, ,

רג'ינה- בר מסעדה.

48 24

''

''

"אני שמח מאד לבשר לך כי זכית בארוחת טעימות זוגית מפנקת במסעדת רג'ינה במתחם התחנה בתל אביב. הרווחת זאת ביושר ובעמל רב. השוברים נשלחו אתמול בדואר."

איך אני אוהבת לקבל מיילים כאלה. אז נכנסתי וגיגלתי וראיתי שמסעדת רג'ינה היא מסעדה בשרית כשרה שכאמור ממוקמת במתחם התחנה (ביתן עשר) והתפריט נע בין השפעות עדתיות לבין מנות שנועדו להשביע עם רטבים מעניינים.

אני חייבת להדגיש- במסעדה לא ידעו שאני בלוגרית אלא זוכה של תחרות אינטרנט בלבד.

כשהתקשרתי הסתבר שהמסעדה די מלאה, ובאמת, כשהיינו שם זרם הסועדים לא פסק, בין אם חבורות צעירות ובין אם תיירים שומרי מסורת וזוגות בוגרים יותר.

שאלנו מה כוללת "ארוחת הטעימות" שזכיתי בה, והסתבר שמדובר בארוחה נדיבה מאד שכוללת חמש מנות פתיחה בגודל מוקטן (לכן בתמונות רואים את הגודל המוקטן ולא גודל מנות רגילות), לחם הבית, שתי מנות מרק (לדעתי בגודל כמעט מלא) ושתי מנות עיקריות בגודל מלא, כל זאת בלווית שתי כוסות יין.

היין הגיע לשולחן (ביקשנו כוס אחת יין לבן שהגיע קר וכוס אחת יין אדום שהגיע בטמפרטורת החדר, לא נאמר לנו איזה יינות אלה) ואיתם לחם הבית. הלחם הוא "לחם מרוקאי חם מהתנור עם שמן זית וקונפי שום" במחיר 16 שקלים בתפריט. יחד איתו הגיע שקיק קטן של זעתר לפיזור עצמי. הלחם בהחלט הספיק לשני אנשים (חבל להתמלא לבד) ולא שזיהיתי מה מרוקאי בו אבל הוא היה לחם טעים, רך, חם ועסיסי, שהמלצרית הדגישה ש"כמו כל דבר פה, הוא נאפה במקום".

המנות הראשונות וכאמור המוקטנות הגיעו –

"סלמון מעושן, פרוסות אבוקדו וצלפים" - 38 שקלים למנה מלאה, "ליבת חצילים קלויים, טחינה טבעית ורימונים " – 32 שקלים – אנחנו קיבלנו עם חמוציות במקום עם רימונים, כנראה בגלל שזו לא העונה,החצילים היו עשויים בעדינות, אני לא אוהבת כשטעם השרוף משתלט יותר מדי. הטחינה היתה "שומשומית" ביתית, על גבול החלבה מבחינת הטעם. המנה הבאה היתה "קוביות סלק חמצמץ עם בורגול ועלי זעתר" - 26 שקלים. פה דעותינו היו חלוקות – הוא טען שהמנה טעימה מאד, אני טענתי שיש השתלטות של הסלק כך שלמעשה לא מרגישים את הבורגול מלבד מרקם חלש. "פילה דג צרוב על מטבוחה" (42 שקלים) היה הבא בתור, דג יחסית ניטרלי בטעמו על מטבוחה חרפרפה כמובן תוצרת בית. אבל על פני כל אלה, הצבענו במזלגותינו על המנצחת שלנו – מנת "סלט פועלות" – ארוגולה, מקלות קולורבי וחמוציות ברוטב סילאן ולימון – 44 שקלים לסלט שהייתי שמחה לאמץ כארוחת צהרים בפני עצמה. הרוטב היה מדוייק, לא הותיר שמנוניות על השפתיים אבל תיבל בהצלחה רבה את מרכיבי הסלט והפך ירק יחסית משעמם כמו קולורבי לפנינה. כל המרכיבים יצרו מנה קלילה אבל משביעה (אני מניחה שבגודל מלא אפשר להסתפק בסלט אחד לזוג או כמנה בפני עצמה במקום עיקרית).

