עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    צווחת שעון המחשב

    ארכיון

    החיים הטובים של התפרנים בתל אביב\ הפנטזיה המינית שלנו על אחמדינג'אד

    1 תגובות   יום ראשון, 26/4/09, 10:55


    בתל אביב, בניגוד למטרופולינים אחרים בעולם, החיים שלך טובים יותר כשאתה עני. עשירי העיר מנהלים אורח חיים מדכדך ורדוף. כשהגעתי מבאר שבע, הייתי עיתונאי מוזיקה במקומון והרווחתי מעט מאוד כסף. נאלצתי לאכול במחיר חד ספרתי. כלומר, התזונה שלי היתה על טהרת מנה מסוימת בשם קליפורניה שהוגשה במק דייויד פרישמן תמורת 9 ₪ ועל חצי סנדביץ' ברשת סאבוויי עם ממרח בהיר זרחני שנקרא 'מיטבול' ועלה 6.50, עדיף לא לנסות לתהות מה היה שם, במיטבול הזה. מק דייויד התאפיינו ברטבים חופשיים, כך שיכולתי לאכול אינסוף קטשופ. על כל פנים, הייתי מאושר. בינתיים 'סאבוויי' ו'מק דייויד' נעלמו. 
    גרתי תמיד עם שלושה שותפים ובנות זוגם, לרוב מוזרים, לעתים אילמים, אחד היה קרוב של אלי ויזל. אהבתי את השאון של חיי השותפים, זה עזר לי להתעורר בבוקר. היה גם נחמד לראיין שותפים חדשים, כשהקודמים עזבו מדי כמה חודשים. אנשים עדיין מזכירים לי את הטראומה. את נייר הטואלט גנבתי מהמקומון – וזה היה נייר נורא, בצבע אפור, בגלילים רחבים! 
    סקס לא עניין אותי. הייתי למעשה די לא נסבל עם בחורות, כמו כל אדם חסר אינטרס. נטיתי להתאהב בכל מיני בחורות מלאות-גחמות. את מעט הסקס שעשיתי, עשיתי גרוע. את האנרגיה השקעתי במוזיקה של הלהקה שלי אז, קנאק\פופ, ובתככים הפנימיים. זו היתה תקופה שלכולם היו להקות. לפני האכזבה הגדולה, כשהתברר שכשהרדיו לא משמיע את אותם מורדי גיטרה, אין להם בעיה לכתוב שירים שמתאימים גם לשעות אחרי פיגוע גדול בשרון. 
    מצחיק שיש אנשים שחושבים שתל אביב זו עיר מנוכרת. הם כנראה שותים ברשת קפה כשרה בקניון עזריאלי. כמובן שיש אזורים מנוכרים כמו רמת החי"ל, שעדיף בדרך כלל לאבד איבר קטן (זרת? הסחוס שבין הנחיריים?) ולא להגיע לשם לפגישה. אבל החלום התל אביבי הוא חלום זול של אנשים זולים – אני חושב שזה עדיין חלום נהדר עבור בני 17 שגרים בדרום הארץ, ומדביקים טקסטים מעיתונים על הקיר, עם חלומות על כיבוש תל אביב. החיים במרכז-דרום תל אביב שלי, האזורים שבהם דב חנין קיבל מעל שישים אחוז מהקולות, לא שונים בהרבה מהחיים בתל אביב הקטנה של נחום גוטמן. כמעט לאף אחד מחבריי אין טלוויזיה או אוטו. אלא שמול הזולות הזו, ביחס מהופך, מסתתר החלום – והוא עצום ולווייתני, של מטרופולין בינלאומי, של כיבוש העולם – תל אביב היא ילד כחוש שמחזיק בידו חוט ובקצהו צפלין ענק וצבעוני.   
    וכזה הייתי. כזו היתה תל אביב מיום הקמתה – עם יומרות בינלאומיות חסרות בסיס, מתוקות. הנה הלילה שהתאהבתי בטינקר-בל, אחרי שראיתי אותה מזדחלת על שולחן הביליארד במועדון שהוקם על ידי בעל אימפריית נקניקים, שיערותיה לוחכות את הלבד הירקרק והכדורים נופלים לרצפה. היא עברה באותו שבוע מחיפה לתל אביב. למחרת, ניסיתי לחפש אותה. הלכתי בפלורנטין עם חבר גבוה ושתקן ועגלת סופרמרקט וצעקתי את שמה. היא גרה אז בקומונה עם עוד שבעה נערים, חלקם מתופפים, והיתה מקיאה לכוסות קטנות ומסכסכת בין המתופפים. היא עדיין לא היתה מוכּרת. היינו כמו סיד וננסי, אבל היא לא נתנה לי אף פעם, ואני לא מתתי. עכשיו יש לה שני ילדים והיא גרה בהתנחלות בערבה, טינקרבל!. 
    תל אביב הפכה לעיר נהדרת לא בגלל יוזמות מוניציפאליות אלא כי היא זולה וקלה, אבל היא מסתאבת ומתמלאת באנשים מהמגזר הפיננסי, בעלי עומק ואופי כשל שטרות הפלסטיק החדשים הלא נקרעים בני ה20 ש"ח. אנחנו הולכים עם עגלות סופרמרקט וצועקים. הם קונים נכסים, מייעלים. האוכל היה זול, חדר להשכרה עלה לי 180 דולר. יותר מכל אני פוחד שהניצחון בבחירות של חולדאי משמעו שהמשוגעים, המוזרים, הבטלנים הטובים הללו, אנשים שלא יכולים להיכנס לשום סטטיסטיקה כלכלית כלשהי, לא יחזיקו מעמד במחירים האלה. תל אביב לא בנויה מסביב לאנשים שמופיעים בכיכר באירוע המיליונים למאה שנה, אלא סביב אלה שהטלפון שלהם נותק בגלל איחור בתשלום, בדיוק כשהתקשרו אליהם. תל אביב היא עיר של טיפוסים.   
    חיי העשירים פה מדכדכים. לפני חודשיים, בזמן המלחמה בעזה, ארגנו, יחד עם עוד משוררים מ"גרילה תרבות", הפגנת שירה מול מגדלי אקירוב, מעונו של אהוד ברק, מיוזמי המלחמה ומי שחשב שירוויח ממנה, ונדפק. גם אהוד ברק, כמוני וכמו שהיתה טינקר-בל, הוא תושב תל אביב-יפו. מה לו ולי? הוא גר באחת הדירות היקרות בעיר במגדלי אקירוב האלה שנראים כמו איבר מין מלגו. קר שם בגלל הרווח בין הבניינים, אין בית קפה נחמד בסביבה, והאנשים מהלכים עם עיניים חסרות הבעה וכלבים יקרים. כמו השועל שאכל יותר מדי ענבים, ברק יודע כמה הוא שנוא בעיר הזו, הרבה מאוד בזכות הדירה הזו. 
    הוא לא יעז להסתובב ברחובות מסוימים, המסכן. לא ברור איך מישהו האמין שהוא פתח מלחמה מהמגדל הזה לטובת המסכנים בשדרות (למחרת הפגנת השירה שלנו, שלא סוקרה בשום עיתון, הוא הכריז על מעבר מתוקשר לאשקלון). 
    אלוהים, רחם על העשירים. חבר שלי התעשר מנדל"ן וקנה סגוויי. ראיתי אותו, במעט הזמן החופשי שלו, ליד חוף ירושלים. הוא דווקא בחור נחמד. אמרתי לו, בוא, נרד, נשב קצת, תראה לי את הבלקברי. הוא אמר, לא, אני לא יכול עם הסגוויי. עמד כמו פוץ והשקיף על הגופות הנוצצים על החול. 
    חיי העשירים הם חיים של אימה וחנופה – הם יכולים רק להתקנא בנער ששופך רטבים אינספור על המבורגר במחיר חד ספרתי, שהולך עם עגלת קניות וצועק את שמה של בחורה שהוא חושב שהוא אוהב.   
     
