שהצליחו להבריש ממך ולנקר ממך את זיכרונות העבר.


    זרקת לי כפפה על תחרות אופנועים ,ראיתי איך אתה אוחז את הכידון  אז ויתרתי


    לפני 15 שנה הייתי כבר רוטט על ה 1200 כוח סוס שלי מתייחס לאדום כהמלצה .ויתרתי
    איפה המרכז שלך ?
    אמרו שאתה הכי מוכשר  A born Star
    האגו שלך תפח כמו שכבות בצל עד שקילפת ולא מצאת כלום
    גם בזן לא מצאו תשובה למשל הדבילי הזה
    גם במכניקת קוונטים
    ואתה המשכת להפליג להספיג להפחית להרקיד להשמיד
    כל פעולת כפל נראתה לך הגיונית להחריד
    הזיכרון שלך קטן  מידי הייתי מוסיף לך 2 גי'יגה
    עיניים גדולות  קטן עליך
     אתה יודע לקנות את החולצות עם הכפתורים לאחיזת העניבה
    מחזיק רשימת מסעדות בחיוג מהיר
    רשימת מסעדות משתנה לכל עיר בעולם שאתה טס אליה
    רשימת מסעדות כמו רשימת מוות זול ברחבי העולם.
    אתה זורם
    אתה תורם
    אתה צועק על על כל פיפס חברתי
    קנית עיתון
     קח אחריות כתוב מאמר אל תפחד שזה יפגע בעסקים
    אתה שמאל מתון אתה ימין רגוע
    אתה לא יודע איפה המרכז
    בביקור בארץ מצאתי אותך שרוע מעולף חושים על ספסל בטיילת אחרי לילה של הוללות ללא גבולות. 

     מהוידיאו של רולינס 06:46: 
    Nothing but priority"
    What you goanna do with your time?
    Touch me
    My burning body will light up the night skyIight
    will make the sun jealous
     


    You don't have to hate me
    Learn to hate yourself better
    I'm here to help you until death motherfucker


    למי שיש עדיין כח ,או להקפיץ ישר 07:06  בטיים ליין שייהנה מהסרקזם האנושי הישיר והצנוע  של
     Philippe Starck thinks deep on design או     ללחוץ על התמונה בבקשה

    ב  07:09 הוא מזכיר את "המוטציות " בדרך קסומה

     


                                                                  

     





     ''


    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/2/11 21:57:
      טוב... גילית את הרהורי החרטא של הפיליפ? טוב... טוב שאתה מתעניין בעיצוב... הייתי מבקש לחן למילים. אתה...אתה... אתה פואט אתה!
        17/6/09 22:45:

      צטט: כש-רונית 2009-06-17 03:51:24

      נעים להכיר הנרי, אני רונית....

       

      אני אקפוץ לבקר אותך שוב מחר אם תרשה לי?...

      עם סיכול אותיות כזה איך הוא יסרב?

      הוא יסרב..הייתי הולך על פיליפ סטארק.פחות עצבני :-)

       

        17/6/09 03:51:

      נעים להכיר הנרי, אני רונית....

       

      אני אקפוץ לבקר אותך שוב מחר אם תרשה לי?...

        15/6/09 20:26:

      צטט: @אורית 2009-06-14 01:32:06

      טוב זו לא בדיוק השעה לקרוא ולפתוח את כל הקישורים בפוסט המעולה שלך,

      אבל העיניים הגדולות האלה,משמש אותי עד היום כשאני נזקקת לביטוי הזה,

      בתקוה שיבינו אותי מי זה הבני פורמן הזה:-))

       רק שתדגישי שזה לכיוון המוטציה השלילית ולא החיובית :-)

        15/6/09 20:24:

      צטט: מלכוד22 2009-06-13 23:00:20


      פגשת אותי ליד ההאמר? באמת? הגדול?

      (כן, אתה צריך להכנס עכשיו לכרטיס שלי... מבאס, אני יודע)

       לא צריך להכנס לכרטיסך,כל מה שהיה צריך להאמר כבר נאמר

      ונכתב

      ותועד חיובית

       

        14/6/09 01:32:

      טוב זו לא בדיוק השעה לקרוא ולפתוח את כל הקישורים בפוסט המעולה שלך,

      אבל העיניים הגדולות האלה,משמש אותי עד היום כשאני נזקקת לביטוי הזה,

      בתקוה שיבינו אותי מי זה הבני פורמן הזה:-))

        13/6/09 23:00:


      פגשת אותי ליד ההאמר? באמת? הגדול?

      (כן, אתה צריך להכנס עכשיו לכרטיס שלי... מבאס, אני יודע)

        10/6/09 22:45:

      צטט: רוניאלי 2009-06-10 18:05:24


      אישון , השכלת אותי! תודה.

      הפוסט הזה מעורר בי מחשבות....

      ראשית, עניין הילד ה"דפוק"...

      שמתי לב, שאיך שהוא, רוב האמנים מעידים על ילדותם

      כיוצאי דופן, אלו שלא היו מובנים לעולם, שההורים קצת "דפקו" אותם...

      מעניין מדוע דווקא חוויות ילדות סבוכות מובילות הרבה פעמים ליצירתיות?

      מעניין למה החיים האלה מאלצים אותנו לעבור דרך סבל סובייקטיבי על מנת להתפתח?

