עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    סיפור שדה התעופה שלי

    12 תגובות   יום רביעי, 6/5/09, 12:57


     אני דולה עכשיו זיכרון מנבכי הנשייה.  זה היה לפני כ15 שנה וכנראה שהעדפתי לשכוח את הבדיקה הביטחונית ההיא במינכן. בן זוגי דאז ואני טסנו מאמסטרדם למינכן. חשבתי לעצמי שזו תהיה טיסה נורמלית לחלוטין עד שנחתנו בשדה ובדרך החוצה פנו אלינו אנשי בטחון וביקשו מאיתנו להצטרף אליהם. אני חייבת לציין כאן שבן זוגי היה רוקר נלהב בן 23 שלבש חולצות של להקות מטאל ונעל דר מרטינס. ועל גופו קעקועים רבים ופירסינגים. ואני, עד גיל 30 לבשתי אך ורק אבל אך ורק שחור כך שגם באירוע זה הייתי עטופה שחורים.

    הם הפרידו בינינו ו2 נשים הובילו אותי לחדר צדדי. הן אמרו לי לפתוח את תיק הגב שלי ואת המזוודה. לפתע הבנתי מה קורה והחוורתי. כאן אני חייבת להפסיק לרגע ולציין שלאחר שהשתחררתי מהצבא חיפשתי כל מני דרכים כדי להתפרנס. באותה תקופה הובאה מארצות הברית שיטת הפירמידה שהחלה לתפוס תנופה גם בארץ, שיטה בה אתה מוכר מוצר מסוים ומגייס את מכריך ועוד אנשים למכור את אותו מוצר וכך כל מגייס מקבל אחוזים מהמגוייס שלו. ויחד עם השיטה הזו יובאה גם דיאטה חדשה המורכבת מאבקות לבנות אותן מערבבים בתום משקה או יוגורט וכדורים שונים אותם צריך ליטול מדי יום. מישהו בעל כושר שכנוע מצוין הצליח לשכנע אותי להצטרך לשיטת הפירמידה הזו ולמכור את המוצר. היות ותמיד הייתי ביישנית וחסרת בטחון לא ממש הצלחתי להגיע למצב שבאמת מכרתי למישהו את המוצר אך הפכתי צרכנית נלהבת שלו וגם קבלתי אותו בהנחה לא רעה בכלל.

    אם נחזור שוב לסיפור, הוא נעצר כשהחוורתי והיתה לי גם סיבה טובה. כל תיק הצד שלי היה מלא באבקות לבנות ובכדורים. נאלצתי לתת לבודקות הרצאה שלמה בגרמנית קלוקלת על כל כדור וכול אבקה. מה הפעילות של כל אחד ואיך משתמשים בהם כשבכול הזמן הזה הן מסכלות עלי במבט מאוד מוזר. לאחר זמן שנראה כנצח הן שחררו אותי. מאז הפסקתי עם צריכת האבקות, גם כך כל הטקס הזה של שימוש במוצר היה סיוט אחד מתמשך. 

    אז אם יש לכם פירסינג וקעקוע ואתם לבושים בשחור השתדלו לא להסתובב עם אבקות לדיאטה בתיק בשדה התעופה. זה רק יסבך אתכם בצרות. מניסיון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/6/09 10:02:

      צטט: rollando 2009-06-01 17:27:22


      כאחד עם שק מלא של סיפורי שדה תעופה, נהניתי לקרוא ולהזדהות...

       

      תודה :)

        5/6/09 10:01:

      צטט: הברון דה שופרא 2009-06-05 00:31:31

      כאחד שעבד ב halle f אני יכול להעיד שהוא באמת מזעזע השדה החדש יותר טוב

      אפרופו בחזרתי מטיול בדרום אמריקה עברתי בפרנקפוט והבאתי מתנה לחבר מצ'טה באורך של מטר בשיקוף של הכבודה ראיתי את החברה בשדה מחוירים מיד הקיפו אותי כמה שוטרים ואנשי ביטחון ופעם ראשונה הבנתי איך מרגישים מהצד השני. בסוף הצלחתי לשכנע אותם שמדובר במתנה אבל הם לקחו את המצ'טה ביד ואני זוכר מחזה סוריאלסטי של שתי שוטרות גרמניות אחת נושאת את המצ'טה ביד מלוות אתי אחר כבוד לגייט ומעבירות את המצ'טה ישירות לבטן המטוס. היום זה נראה לי משעשע למדי

       

      מצחיק אותי שרצית להתפרנס מהאבקות ובסוף רק הוצאת עלהין כסף טוב שמח שמצאת את מקומך הנכון

      שאלה?? איך קרה שעד גיל 30 לבשת רק שחורים? הרי את היום עוסקת בצבעים וקומפוזיציות של צבעים

      שאי ברכה

       

       

      halle F השתפר מאוד במשך השנים- אני עוד זוכרת אים היו נוהגים לפתוח את כול המזוודות ולהוציא פריט פריט ואז להחזיר הכל בחזרה.- סיוט. אבל היום הם קצת יותר מקלים ומעבירים מזוודות ברנטגן ובודקים רק את הכבודה שעולה לטיסה עם הנוסע.