     

    כתובת ראשונה: בן גוריון 60, קומה ראשונה, דירה 3
    עושה כיום: מפרסם את ספר השירה, "רובים וכרטיסי אשראי", עורך כתב העת מעין
    מקום אהוב בתל אביב: קשה לי לבחור. רציתי להצטלם בבית הקפה האפריקאי שנמצא בחצר אחורית בתחנה המרכזית, אבל הבעלים ביקשו שלא וכיבדנו את הבקשה, אז הלכנו למקום אחר בתחנה. גם אני פועל זר, מהגר עבודה, אני במקור מבאר שבע. אגב, זה בית הקפה היחיד בתל אביב שתולה דגלי ישראל שעליהם מלופפים פרחי פלסטיק וענבי פלסטיק.
    (מתוך סופשבוע מעריב האחרון)

    הרבה מדברים היום נגד אחמדינג'אד, וברור שהוא לא גורם חיובי במזרח התיכון. אבל לא מדברים על כך שעצם השוואתו להיטלר הנפוצה כל כך יש בה משום הכחשת שואה. 
    מדובר במנהיג מעצמה איזורית קטנה, עם כח צבאי זניח, שמעולם לא פתח במלחמה, שלא כבש אפילו רגב אדמה, שלא הרג אפילו יהודי אחד, שיחס מדינתו ליהודים טוב מאוד והוא ביקר בבית כנסת בחג. ישראל ואנגליה מוכנים לשלם אלפי פאונד כדי לשכנע יהודים לעזוב, והם לא מוכנים, כנראה כי לא רע להם שם. חסר להם לבוא לפה שיספרו עליהם שהם קמצנים.  
    בקיצור, נראה שישראל מחפשת מאוד היטלר כדי להרגיש מאוימת וככה לדפוק פה את האזרחים ואת הפלסטינים. ככל שאדם יותר מנסה להפחיד מאחמדינג'אד, הוא גם יותר ידפוק אותך. השימוש שעושים פה באחמדינג'אד הוא פוליטי לחלוטין. זה היה התירוץ של ברק להיכנס לממשלה ולהשיג עור צבי (גם במדינות ערב, הדיקטטורים מאיימים על ישראל כדי לשרוד, זה לא יותר טוב כמובן). 
    אז אחמדינג'אד אמר שהציונות תתפרק כמו ברית המועצות - ירחם האל! - ואנחנו לא אומרים אותו דבר על אירן החומייניסטית? אז הוא רוצה נשק גרעיני ואני מתנגד לזה - אבל היי, אנחנו לא רוצים נשק גרעיני? לנו אין נשק גרעיני? אנחנו לא אסרנו אדם ל18 שנה ומתעללים בו ולא נותנים לו מנוח כי הוא חשף את זה בעולם? האם הוא פתח מחנות ריכוז? האם הוא הכניס טנקים לפולין וכבש אותה בסערה? הוא לא היטלר, מקסימום דני נוה עם זקן. להשוות אותו להיטלר זו בורות וזלזול בשואה. 