      ודווקא פיליפ סטארק אומר, גם אם בהלצה האופיינית- שהחיים הם usless

      אבל כמובן שהקסם האישי שלו עם האנגלית במבטא הבלתי אפשרי, שלא מצליחה לנקות

      את הלהגנות הצרפתית המאפיינת , הקסם האינפנטילי הזה שבפשטות, מוכיח שאולי בכל זאת,

      אפשר להיות יצירתי גם מתוך שובבות ושמחה?

      ואם אני ילדה טובה ירושליים או חולון, שהיתה חננה כיאות, זה אומר שהפסדתי?

      בכל מקרה, בעקבות התגובות שלך, אני מצטרפת אלייך בכל לב לרעיון האופטימי...:)

       גם פושעים מעידים על ילדותם ,מכאן לעיתים מגיעים לחמלה ..קשה מאוד להגיע לשם.

      בקשר לחיוביות אחרי  שניםשל עבודה עצמית אני מעדיף לטפח את האושר מאשר לחפור בסבל. פוזיטיב וויבס..

      אני מנסה להיות אופטימי חוץ מהשעה שהראשונה שאחרי היקיצה בבוקר עד שאני בונה קליפה מגוננת :-)

       

        10/6/09 22:41:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-10 11:03:05

      צטט: אישון 2009-06-07 22:42:09

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-07 00:23:48

      צטט: אישון 2009-06-04 19:53:01

      צטט: שחר_קליין 2009-06-04 09:02:50

      אז מה?

      ה


       שחר מעולה ונדיר שהוא מבקר ומגיב..האיש הלקוני הזה מתחבא בקהילת העיצוב שהוא מנהל בקפה דה מרקר :-)

      טוויטר ?! לא צריך..שירות עדכונים מידי לחברים ,נרקסיסטי לחלוטין שאפילו נרקיססט כמוני עדיין לא נכנע והצטרף.

      אפרופו סטארק השתנתי פעם בניו יורק במלון Paramount בניו יורק וכשיצאתי היתה מול הדלת קבוצה מנומסת של כ 15 יפנים שחיכו לסיור מודרך ...

       

      טוב, סופסוף קראתי (בזכותך מצאתי אוצר נוסף או שאולי עלי לאמר 'בגללך' {כי יש לי די והותר התמכרויות מגונות}) ואכן אי אפשר שלא לחבב אותו, "חמוד כזה" כמו ששחר אמר. "our poetry is our mutation, our life..." העיקר שלבקטריה שהיינו לא היה מושג מה אנחנו היום - סופר קוף! פנטסטי (-:) אתה חושב שהוא באמת מתבייש?

      יש הרבה הגיון בדבריו והוא מענג ומצחיק ולשני אלה האחרונים נחיצות רבה בכל הכאוס... יחד עם זאת, יש לנו גם איזו אחריות, ולא נורא אם מאבדים כמה חברים ב'קפה' או בחוץ....  (גם אני לא רוקדת כשעצוב לי; אוכלת שוקולד או שרימפס....(-:) אם כי את שניהם אוכלת גם כששמח לי(-:)})

       

       כן ,מעולה הסופר קוף מעלה בי דבר שכתבתי פעם על הרגשה של איש מערות שמקבל שלט רחוק.

      לא חשוב לי הנושא של חברים בקפה אלא תגובות מעניינות ומאתגרות שמאירות לי משהו שלא חשבתי עליו בעת כתיבת הפוסט.

      יופי של קונספט פיצוי השוקולד והשרימפס:-)

       

       

        10/6/09 22:38:

      צטט: פרי הגפן 2009-06-03 20:01:25

      פוסט מופלא.

      והסטנד אפ של פיליפ סטארק חבל על הזמן, שווה מחשבה מחודשת על העיצובים שלו...

       כן לכן אני בעד תקשורת וורבאלית של האמן .לא להשאר בגטו.

       

        10/6/09 22:20:

      צטט: biatrice 2009-06-10 08:03:27


      ולוואי והיית יודע כמה שאני משתדלת להיות פוזיטיב מיוטאנט..אולי החום הזה פשוט מונע ממני להיות חיובית.את רולינס פספסתי כשהופיע בארץ ,אזלו הכרטיסים.

      גם אני משתדל,גם אני

      ואת רולינס ראיתי בשתי הפעמים שהיה בארץ .

      הוא נרגע עם הזמן אבל המופע שלו מעולה.לא סטנד אפ  אלא כפי שהוא קורא לזה Spoken Word אבל במובן האנרגטי יותר ..ה-רולינסי יותר

       

        10/6/09 18:05:


      אישון , השכלת אותי! תודה.

      הפוסט הזה מעורר בי מחשבות....

      ראשית, עניין הילד ה"דפוק"...

      שמתי לב, שאיך שהוא, רוב האמנים מעידים על ילדותם

      כיוצאי דופן, אלו שלא היו מובנים לעולם, שההורים קצת "דפקו" אותם...

      מעניין מדוע דווקא חוויות ילדות סבוכות מובילות הרבה פעמים ליצירתיות?

      מעניין למה החיים האלה מאלצים אותנו לעבור דרך סבל סובייקטיבי על מנת להתפתח?

      ודווקא פיליפ סטארק אומר, גם אם בהלצה האופיינית- שהחיים הם usless

      אבל כמובן שהקסם האישי שלו עם האנגלית במבטא הבלתי אפשרי, שלא מצליחה לנקות

      את הלהגנות הצרפתית המאפיינת , הקסם האינפנטילי הזה שבפשטות, מוכיח שאולי בכל זאת,

      אפשר להיות יצירתי גם מתוך שובבות ושמחה?