      מזא שדה חדש? ( לא הייתי במינכן שנה). אגב אולי אפילו נתקלנו אחד בשני באיזה איבחון טרום טיסה :)

      לבשתי שחורים מכל מני סיבות אבל זה לא קשור ליכולת שלי לשלב ולהבחין בצבעים. הבתים שבהם גרתי תמיד היו צבעוניים גם כשלבשתי שחור

      חח.. איך קרה? ( במקום למה).. הייתי מאבחנת פסיכוטכנית בצבא.. השאלה הזו מוכרת לי היטבקריצה

       

        5/6/09 00:31:

      כאחד שעבד ב halle f אני יכול להעיד שהוא באמת מזעזע השדה החדש יותר טוב

      אפרופו בחזרתי מטיול בדרום אמריקה עברתי בפרנקפוט והבאתי מתנה לחבר מצ'טה באורך של מטר בשיקוף של הכבודה ראיתי את החברה בשדה מחוירים מיד הקיפו אותי כמה שוטרים ואנשי ביטחון ופעם ראשונה הבנתי איך מרגישים מהצד השני. בסוף הצלחתי לשכנע אותם שמדובר במתנה אבל הם לקחו את המצ'טה ביד ואני זוכר מחזה סוריאלסטי של שתי שוטרות גרמניות אחת נושאת את המצ'טה ביד מלוות אתי אחר כבוד לגייט ומעבירות את המצ'טה ישירות לבטן המטוס. היום זה נראה לי משעשע למדי

       

      מצחיק אותי שרצית להתפרנס מהאבקות ובסוף רק הוצאת עלהין כסף טוב שמח שמצאת את מקומך הנכון

      שאלה?? איך קרה שעד גיל 30 לבשת רק שחורים? הרי את היום עוסקת בצבעים וקומפוזיציות של צבעים

      שאי ברכה

       

       

        1/6/09 17:27:

      כאחד עם שק מלא של סיפורי שדה תעופה, נהניתי לקרוא ולהזדהות...
        9/5/09 16:26:

      צטט: shby 2009-05-09 12:32:51


      בכלל שדות תעופה הפכו למקום הזוי ,

      לפני שנתיים נסעתי עם זוגתי לרוסיה,

      הבודרת הדפוקה ביציאה התחילה לתחקר אותה (זוגתי נושאת ת"ז ישראית ודרכון ישראלי ורוסי)

      הבודקת התחיל לשאול אותה בעקיפון אם היא יהודיה,

      זוגתי מיד אמרה לה שהיא לא יהודיה, אפאחד ממשפחתה לא יהוגי, לה היה יהודי, לא ניסה להיות יהודי,

      הבודקת המשיכה להתעקש - "אולי סבתא שלך דיבר הידיש?"

       זוגתי עונה לה בנימוס - כשאני מתיל להתעצבן מהצד -

      "סבתא שלי  קוזקית - אם היא דיברה ידיש אני לא יודעת - אבל יהודיה היא לא היתה"

      נו - טוב -

      בטיסה מהודו לישראל בחברת אורוסוייט הדפוקה - יש נחיתת ביניים בקייב,

      יש בדיקה ביטחונית לפני העליה למטוס בישראל - למרות שנעשתה בדיקה בהודו ובאמצע אים שום מקום להצטייד באמצעי חבלה,

      מה שהם מקפידים - לא להעלות למטוס בקבוקים של משקה - זה עלול לפוצץ את המטוס - רק להבנה - אלו יכולים להיות רק בקבוקים שניקנו ביציאה בדיוטי-פריי בהודו!

      אז עומד שם איזה אחד עם מדים ומחרים את כל בקבוקי הויסקי והקוניאק מהודו - לשימושו הפרטי,

      ישראליםלא פריירים - פותחים את הבקבוקים שלהם - שותים חצי, או יותר - מכבדים את החברה - וממשיכים פנימה ,

      אח"כ מתגלגלים מספסל לספסל מתוך שכרות , לא מוצאים את שער העליה למטוס, עולים על טיסות לא נכונות ושרים שירי מולדת בשני קולות כל הטיסה לארץ,

      ועוד עיצה קטנה - את מצלמת פילם,

      שלא תעיזי לשים את זה באריזת עופרת נגד בדיקת רנטגן - הם עלולים פשוט להשמיד את זה כחומר חשוד מבלי לפתוח בכלל,

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       פעם בשדה התעופה במינכן,כשכל ההסטירה לגבי בקבוקי שתייה החלה, כיוונו עלי רובה כי החזקתי בקבוק שתיה ביד..