    והנה דבר מצחיק שגיליתי בהשוואה בין הנוסח הרשמי של נאום אחמדינג'אד בשויץ בועידה נגד הגזענות שהופיעה באתר הממשלתי לתרגומים הישראליים (זה הראשון שמצאתי בגוגל):
     
    הנה התרגום באנ.אר.ג'י:

    . "לאחר מלחמת העולם השנייה, באמתלה של רצח היהודים ותוך ניצול של השואה ובמעשי אונס ובמלחמה, סילקו אומה ושלחו מהגרים מאירופה ומאמריקה וממקומות נוספים לתוך הארץ של האומה שסולקה והקימו שלטון גזעני חלוטין בפלסטין הכבושה"
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/880/865.html
     
    הנוסח באתר הרשמי:

    Following World War II, they resorted to military aggression to make an entire nation homeless under the pretext of Jewish suffering and they sent migrants from Europe, the United States and other parts of the world in order to establish a totally racist government in occupied Palestine. And, in fact, in compensation for the dire consequences of racism in Europe, they helped bring to power the most cruel and repressive racist regime in Palestine. 



    http://www.presstv.ir/detail.aspx?id=92046§ionid=3510302
     
    שימו לב שאחמדינג'אד מדבר על "תוצאות הרות האסון של הגזענות" שהיהודים ספגו באירופה, דבר שבתרגום באנ.אר.ג'י נשר, כי זה לא מסתדר עם הטענות כלפיו. ומול זה איכשהו מדברים באנ.אר.ג'י אולי בפנטזיה ארוטית של המתרגם על מעשי אונס שנעשו בפלסטינים שעליהם אחמדינג'אד לא דיבר כנראה. הנאום של אחמדינג'אד מאוד תוקפני ורווי שנאה, אבל התרגום מעיד על טירוף של המתרגמים ונסיונות להגזים אותו בכיוונים יצירתיים סקסואליים. 
    בזמנו היתה לי תאוריה על דמוניזציה, כלומר הפיכת אדם למפלצת, שתמיד נדרשת לאיזה אספקט מיני וגופני - זה קורה גם עם יגאל עמיר אגב (כשניסה להוליד ילד, או בהתמקדות על החיוך שלו). גם במיסטיפקציה של משהו יש את המיניות והגופניות (ידו הארוכה של צה"ל, מול הארוטיקה של הנשק בישראל של שנות החמישים). מעניין גם לדעת שהמושג 'מפלצת' הגיע ממונח מיני - מדובר במעין איבר מין עצום עשוי עץ ששימש בטקסים אליליים  שהיו נפוצים בימי ממלכת ישראל הקדומה, כך לפחות לפי הלקסיקון המקראי. מקור השם בשורש פ.ל.צ שקשור להרעדת הטוטם הזה.
    ביקורת אישית: לאחר שכתבתי את מה שכתבתי בהתלהבות, נזכרתי שאני עצמי חטאתי עוד בפוסט הזה במשהו דומה, כשהשוויתי את מגדלי אקירוב בפוסט זה ממש לאיבר מין מלגו. גם לתושבי אקירוב, שאני בטוח שרובם אינם גנבים ולא הזיקו לאיש (בניגוד לברק שעשה את הונו בדרך לא כשרה לטעמי והרג אלף איש השנה כדי להתקדם בפוליטיקה), עשיתי כאן דמוניזציה. כך שגם אני לא נקי. אף שהייתי מגדיר את זה כדמוניזציה-מונעת, שמאזנת את הפרנויה בתקשורת מעובדים ועניים (חרדים\ערבים). 

    מבקר האמנות של עכבר העיר נועם אבידן סלע כתב עלי מאמר משעשע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/09 20:38:


      אני אוהבת אותך מיליונים.

      תמיד תהיה לנו הדירה בחובבי ציון 6. סוג של פריז... 

      פרופיל

      צ'יקי!
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      הטוויטר chickos99

      צווחת שעון-המחשב - הבלוג שלי