      ואם אני ילדה טובה ירושליים או חולון, שהיתה חננה כיאות, זה אומר שהפסדתי?

      בכל מקרה, בעקבות התגובות שלך, אני מצטרפת אלייך בכל לב לרעיון האופטימי...:)

        10/6/09 11:03:

      צטט: אישון 2009-06-07 22:42:09

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-07 00:23:48

      צטט: אישון 2009-06-04 19:53:01

      צטט: שחר_קליין 2009-06-04 09:02:50

      אז מה?

      הנרי רולינס תוקף את חוסר הדיעה האופנתי תמיד.

      תמיד עדיף להיות בסטייל וללא דיעה.

      כי מי שמביע דיעה מיד מאבד כמה. כמה אופציות . כמה "חברים" . בעיקר כמה חברים ברשת חברתית כזו או אחרת.

      בקפה כזה או אחר.

      כן... הוא רוכש לעצמו כמה "עוקבים" בטוויטר.

      ובסופו של דבר, לאחר המאמץ ולאחר שליחת מיילים לכל רשימות "חבריו" הוא הופך לבעל ערך נמוך יותר: הוא הופך לליצן. ליצן החצר? ליצן קטן שלי?

      ליצן החצר היה אמור לשעשע את המלך כשעצוב לו....

      אני לא רוקד כשעצוב לי.

       

      אני נעלב בשם רולינס על ההשוואה ל"קפה" ,

       תכפיל את הפונט ומספר חזרות על השורה עד 100...

      ומכאן לקישור הישיר והמבריק שעשית לפיליפ.

      תודה היה לי יותר מזל וחוש אבחנה מאשר שכל

      פיליפ מופיע כאן כליצן החצר על הבימה של TED.

      הוא יכול להרשות לעצמו. יש לו מספיק בקופה כדי שיוכל "להפסיד" קצת.

      אבל הוא לא יפסיד- כי הוא מיתג עצמו מאז ומתמיד כליצן.

      גם כשעבודותיו היו חדשניות, לא כמו שיכפול כסאות פלסטיק לגדלים "עבור ילדים", עבור ילדים של מעצבים מן הסתם , כפי שהוא עושה היום, הוא היה ליצן.

      הקסם של פיליפ תמיד היה כקסמו של ילד שובב שאחרי התרגיל האחרון מסתכל בחצי חיוך מעבר פינה ומחכה לתגובה על ה"חוכמה" האחרונה שלו.

      כולם סולחים לו כי הוא "כל כך מוכשר"...

      פיליפ כל כך מוכשר. והוא צוחק על כולם. בדרך לבנק. 

      ואנחנו אוהבים אותו כי הוא "חמוד" כזה.

      שחר ,ביחוד ה ! חוסר אגו אצל סטארק או רולינס  ללא קשר לנרקסיזם שיכול להיות קיצוני עד מאיים כמו דודו טופז.

      מוטציה חשובה לי יותר

      חשובה לי יותר החיוביות.

      אני מרגיש שהרבה דברים חיוביים נעלמים ומתפתחת מוטציה אנושית שלילית שזוללת אגו וטבע בצורה מחפירה ומחווירה פני צופה..

       

       

      לפעמים אני מהזה מצטערת שאי אפשר לככב תגובות; אפילו שלא מבינה הכל...נבוך(מה זה ה'טוויטר' הזה לעזאזל? {איזה בושות אני עושה כאן, אההה...}) את של שחר בגלל דבריו על פיליפ סטארק שגם בי מעורר איזה אנטגוניזם, כפי שבטח כבר הבנת, למרות ההומור שנלווה תמיד לעיצוביו. ואת שלך בגלל ההתעקשות על למצוא את החיובי ב'מוטציות' (היכולת להבחין גם בחצי הכוס המלאה (-:))

      וכבר הודיתי שלא לחצתי עדיין על כל הקישורים; טכנופובית, נו...; ואת סטארק לא הצלחתי לשמוע כאן; מה שהעזתי -בחוצפתי כי רבה- לאמר אודותיו זה מתוך הכרות מוקדמת עם עבודותיו.

       שחר מעולה ונדיר שהוא מבקר ומגיב..האיש הלקוני הזה מתחבא בקהילת העיצוב שהוא מנהל בקפה דה מרקר :-)

      טוויטר ?! לא צריך..שירות עדכונים מידי לחברים ,נרקסיסטי לחלוטין שאפילו נרקיססט כמוני עדיין לא נכנע והצטרף.

      אפרופו סטארק השתנתי פעם בניו יורק במלון Paramount בניו יורק וכשיצאתי היתה מול הדלת קבוצה מנומסת של כ 15 יפנים שחיכו לסיור מודרך ...

       

      טוב, סופסוף קראתי (בזכותך מצאתי אוצר נוסף או שאולי עלי לאמר 'בגללך' {כי יש לי די והותר התמכרויות מגונות}) ואכן אי אפשר שלא לחבב אותו, "חמוד כזה" כמו ששחר אמר. "our poetry is our mutation, our life..." העיקר שלבקטריה שהיינו לא היה מושג מה אנחנו היום - סופר קוף! פנטסטי (-:) אתה חושב שהוא באמת מתבייש?