      לגבי סרטים דווקא אין לי ממש בעיה. אני מבקשת יפה ובנחישות שלא יעבירו לי את הסרטים דרך הרנטגן, אני פותחת את כל הקופסאות ואת כל העטיפות ומגלה את הסרט ( במקרה שהסרטים נקנו בגרמניה ואני מעוניינת להעביר אותו לארץ) והם עושים על זה בדיקה מיוחדת ומעביר לי את זה. כנל לגבי סרטים שכבר צולמו.. 

       

        9/5/09 16:20:

      צטט: עמיר 2009-05-08 11:28:50

      נשמע כמעט כמו שדה התעופה שיינפלד של ברלין.

      מנהרת הזמן למזרח גרמניה של שנות השמונים.

       

       

      בשונפלד לא עשו לי ממש בעיות.. אנא שתף..
        9/5/09 12:32:


      בכלל שדות תעופה הפכו למקום הזוי ,

      לפני שנתיים נס\עתי עם זוגתי לרוסיה,

      הבודרת הדפוקה ביציאה התחילה לתחקר אותה (זוגתי נושאת ת"ז ישראית ודרכון ישראלי ורוסי)

      הבודקת התחיל לשאול אותה בעקיפון אם היא יהודיה,

      זוגתי מיד אמרה לה שהיא לא יהודיה, אפאחד ממשפחתה לא יהוגי, לה היה יהודי, לא ניסה להיות יהודי,

      הבודקת המשיכה להתעקש - "אולי סבתא שלך דיבר הידיש?"

       זוגתי עונה לה בנימוס - כשאני מתיל להתעצבן מהצד -

      "סבתא שלי  קוזקית - אם היא דיברה ידיש אני לא יודעת - אבל יהודיה היא לא היתה"

      נו - טוב -

      בטיסה מהודו לישראל בחברת אורוסוייט הדפוקה - יש נחיתת ביניים בקייב,

      יש בדיקה ביטחונית לפני העליה למטוס בישראל - למרות שנעשתה בדיקה בהודו ובאמצע אים שום מקום להצטייד באמצעי חבלה,

      מה שהם מקפידים - לא להעלות למטוס בקבוקים של משקה - זה עלול לפוצץ את המטוס - רק להבנה - אלו יכולים להיות רק בקבוקים שניקנו ביציאה בדיוטי-פריי בהודו!

      אז עומד שם איזה אחד עם מדים ומחרים את כל בקבוקי הויסקי והקוניאק מהודו - לשימושו הפרטי,

      ישראליםלא פריירים - פותחים את הבקבוקים שלהם - שותים חצי, או יותר - מכבדים את החברה - וממשיכים פנימה ,

      אח"כ מתגלגלים מספסל לספסל מתוך שכרות , לא מוצאים את שער העליה למטוס, עולים על טיסות לא נכונות ושרים שירי מולדת בשני קולות כל הטיסה לארץ,

      ועוד עיצה קטנה - את מצלמת פילם,

      שלא תעיזי לשים את זה באריזת עופרת נגד בדיקת רנטגן - הם עלולים פשוט להשמיד את זה כחומר חשוד מבלי לפתוח בכלל,

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        8/5/09 11:28:

      נשמע כמעט כמו שדה התעופה שיינפלד של ברלין.

      מנהרת הזמן למזרח גרמניה של שנות השמונים.

        6/5/09 20:45:

      משעשע :)

      שדה התעופה של מינכן הוא באמת משהו. במיוחד בhalle F משם יוצאות ומגיעות הטיסות מישראל. הטנק שמוצב בכניסה תמיד מצחיק אותי. מזכיר לי ישר מאיפה הגעתי.והבדיקות שהם עושים.. לא יאמן. הם מאוד יסודיים שם. חוץ מבדיקה רקטלית הם עושים  הכול.

        6/5/09 20:30:


      מעשה שהיה כך היה.

      לפני 20 שנה לערך. שדה התעופה במינכן. אני עובר עם מזוודת תכשיטים במסלול האדום. יש לי את כל המסמכים הדרושים כדי שהמעבר ימשך 5 דקות. המוכס מפשפש במזוודה ומסמן לי לבוא אחריו.

      6 שעות אח"כ.

      כל מה שאיתי מפוזר על פני כל הרהיטים בחדר. כל פריט לבוש. כל כלי הרחצה. כל התכשיטים. כל פיסת נייר

      הוא אומר לי 'אני בטוח שאתה מבריח משהו. רק אני לא יודע מה ולא מוצא את זה. אתה משוחרר'.

       ועל זה אומרים בגרמנית Gedult must man haben! *

       * (סבלנות צריך שתהיה!)

       

       

       

       

       

        6/5/09 19:34:

      חח..זהו שלא הצלחתי למכור את המוצר לאף אחד והאמת שגם לא ממש התאמצתי. אני אשת מכירות גרועה ביותר. אמנם השתפרתי מאז גיל 20 אבל עדיין.. אם מישהו מחפש איש מכירות אני לא הכתובת.
        6/5/09 19:30:

      והבודקות לא קנו? בתור אשת מכירות, הייתי מצפה...