יום רביעי, 9/3/16, 20:31
אחותי אתמול התחתנה. זו היתה חתונה טובה, באו הרבה אורחים והיה כיף. אני אומנם נלחצתי מכל הסיפור, הרבה יותר מהחתן והכלה נראה לי, ומי שמכיר אותי באמת יודע שכשאני נמצא בתוך קהל מלא אנשים עם מוזיקה רועשת וריקודים- אני נעשה מתו... |
יום שלישי, 9/6/15, 17:28
אבא שלי. אני כל כך מתגעגע אליך. אתה כל כך חסר לי בחיים שלי עכשיו. אני לא יודע מה לעשות בלעדיך. בעבודה אני טוחן שעות ולא מעריכים את זה. המנהל שלי ביקש ממני להחליף שומרת באבטחה יותר מוקדם. החלפתי אותה. ובסוף נדפקתי כי הוא... |
יום חמישי, 21/5/15, 17:35
אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי. יושב פה בעבודה שאני לא אוהב, עונה לטלפונים כמו מזכירה ומרגיש ריק, מת, מבפנים. עוד שנה וקצת אני מחליף קידומת בגיל. מה יהיה איתי? מרגיש כמו אדם שזרקו אותו לעולם וסירסו אותו מכל ידע והכוונה ו... |
יום שבת, 25/10/14, 00:17
הנר האדום דולק עכשיו אחרי 3 חודשים שלא הדלקתי אותו. 3 חודשים, וחצי, מאז אבא נפטר. כמעט חצי שנה שלא כתבתי פה פוסט חדש. כבר חודש חלף מאז נגמר הקורס ריברסינג עם חנן זוהר. היה לי האפשרות ללכת לפני שבועיים לקורס חדש, אבל הרג... |
יום שישי , 16/5/14, 21:33
יושב בשולחן שישי בזמן שהאח הולך עם חברים ואני נשאר מאחור. יושב בשולחן שישי בזמן שהאם צועקת והאב מקלל ואני נשאר מאחור. מרגיש כובד בחזה מין מועקה ורק הכלבה הקטנה מותירה אותי שפוי בבית הטירוף והשטמה. בית בו גדלתי בית בו חונ... |
יום חמישי, 17/4/14, 19:49
הלב כואב כשאתה מגלה שאתה שוב עשית טעות.אך אינך יודע מהי הטעות הזו.ואז אתה בא הביתהוכורע על ברכיך,ובוכה, ובוכה, ובוכה.הלב כואב יותר כשאין לךמי לשתף אותו בכאבך,והכאב אוכל אותך מבפנים,עד שאתה נעשהחלול,ואתה לא מתקשר עודעם הע... |
יום חמישי, 27/3/14, 23:25
הפלאפון צלצל 7 פעמים. כל אחד במרווח של 10 דקות. כיביתי את כולם וחזרתי לישון. כמו תמיד. לקח לי שלוש שעות להבין שהצורך של הגוף שלי צריך לבוא במקום השני, אחרי העבודה. ואז כשסוף סוף קמתי בעשר ורבע, זה היה כבר מאוחר מדי. הבטת... |
יום שישי , 15/11/13, 23:17
רשומה מהחג האחרון: "בזמן האחרון כשאני מנסה לכתוב, אני מרגיש כמו משהו שנתקע לי בגרון. כמו לחץ בחזה שמונע מסכר המילים להיפרץ ולשטוף את כל הזוהמה שאגרתי בפנים במשך שנים. אני פונה לקבל עזרה בתקשור ובסדנאות אימון אישי, אבל אי... |
יום ראשון, 10/11/13, 08:41
חרש העידנים מכה תמימים בלהט התהפוכות של גורל ושל פחד. פחד מהעתיד הלא ידוע בעוד העבר מהתל בנשמותינו המייבבות על טעויות שעוללנו ואין מי שיתקן אותן זולתנו. האור בא והולך, כמו החשיכה שעוטפת את הלילה ברכות פלומתית שמציעה נחמה... |