      יש הרבה הגיון בדבריו והוא מענג ומצחיק ולשני אלה האחרונים נחיצות רבה בכל הכאוס... יחד עם זאת, יש לנו גם איזו אחריות, ולא נורא אם מאבדים כמה חברים ב'קפה' או בחוץ....  (גם אני לא רוקדת כשעצוב לי; אוכלת שוקולד או שרימפס....(-:) אם כי את שניהם אוכלת גם כששמח לי(-:)})

       

        10/6/09 08:03:

      ולוואי והיית יודע כמה שאני משתדלת להיות פוזיטיב מיוטאנט..אולי החום הזה פשוט מונע ממני להיות חיובית.את רולינס פספסת כשהופיע בארץ ,אזלו הכרטיסים.
        8/6/09 22:52:

      צטט: דקס דקסטר 2009-06-08 15:52:05


      כשאתה כותב "החולצות עם הכפתורים לאחיזת העניבה " אתה מתכוון לכפתורים הממש קטנים האלה שתופסים את הצווארון על החולצה?

       

      ונראה לי שזה יהיה שיר טוב לחבר שלך הדטרמיניסטי. ועשכיו אלך מפה לזלול קצת Printen.

      אקזקטמו ,מעולה ביותר אבל עדיף באולמות ממוזגים...הכפתורים מונעים את התנועה הזו של היד שמנסה כל הזמן להחזיר את העניבה למקום.ממליץ.

       

      שיר מעולה וכמובן שאתה לא מפתיע עם שנות השמונים (איפה החידונים של פעם.. איפה..). הוא כבר לא חבר שלי ודרך אגב פיליפ סטרק עיצב לו מסעדה בפריז.

      היי..לא לגעת בפרינטן! תודה שהבאת אותם ,מקווה שיביאו איתם גם קצת קרירות מ"רגן לוך ".


      אתה Positive Mutant דקסי..

       

       

        8/6/09 22:45:

      צטט: skyskysky 2009-06-08 07:32:15

      צטט: אישון 2009-06-07 22:49:19

      צטט: skyskysky 2009-06-07 12:40:42

      מעולה נהניתי לאללה:-))

      חולה על ההרצאות מאוד מרתקות בקונספט של TED בייחוד על ההומור של המרצים ובכלל נושאים ממש מרתקים..

      מזכיר לי  הרצאה של מישהו בשם קן רובינסון שהרצה על שבתי ספר הורסים יצירתיות - נושא שמאוד קרוב לליבי ..

      וסיפר שם סיפור אמיתי על ילדה שישבה וציירה

      והמורה ניגשת אליה ושואלת אותה מה את מציירת?

       והילדה עונה את אלוהים

      אז המורה אומרת - אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה

      אז הילדה עונה - עוד דקה  ידעו ..:-))))

       

       ילדים לא נולדים מקולקלים /מוטציות

      הם נולדים חיוביים  ( אולי DNA פגום מידי פעם )

      TED מעולה ,יש גם את /bigthink.com

       

      בדיוק :-))) ילדים נולדים נקיים עם כל הידע,אתה יודע הידע הבסיסי של החיים ואז מקלקלים אותם עם כל מיני עניינים של מבוגרים והידע מתעקם .. והיצירתיות נחסמת ..

      הנה ההרצאה שדיברתי עליה עם קן רובינסון משהו לא עולה לי בה טוב איטית כזו ..משום מה אבל אם תצליח לסדר ולראות היא בהחלט שווה

      http://www.ted.com/index.php/talks/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html

       

      ותודה תודה תודה על הקישור שלך איזה יופי :-)))

      איזה יופי שמצאת את זה שם.

      פיליפ סטארק מדבר על כך שבהכרה שהאנושות במוטציה תמידית ועדיף חיובית (הוא אופטימי ,מציע להסתכל מרחוק על קן ההתפתחות שנראה חלק יותר כמובן ..ממרחק ) ועלינו להגיש לילדים את הכלים הטובים ביותר ודפים לבנים.

      הנרי רולינס נותן את זה בדרכו שלו ...

       

        8/6/09 15:52:


      כשאתה כותב "החולצות עם הכפתורים לאחיזת העניבה " אתה מתכוון לכפתורים הממש קטנים האלה שתופסים את הצווארון על החולצה?

       

      ונראה לי שזה יהיה שיר טוב לחבר שלך הדטרמיניסטי. ועשכיו אלך מפה לזלול קצת Printen.

        8/6/09 07:32:

      צטט: אישון 2009-06-07 22:49:19

      צטט: skyskysky 2009-06-07 12:40:42

      מעולה נהניתי לאללה:-))

      חולה על ההרצאות מאוד מרתקות בקונספט של TED בייחוד על ההומור של המרצים ובכלל נושאים ממש מרתקים..

      מזכיר לי  הרצאה של מישהו בשם קן רובינסון שהרצה על שבתי ספר הורסים יצירתיות - נושא שמאוד קרוב לליבי ..

      וסיפר שם סיפור אמיתי על ילדה שישבה וציירה

      והמורה ניגשת אליה ושואלת אותה מה את מציירת?

