יום שישי , 31/8/07, 10:45
| יאני כותב מתוך אותו שלב וירטואלי שנדמה לי שפעם היה השלב בו אתה רואה אותה ברחוב, או קוטפת פרחים בשדה. גם אז היה שלב ביניים כזה, שחלמת אותה. ראיתי אותה בתור תמונת פספורט. לא היה כתוב שם כמעט כלום, אז ביקשתי שתגיד כמה מילים... |
יום חמישי, 30/8/07, 21:43
| אלכס פז הוא איש שרק שמעתי או קראתי עליו, אולי נפגשנו פעם אחת מבלי לדעת שפוסט זה יעלה לאוויר. אבל יש משהו במקרה שלו וביכולת שלו לבטא את הזוית שלו שנגע בי. מעניין למה? מאמר זה במלואו ללא שינויים פורסם באתר nfc ע"י אלכס פז... |
יום ראשון, 26/8/07, 21:40
| הגיע הזמן שיכירו אותם, את ריץ` ומשי, מיוחדים בדרכם . הוא (הכהה המדהים ביופיו חכמתו ובעיקר ברגשותיו) ניצול התעללות קשה במיוחד של בני אדם, הוצל ע"י זוג ויטרינרים מקסימים מחדרה (יאיר ושרית) וטופל על ידם במסירות במשך חצי שנה... |
יום שישי , 24/8/07, 00:04
| דוקא הטקסט הזה שהוא מהמקסימים שקראתי זכה לחשיפה הקטנה ביותר כאן, פיקשוש, אז אני נותן הזדמנות נוספת.... לקרוא ולהפנים והמהדרין מדפיסים ונותנים הלאה. לא מעניין אותי במה אתה עובד אני רוצה לדעת למה אתה כמהה ואם אתה מעז לחלום... |
יום שני, 20/8/07, 22:59
| ככה כתבו לי לא יכול לגלות מי, אבל בחיי שזה אמיתי, כך במקור מילה במילה: "מזל טוב . אני רואה שאספת 3 גברים ו - 120 בנות . תתחדש ! נכנסתי אל כמה מהבלוגים של הבנות חטפתי רככת של צמרגפן ורוד מתוק . ישראל , תיזהר , כל כך הרבה... |
יום שישי , 10/8/07, 10:54
| שיר ים / רוברט וויאט תורגם ע"י א.א את נראית אחרת בכל פעם שאת מגיעה נוטפת בנוצותייך ממי המלח זה העור שלך שזורח ברכות לאור הירח מקצתך דג מקצתך דולפין ומקצתך זרע של תינוק לווייתן האם אני שלך? את שלי? למשחק? מתבדחת לגורמים ... |
יום חמישי, 9/8/07, 00:59
| היא כל הזמן אומרת, לא מסתירה כלום, לא את הדמעה, לא את חוסר האמונה, לא את הקבלה, לא את התשוקה, לא את החיבוק. היא לימדה אותי ששקרים גדלים בחושך ומתים באור היא קיבלה אותי מהתחלה כמו שאני, ולא האמינה לאף מילה. היא לא רק לא מ... |
יום שלישי, 7/8/07, 19:17
| לא, היא לא אקסית, היא בוודאי לא מהמיתולוגיה, לא שלי ולא של החיים. וכן, היא האחת והיחידה. קשה לתאר אותה במילים, אפשר לראות אותה, היא בטח עוברת ברחוב, גם שלכם. אולי נתקלת בה בעצמך בדרכך אבל לא ראית אותה, כי מבטך היה מופנה... |
יום שני, 6/8/07, 08:56
| אהבתי אותה, יותר מאי פעם, יותר משידעתי שאני יכול, יותר משאני יכול, כנראה. ואז זה קרה. טוב, זה לא מדויק, זה קרה בכלל לפני, ברגע שלא שמנו לב אליו. היינו עסוקים כל אחד לעצמו, הפסקנו לראות. לכל אחד גרסה משלו, מובן ששתיהן נכ... |
עמיתלוין3
בתגובה על אפשר להציע לך ריהוט חדש על חשבונינו?
לירוןקורל
בתגובה על להיות קוסם?
רוןפון
בתגובה על חדרי בריחה, ממה לעזאזל בורחים ולאן?