''

(בתמונות למעלה- מצד שמאל - היינות, מצד ימין למעלה - סלמון מעושן, מצד שמאל למטה- חצילים קלויים ובצד ימין למטה- פילה דג צרוב)

מבין שלושת המרקים שבתפריט, בארוחת הטעימות עבורנו הוגש לנו מרק היום שהיה "מרק קרעפלך" (38 שקלים). אני לא יודעת אם כמנה מלאה הוא מוגש עם לחם או לא. כאן שוב היו חילוקי דעות. בעוד שעל המרק שנינו הסכמנו שהוא טעים מאד, מלא ירקות (ואני בן אדם שמוסיף מלח בלי לטעום, וכאן לא היה צריך להוסיף אפילו גרגיר), הירקות היו חתוכים בגודל גדול, המרק היה פשוט טעים, ושוב, לא שמנוני. הקרפלעך לעומת זאת כאמור היו נושא לחילוקי דעות. הוא מאד אהב, אני פחות התחברתי למילוי. משהו בטעמים לא הסתדר לי (זה היה מילוי של בשר בקר טחון). ויתרתי על הקרעפלך והתרכזתי במרק המצוין ובירקות.

''

(בתמונות - למעלה משמאל - סלק חמצמץ, למעלה מימין לחם הבית, למטה משמאל סלט הפועלות ולמטה מימין מרק קרעפלך)

מבין המנות העיקריות נדרשנו לבחור מה בא לנו. יש מבחר גדול כולל מנה צמחונית אחת. הוא בחר ב"קציצות בגדד ברוטב שורשים וסילאן" (64 שקלים ל3 קציצות בתוספת אורז). הוא מסר שהקציצות היו מתובלות היטב, טיפה יבשות. אני טעמתי והיה לי מתוק. אני לא אוהבת בשר מתוק (הקציצות היו מבשר בקר). אני בחרתי במנה בשם "בורקס יפואי ממולא בבשר ועשבי תיבול וצנוברים, מוגש עם מלפפון כבוש ופרוסות של עגבניה" (52 שקלים). הגיעה מאפה בצק עלים גדול מאד, יכול בשקט להספיק לשני אנשים, במיוחד אם לקחו מנות פתיחה, ולצד המלפפון החמוץ והעגבניה היתה גם קערית של אותה טחינת בית שומשומית חלבתית. פה ממש "סבלתי" – לא תאמינו איזה כאב לב היה לי כשלא הייתי מסוגלת לחסל יותר מחצי מהמנה. הבשר התאזן במדויק עם המאפה, בלי ליצור כבדות שבצק כזה יכול ליצור, אכלתי חלק עם טבילה בטחינה וחלק בלי, ואם לא הייתי הולכת לאנשהו אחר כך, ברור שהייתי מבקשת שיארזו לי את השארית.

''

(בתמונות - משמאל מנת הקציצות ומימין הבורקס היפואי.)

על הקינוחים ויתרנו, קודם כל כי היינו מפוצצים, ודבר שני כי המקום כשר וקינוחי פרווה לא בדיוק מפתים אותי.

בסך הכל, השירות לבבי מאד וידידותי (כולל חתול הבית), המחירים טיפה יקרים, המיקום מצוין, ורק הפריעו לי שני דברים – ראשית, היה מקום רק במרפסת החיצונית, מה שאומר פוטנציאל לסועדים שכנים מעשנים שהיו הורסים לי את כל הערב. למזלי המעשן היחיד הדליק את הסיגריה כשכבר היינו בשלבי סיום. עוד דבר שהפריע היה שמהמסעדה הסמוכה בקעה לאורך כל זמן שהותינו מוסיקה יוונית קולנית מאד.

לשומרי כשרות, המקום בהחלט אופציה ראויה, וגם סתם לאנשים שמגיעים למתחם התחנה ורוצים משהו קצת יותר מושקע.

ביקורת זו פורסמה לראשונה כביקורת אורחת בבלוג של סתיו אדם: http://stavadam.com/2012/05/13/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%97%D7%96%D7%9F/

ציון שלי - 3.75