       והילדה עונה את אלוהים

      אז המורה אומרת - אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה

      אז הילדה עונה - עוד דקה  ידעו ..:-))))

       

       ילדים לא נולדים מקולקלים /מוטציות

      הם נולדים חיוביים  ( אולי DNA פגום מידי פעם )

      TED מעולה ,יש גם את /bigthink.com

       

      בדיוק :-))) ילדים נולדים נקיים עם כל הידע,אתה יודע הידע הבסיסי של החיים ואז מקלקלים אותם עם כל מיני עניינים של מבוגרים והידע מתעקם .. והיצירתיות נחסמת ..

      הנה ההרצאה שדיברתי עליה עם קן רובינסון משהו לא עולה לי בה טוב איטית כזו ..משום מה אבל אם תצליח לסדר ולראות היא בהחלט שווה

      http://www.ted.com/index.php/talks/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html

       

      ותודה תודה תודה על הקישור שלך איזה יופי :-)))

        7/6/09 22:49:

      צטט: skyskysky 2009-06-07 12:40:42

      מעולה נהניתי לאללה:-))

      חולה על ההרצאות מאוד מרתקות בקונספט של TED בייחוד על ההומור של המרצים ובכלל נושאים ממש מרתקים..

      מזכיר לי  הרצאה של מישהו בשם קן רובינסון שהרצה על שבתי ספר הורסים יצירתיות - נושא שמאוד קרוב לליבי ..

      וסיפר שם סיפור אמיתי על ילדה שישבה וציירה

      והמורה ניגשת אליה ושואלת אותה מה את מציירת?

       והילדה עונה את אלוהים

      אז המורה אומרת - אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה

      אז הילדה עונה - עוד דקה  ידעו ..:-))))

       

       ילדים לא נולדים מקולקלים /מוטציות

      הם נולדים חיוביים  ( אולי DNA פגום מידי פעם )

      TED מעולה ,יש גם את /bigthink.com

       

        7/6/09 22:42:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-07 00:23:48

      צטט: אישון 2009-06-04 19:53:01

      צטט: שחר_קליין 2009-06-04 09:02:50

      אז מה?

      הנרי רולינס תוקף את חוסר הדיעה האופנתי תמיד.

      תמיד עדיף להיות בסטייל וללא דיעה.

      כי מי שמביע דיעה מיד מאבד כמה. כמה אופציות . כמה "חברים" . בעיקר כמה חברים ברשת חברתית כזו או אחרת.

      בקפה כזה או אחר.

      כן... הוא רוכש לעצמו כמה "עוקבים" בטוויטר.

      ובסופו של דבר, לאחר המאמץ ולאחר שליחת מיילים לכל רשימות "חבריו" הוא הופך לבעל ערך נמוך יותר: הוא הופך לליצן. ליצן החצר? ליצן קטן שלי?

      ליצן החצר היה אמור לשעשע את המלך כשעצוב לו....

      אני לא רוקד כשעצוב לי.

       

      אני נעלב בשם רולינס על ההשוואה ל"קפה" ,

       תכפיל את הפונט ומספר חזרות על השורה עד 100...

      ומכאן לקישור הישיר והמבריק שעשית לפיליפ.

      תודה היה לי יותר מזל וחוש אבחנה מאשר שכל

      פיליפ מופיע כאן כליצן החצר על הבימה של TED.

      הוא יכול להרשות לעצמו. יש לו מספיק בקופה כדי שיוכל "להפסיד" קצת.

      אבל הוא לא יפסיד- כי הוא מיתג עצמו מאז ומתמיד כליצן.

      גם כשעבודותיו היו חדשניות, לא כמו שיכפול כסאות פלסטיק לגדלים "עבור ילדים", עבור ילדים של מעצבים מן הסתם , כפי שהוא עושה היום, הוא היה ליצן.

      הקסם של פיליפ תמיד היה כקסמו של ילד שובב שאחרי התרגיל האחרון מסתכל בחצי חיוך מעבר פינה ומחכה לתגובה על ה"חוכמה" האחרונה שלו.

      כולם סולחים לו כי הוא "כל כך מוכשר"...

      פיליפ כל כך מוכשר. והוא צוחק על כולם. בדרך לבנק. 

      ואנחנו אוהבים אותו כי הוא "חמוד" כזה.

      שחר ,ביחוד ה ! חוסר אגו אצל סטארק או רולינס  ללא קשר לנרקסיזם שיכול להיות קיצוני עד מאיים כמו דודו טופז.

      מוטציה חשובה לי יותר

      חשובה לי יותר החיוביות.

      אני מרגיש שהרבה דברים חיוביים נעלמים ומתפתחת מוטציה אנושית שלילית שזוללת אגו וטבע בצורה מחפירה ומחווירה פני צופה..

       

       

      לפעמים אני מהזה מצטערת שאי אפשר לככב תגובות; אפילו שלא מבינה הכל...נבוך(מה זה ה'טוויטר' הזה לעזאזל? {איזה בושות אני עושה כאן, אההה...}) את של שחר בגלל דבריו על פיליפ סטארק שגם בי מעורר איזה אנטגוניזם, כפי שבטח כבר הבנת, למרות ההומור שנלווה תמיד לעיצוביו. ואת שלך בגלל ההתעקשות על למצוא את החיובי ב'מוטציות' (היכולת להבחין גם בחצי הכוס המלאה (-:))

      וכבר הודיתי שלא לחצתי עדיין על כל הקישורים; טכנופובית, נו...; ואת סטארק לא הצלחתי לשמוע כאן; מה שהעזתי -בחוצפתי כי רבה- לאמר אודותיו זה מתוך הכרות מוקדמת עם עבודותיו.

