תשליך / כוכבה סרנגה

כשתקרא את השקט שלי מבין השורות
כותב אליך , תחריש גם אתה בהסכמה
ותהנהן אל מול נקישות המקלדת שלך
הדוממות. ובלי מילים, תשיב לי בחריקת
קפיציי נקודות החובה והזכות והשתיקה

ו"חטאי האיש והאישה והנחש "
וחטאי התשוקה הבלתי נלאית
ימשיכו לזלוג בין האותיות החסרות
מציירות את עצמן בגן עדן של הטועמים
מפרי עץ הדעת, מבלי נגיעה של קידוש הלבנה 

וכשתקרא את מכתבי זה ותחלוץ את הפקק
מבקבוק היין , שהבאת, להשקות בו מזגך הסוער
תהלך הלוך ושוב, הלוך ושוב ותקרע הפתק
ותשליכהו הימה. קרעים ,קרעים , כמו היו פתיתי סבון
לקול ביעבוע מזיגת זעמך הקוצף בכוס הריקה

ובין החופים ובין האדוות הלוחשות לטוב
ובין הגלים ובין המולת האנשים החוזרים
בשאלה ובתשובה בשאלה ובתשובה
והמשלכים סירות נייר על פני המים 
והמבקשים להתנקות מכל חטאיהם והצלחה וברכה
שפוך חמתך ותשליכה ותיטהר לאות

ותבוא אליי נקי ואבוא אליך גם, עם עצמי
נקייה וצחה וברה אליך ואשיל מחלצותיי
כבתולת ים ונכתב  בספר הפנים ונשיר דו עט
של אהבה, עת קולות הסירנה יהדהדו בראשינו והיו לטוטפות
בין עינינו ולאותות ולמופתים ולמועדים כביום חג
ונחתם לעד בחותם המלך ועדי השמיים .



שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קוהלת יא א).

שירי "תשליך",פורסם בכתב העת "בגלל", גליון מס'10
הצילום בתמונה הוא של גלעד ממן