מָנִיתִי אֶת הַקְּלָפִים שֶׁנָּפְלוּ בְּחֶלְקִי אַחֲרֵי הַחֲלֻקָּה הַמְּחֻדֶּשֶׁת. גָּלוּי לִי שֶׁהַמַּלְכָּה מַעֲדִיפָה הָיְתָה לְהָשִׂיחַ אֶת לִבָּהּ בְּסוֹד חַדְרִי וְלֹא בָּרְחוֹב.
לֹא חָפַצְתִּי לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה מִשְׂחָקֶיהָ שֶׁהֻרְגְּלָה אֲלֵיהֶם בְּבֵית אָבִיהָ כָּךְ שֶׁנָּתַתִּי לָהּ אֶת מְקוֹמִי עַל מוֹשַׁב-הַכָּבוֹד.
לְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל, אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא נִדְחַקְתִּי מִמְּקוֹמִי עַל יָדָהּ, מָה שֶׁקָּרָה הוּא שֶׁלִּבִּי נְקֹט בְּתַפְקִידוֹ הַמַּלְכוּתִי וּלְפִיכָךְ נִשְׁבַּר כִּתְרוֹ לִרְסִיסִים עַל הָרִצְפָּה. |
יָמִים רָבִים נָפַל צִלִּי הֶחָרוּךְ עַל הַגַּגּוֹת וְהַבָּתִּים.
דִּמְעוֹתַי נָסְעוּ כְּרַכָּבוֹת וּפִרְכְּסוּ עַל בִּצְעֵי-הַמַּיִם כְּצִפּוֹרִים עוֹמְדוֹת.
עֵינַי חָגְגוּ אוֹר, זְהָבָם קִפֵּץ עַל הַמַּיִם הַיָּפִים כְּדָגֵי-עֲפִיפוֹן טוֹפְפִים בַּגֶּשֶׁם.
מְרַחֵף עָלִיתִי אָז עַל גַּגּוֹת הָבתים רוֹאֶה במרפסות אֵיךְ הכְּבָסִים התְּלוּיִים שרים בַּגֶּשֶׁם. |
פִּתְאוֹם יִפֹּול
צֵל שֶׁאֵינוֹ בַּר-חֲלוֹף
בָּרַגְלִים אֵיתָנוֹת
הוּא עָמַד מֵעָלֶיהָ כְּפֶסֶל
כָּל אָדָם שֶׁעָבַר
"ואִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו, יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר" - רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא. *כל הזכויות שמורות (C) ליהודה ויצנברג ניב. |
טָהַרְתִּי כָּל יוֹם אֶתְמוֹל שֶׁהָיָה בְּשִׁבְעָה מִקְוָאוֹת כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּנִי אֲבוֹת אֲבוֹתַי.
כָּל הַיּוֹם טָהַרְתִּי וְיָצָאתִי מִן הָרַחֲצָה סָמוּק וְחָדָשׁ, רַק בְּגָדַי קְרוּעִים הָיוּ.
בְּצַעַד זוֹרֵחַ וְרֵהֶה כְּמוֹ חַיָּל עִבְרִי , יָצָאתִי מִן הָרַחֲצָה כְּשֶׁבְּיָדַי שְׁתֵּי מַפּוֹת דְּרָכִים רְטוּבוֹת.
|
שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת-רוּחַ יֵשׁ בְּלַיְלָה אֲגַמִּי, כְּמוֹ בְּתוֹךְ בּוֹר שֶׁל זֵעָה רָחַצְתִּי גּוּפִי הַבּוֹהֵק.
רֵיחַ דַּקִּיק שֶׁל בְּשָׂרִים לַחִים וְשֶׁל סַבּוֹן טוֹב רָץ אָז בֵּין קִפְלֵי-הַמַּיִם.
בַּהַפְסָקוֹת בֵּין רַחֲצָה לְרַחְצָה אֶקַּח בְּפִי בְּלִי-בּוּשָׁה אֶת הַחֹל הַצָּהֹב שֶׁקָּבוּר בְּמַיִם וְאֶגְרְסֶנּוּ בְּשִׁנַּי עַד דַּק.
מִי שֶׁקָּבַר אֶת הַחֹל הַחַם בְּמַיִם אֵינוֹ חָשׁ אֶת דְּכָיֵי-הַיָּם כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן, הוּא חָשׁ רַק אֶת תְּשׁוּקָתוֹ הַקָּרָה שֶׁל הַיָּם לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת חַיָּיו הַיְּקָרִים. |
יָד פְּשׁוּטָה אחת הִרְגַּשְׁתִּי בַּחוֹמָה הַגַּס
חֲבָל שֶׁאֵין בְּיָדִי מוֹץ |
אֶתְמוֹל נָפַל בְּדֹלַח חָדָשׁ עַל הַחַלּוֹן הַקָּטָן בְּיוֹתֵר בְּבֵיתִי.
בִּרְעָדָה אָסַפְתִּי אֶת הַבְּדֹלַח שֶׁנָּפַל וְשַׂמְתִּיו לַמִּשְׁמֶרֶת עַל הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּבֵיתִי.
כָּל שְׂכִיּוֹת-הַחֶמְדָּה שֶׁרָכַשְׁתִּי עַד הַיּוֹם לֹא דַּמּוּ כְּלָל לִבְדֹלַח שֶׁמָּצָאתִי.
הֵם הֵבִינוּ שֶׁגָּבְהָם מַגִּיעַ עַד קַרְסֻלָּיו וְשָׁתְקוּ. |
גּוּפִי הַמְּרוֹשָׁשׁ מִמְּשַׂחֲקֵי אַשְּׁקוּקֵי לֵילִיִּים יִשָּׂא רֹאשׁ עָיֵף וּמְדֻבְלָל מִתּוֹךְ תְּהוֹמֵי הַשִּׁכְחָה שֶׁלִּי.
בְּקַטְנוּתִי שִׁחַקְתִּי בַּחוֹל שֶׁעָל כֹּל חוֹפֵי-הַיָּם וְטִירוֹת נוֹפְלוֹת בָּנִיתִי כְּבַנַּאי מִבֶּטֶן וּמִלֵּידָה.
גּוּפִי הַמְּרוֹשָׁשׁ יַעֲמוד אָז תּוֹהֶה וּבוֹהֶה בְּצִלָּם שֶׁל הָרַמְזוֹרִים הָאֲדֻומִּים וְיִשָּׂא אִתּוֹ כְּשָׁבוּי-מִלְחָמָה דְּגָלִים לְבָנִים. |
הַלַּיְלָה, שְׁתִיקָה כּוֹאֶבֶת, דְּמוּעַת עֵינַיִם, רוֹשֵׁף כּוֹכָבִים לְאֵין-סְפוֹר.
מְטַפֵּס כְּחוֹלֶה-שִׁגָּרוֹן עַל אַבְנֵי הַמִּרְפֶּסֶת וּכְחָתוּל פִּרְאִי עַל שִׂיאֵי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים.
בְּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין פְּסִיעָה לִפְסִיעָה יַעֲמֹד רֶגַע שׁוֹתֵק וְיִמְחֶה זֵעָתוֹ,
כְּמוֹ אֵדֵי קִיטוֹר, כְּמוֹ מַיִם, כְּמוֹ הֵד כָּמוּס שֶׁלֹּא מָצָא נְתִיבִים בִּין חַגְוֵי-הָהָר וְהִדְהֵד רַק אַחֲרֵי שָׁעָה.
@כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב |
חוּשֵׁינוּ הַבְּרִיאִים מִשִּׂטְמָתָם העֲמֻקָּה לאדם. |
|