       שחר מעולה ונדיר שהוא מבקר ומגיב..האיש הלקוני הזה מתחבא בקהילת העיצוב שהוא מנהל בקפה דה מרקר :-)

      טוויטר ?! לא צריך..שירות עדכונים מידי לחברים ,נרקסיסטי לחלוטין שאפילו נרקיססט כמוני עדיין לא נכנע והצטרף.

      אפרופו סטארק השתנתי פעם בניו יורק במלון Paramount בניו יורק וכשיצאתי היתה מול הדלת קבוצה מנומסת של כ 15 יפנים שחיכו לסיור מודרך ...

       

        7/6/09 12:40:

      מעולה נהניתי לאללה:-))

      חולה על ההרצאות מאוד מרתקות בקונספט של TED בייחוד על ההומור של המרצים ובכלל נושאים ממש מרתקים..

      מזכיר לי  הרצאה של מישהו בשם קן רובינסון שהרצה על שבתי ספר הורסים יצירתיות - נושא שמאוד קרוב לליבי ..

      וסיפר שם סיפור אמיתי על ילדה שישבה וציירה

      והמורה ניגשת אליה ושואלת אותה מה את מציירת?

       והילדה עונה את אלוהים

      אז המורה אומרת - אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה

      אז הילדה עונה - עוד דקה  ידעו ..:-))))

       

        7/6/09 00:23:

      צטט: אישון 2009-06-04 19:53:01

      צטט: שחר_קליין 2009-06-04 09:02:50

      אז מה?

      הנרי רולינס תוקף את חוסר הדיעה האופנתי תמיד.

      תמיד עדיף להיות בסטייל וללא דיעה.

      כי מי שמביע דיעה מיד מאבד כמה. כמה אופציות . כמה "חברים" . בעיקר כמה חברים ברשת חברתית כזו או אחרת.

      בקפה כזה או אחר.

      כן... הוא רוכש לעצמו כמה "עוקבים" בטוויטר.

      ובסופו של דבר, לאחר המאמץ ולאחר שליחת מיילים לכל רשימות "חבריו" הוא הופך לבעל ערך נמוך יותר: הוא הופך לליצן. ליצן החצר? ליצן קטן שלי?

      ליצן החצר היה אמור לשעשע את המלך כשעצוב לו....

      אני לא רוקד כשעצוב לי.

       

      אני נעלב בשם רולינס על ההשוואה ל"קפה" ,

       תכפיל את הפונט ומספר חזרות על השורה עד 100...

      ומכאן לקישור הישיר והמבריק שעשית לפיליפ.

      תודה היה לי יותר מזל וחוש אבחנה מאשר שכל

      פיליפ מופיע כאן כליצן החצר על הבימה של TED.

      הוא יכול להרשות לעצמו. יש לו מספיק בקופה כדי שיוכל "להפסיד" קצת.

      אבל הוא לא יפסיד- כי הוא מיתג עצמו מאז ומתמיד כליצן.

      גם כשעבודותיו היו חדשניות, לא כמו שיכפול כסאות פלסטיק לגדלים "עבור ילדים", עבור ילדים של מעצבים מן הסתם , כפי שהוא עושה היום, הוא היה ליצן.

      הקסם של פיליפ תמיד היה כקסמו של ילד שובב שאחרי התרגיל האחרון מסתכל בחצי חיוך מעבר פינה ומחכה לתגובה על ה"חוכמה" האחרונה שלו.

      כולם סולחים לו כי הוא "כל כך מוכשר"...

      פיליפ כל כך מוכשר. והוא צוחק על כולם. בדרך לבנק. 

      ואנחנו אוהבים אותו כי הוא "חמוד" כזה.

      שחר ,ביחוד ה ! חוסר אגו אצל סטארק או רולינס  ללא קשר לנרקסיזם שיכול להיות קיצוני עד מאיים כמו דודו טופז.

      מוטציה חשובה לי יותר

      חשובה לי יותר החיוביות.

      אני מרגיש שהרבה דברים חיוביים נעלמים ומתפתחת מוטציה אנושית שלילית שזוללת אגו וטבע בצורה מחפירה ומחווירה פני צופה..

       

       

      לפעמים אני מהזה מצטערת שאי אפשר לככב תגובות; אפילו שלא מבינה הכל...נבוך(מה זה ה'טוויטר' הזה לעזאזל? {איזה בושות אני עושה כאן, אההה...}) את של שחר בגלל דבריו על פיליפ סטארק שגם בי מעורר איזה אנטגוניזם, כפי שבטח כבר הבנת, למרות ההומור שנלווה תמיד לעיצוביו. ואת שלך בגלל ההתעקשות על למצוא את החיובי ב'מוטציות' (היכולת להבחין גם בחצי הכוס המלאה (-:))

      וכבר הודיתי שלא לחצתי עדיין על כל הקישורים; טכנופובית, נו...; ואת סטארק לא הצלחתי לשמוע כאן; מה שהעזתי -בחוצפתי כי רבה- לאמר אודותיו זה מתוך הכרות מוקדמת עם עבודותיו.

        6/6/09 10:37:


      עונג שבת

      תודה.

      היה ממש מעולה!

        4/6/09 22:21:

      צטט: row 2009-06-04 21:45:58

      צטט: אישון 2009-06-04 21:41:35

      צטט: row 2009-06-04 20:34:54


      מה זה מסע כומתה?

      אני רוצה את שלי ורודה, עם הדפס של קואלה.

      קואלה (שם מדעי: Phascolarctos cinereus; בשפת האבוריג'ינים באוסטרליה: "חיה ללא מים")


      אז אין מקריות ? גם את התייחסת לספר Real mutant message  ...

       

      בעולם של וויקיפדיה, גוגל ופייסבוק אין דבר כזה צירוף מקרים.

      קוואבנגה.

       

      טוב שיש אותם

      כך אני מספיק להספיק אותך :-)

      קוובאנגה !!!

       

        4/6/09 21:45:

      צטט: אישון 2009-06-04 21:41:35

      צטט: row 2009-06-04 20:34:54


      מה זה מסע כומתה?

      אני רוצה את שלי ורודה, עם הדפס של קואלה.

      קואלה (שם מדעי: Phascolarctos cinereus; בשפת האבוריג'ינים באוסטרליה: "חיה ללא מים")


      אז אין מקריות ? גם את התייחסת לספר Real mutant message  ...

       

      בעולם של וויקיפדיה, גוגל ופייסבוק אין דבר כזה צירוף מקרים.

      קוואבנגה.

       

        4/6/09 21:41:

      צטט: row 2009-06-04 20:34:54


      מה זה מסע כומתה?

      אני רוצה את שלי ורודה, עם הדפס של קואלה.

      קואלה (שם מדעי: Phascolarctos cinereus; בשפת האבוריג'ינים באוסטרליה: "חיה ללא מים")


      אז אין מקריות ? גם את התייחסת לספר Real mutant message  ...

        4/6/09 20:34:


      מה זה מסע כומתה?

      אני רוצה את שלי ורודה, עם הדפס של קואלה.

        4/6/09 19:53:

      צטט: שחר_קליין 2009-06-04 09:02:50

      אז מה?

      הנרי רולינס תוקף את חוסר הדיעה האופנתי תמיד.

      תמיד עדיף להיות בסטייל וללא דיעה.

      כי מי שמביע דיעה מיד מאבד כמה. כמה אופציות . כמה "חברים" . בעיקר כמה חברים ברשת חברתית כזו או אחרת.

      בקפה כזה או אחר.

      כן... הוא רוכש לעצמו כמה "עוקבים" בטוויטר.

      ובסופו של דבר, לאחר המאמץ ולאחר שליחת מיילים לכל רשימות "חבריו" הוא הופך לבעל ערך נמוך יותר: הוא הופך לליצן. ליצן החצר? ליצן קטן שלי?

      ליצן החצר היה אמור לשעשע את המלך כשעצוב לו....

      אני לא רוקד כשעצוב לי.

       

      אני נעלב בשם רולינס על ההשוואה ל"קפה" ,

       תכפיל את הפונט ומספר חזרות על השורה עד 100...

      ומכאן לקישור הישיר והמבריק שעשית לפיליפ.

      תודה היה לי יותר מזל וחוש אבחנה מאשר שכל

      פיליפ מופיע כאן כליצן החצר על הבימה של TED.

      הוא יכול להרשות לעצמו. יש לו מספיק בקופה כדי שיוכל "להפסיד" קצת.

      אבל הוא לא יפסיד- כי הוא מיתג עצמו מאז ומתמיד כליצן.

      גם כשעבודותיו היו חדשניות, לא כמו שיכפול כסאות פלסטיק לגדלים "עבור ילדים", עבור ילדים של מעצבים מן הסתם , כפי שהוא עושה היום, הוא היה ליצן.

      הקסם של פיליפ תמיד היה כקסמו של ילד שובב שאחרי התרגיל האחרון מסתכל בחצי חיוך מעבר פינה ומחכה לתגובה על ה"חוכמה" האחרונה שלו.

      כולם סולחים לו כי הוא "כל כך מוכשר"...

      פיליפ כל כך מוכשר. והוא צוחק על כולם. בדרך לבנק. 

      ואנחנו אוהבים אותו כי הוא "חמוד" כזה.

      שחר ,ביחוד ה ! חוסר אגו אצל סטארק או רולינס  ללא קשר לנרקסיזם שיכול להיות קיצוני עד מאיים כמו דודו טופז.

      מוטציה חשובה לי יותר

      חשובה לי יותר החיוביות.

      אני מרגיש שהרבה דברים חיוביים נעלמים ומתפתחת מוטציה אנושית שלילית שזוללת אגו וטבע בצורה מחפירה ומחווירה פני צופה..

       

        4/6/09 09:02:

      אז מה?

      הנרי רולינס תוקף את חוסר הדיעה האופנתי תמיד.

      תמיד עדיף להיות בסטייל וללא דיעה.

      כי מי שמביע דיעה מיד מאבד כמה. כמה אופציות . כמה "חברים" . בעיקר כמה חברים ברשת חברתית כזו או אחרת.

      בקפה כזה או אחר.

      כן... הוא רוכש לעצמו כמה "עוקבים" בטוויטר.

      ובסופו של דבר, לאחר המאמץ ולאחר שליחת מיילים לכל רשימות "חבריו" הוא הופך לבעל ערך נמוך יותר: הוא הופך לליצן. ליצן החצר? ליצן קטן שלי?

      ליצן החצר היה אמור לשעשע את המלך כשעצוב לו....

      אני לא רוקד כשעצוב לי.

       

      ומכאן לקישור הישיר והמבריק שעשית לפיליפ.

       

      פיליפ מופיע כאן כליצן החצר על הבימה של TED.

      הוא יכול להרשות לעצמו. יש לו מספיק בקופה כדי שיוכל "להפסיד" קצת.

      אבל הוא לא יפסיד- כי הוא מיתג עצמו מאז ומתמיד כליצן.

      גם כשעבודותיו היו חדשניות, לא כמו שיכפול כסאות פלסטיק לגדלים "עבור ילדים", עבור ילדים של מעצבים מן הסתם , כפי שהוא עושה היום, הוא היה ליצן.

      הקסם של פיליפ תמיד היה כקסמו של ילד שובב שאחרי התרגיל האחרון מסתכל בחצי חיוך מעבר פינה ומחכה לתגובה על ה"חוכמה" האחרונה שלו.

      כולם סולחים לו כי הוא "כל כך מוכשר"...

      פיליפ כל כך מוכשר. והוא צוחק על כולם. בדרך לבנק. 

      ואנחנו אוהבים אותו כי הוא "חמוד" כזה.

        3/6/09 20:31:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-06-02 22:55:39


      הקשבתי לסטארק בקשב רב. מרתק.

       

      פוסט למיטיבי לכת :-) .לא קל.

        3/6/09 20:29:

      צטט: פרי הגפן 2009-06-03 20:01:25

      פוסט מופלא.

      והסטנד אפ של פיליפ סטארק חבל על הזמן, שווה מחשבה מחודשת על העיצובים שלו...

      יש לו הומור גם בעיצובים ואני אוהב את מוסיקת המקריות שהביאה לי לי והזכירה את זה שהוא משלב את קונספט המוטציה החיובית  בטקסט שלו

        3/6/09 20:01:

      פוסט מופלא.

      והסטנד אפ של פיליפ סטארק חבל על הזמן, שווה מחשבה מחודשת על העיצובים שלו...

        2/6/09 22:55:

      הקשבתי לסטארק בקשב רב. מרתק.
        2/6/09 20:03:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-02 15:39:16


      וואוהו

      עשית לי את היום, בחיי! כל כך הרבה תוכן באסוציאטיבים האלה שלך... מודה שלא הכרתי את הבחור (רולינס) אבל הקשבתי מרותקת לדבריו - a pain in the ass - ממש (-:)

      ובני פורמן/עיניים גדולות/ האמר מפלצתי (נוצץ(?)) ומישל וולבאק (רק לשמוע את האנגלית האנגלית הזאת... תענוג) בטח, כאופייני לי, לא מצאתי ולחצתי על כל הקישורים; הרי אפשר עוד ועוד וזה לא נגמר או כמו שאמר לני קרביץ "it ain't over..." שזה over שמשמעותו שונה לחלוטין מה-over שנתקע לי בראש (זרם התודעה(?)) בהקשר של פיליפ סטארק...., אולם וודאי אחזור לחפור כאן שוב ולאט יותר; תודה.

       תודה קוצב- טוסיק :-)

      רולינס שולח מיילים מידי פעם וגם עונה למי שכותב לו.הוא בקשר רציף ודינמי .

      וולבאק ? אניגמטי אבל מושך

       

        2/6/09 20:02:

      צטט: michael-ballak 2009-06-02 08:46:36


      לא הכרתי את הנרי, תודה על הכתוביות בהולנדית...

       

       חשבתי שהאנגלית שלך טוב יותר מהולנדית

       

        2/6/09 20:01:

      צטט: Flyart 2009-06-02 08:05:29

      קודם כל *, אח"כ נעכל שוב את הפוסט.

      <העיניים - גדול. ומסתבר שמאחורי כל מעצב גדול - יושב לו פילוסוף עוד יותר גדול...>

      חזק.

       כן גם אני מעכל ביחוד עם התגובות.תודה

      סטארק תמיד ניחן בהומור עצמי משובח

       

        2/6/09 15:39:


      וואוהו

      עשית לי את היום, בחיי! כל כך הרבה תוכן באסוציאטיבים האלה שלך... מודה שלא הכרתי את הבחור (רולינס) אבל הקשבתי מרותקת לדבריו - a pain in the ass - ממש (-:)

      ובני פורמן/עיניים גדולות/ האמר מפלצתי (נוצץ(?)) ומישל וולבאק (רק לשמוע את האנגלית האנגלית הזאת... תענוג) בטח, כאופייני לי, לא מצאתי ולחצתי על כל הקישורים; הרי אפשר עוד ועוד וזה לא נגמר או כמו שאמר לני קרביץ "it ain't over..." שזה over שמשמעותו שונה לחלוטין מה-over שנתקע לי בראש (זרם התודעה(?)) בהקשר של פיליפ סטארק...., אולם וודאי אחזור לחפור כאן שוב ולאט יותר; תודה.

        2/6/09 08:46:


      לא הכרתי את הנרי, תודה על הכתוביות בהולנדית...

       

        2/6/09 08:05:

      קודם כל *, אח"כ נעכל שוב את הפוסט.

      <העיניים - גדול. ומסתבר שמאחורי כל מעצב גדול - יושב לו פילוסוף עוד יותר גדול...>

      חזק.

      ארכיון

      פרופיל

      איש-ון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין