סַף הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי
לָאַחֲרוֹנָה נָמוּךְ מְאֹד,
הַגּוּף כְּאִלּוּ מִתְגַּמֵּד תַּחַת מוֹסְרוֹתָיו,
הָעֵינַיִם כְּאִלּוּ נֶעֱצָמוֹת
מֵאֲלֵיהֶן.

שְׁאֵלָתֵךְ הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת
בְּאִלּוּ צְעָדִים לִנְקֹט
כְּדֵי לְהָפִיס אֶת דַּעְתִּי פְּסוּלָה מֵעִקָּרָהּ,
אִם תִּתְּנִי צְעָקָה תָּבִינִי מיד
כַּמָּה אֲנִי מְבֹהָל.

מֵעֵבֶר לַבָּשָׂר הַזֶּה
דּוֹפֵק לֵב  וַאֲנִי תּוֹפֵשׂ עַצְמִי חוֹשֵׁב שׁוּב

עַל הַיּוֹנִים הַנָּמוֹת עַל אֶדֶן חַלּוֹנֵנוּ,
אֵיךְ הֵן מַחְבִּיאוֹת רֹאשָׁן
מִתַּחַת לַכָּנָף.

לִפְנֵי הַחֹרֶף 

כְּדַאי שֶׁתַּרְדִּי
וְתִבְדְּקִי אֶת הַמַּרְזֵב,
הַמַּרְזֵב זֶה הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ 

זוֹחֲלִים הַמַּיִם.

כָּל הָעַבְטִיט 

שֶׁהִצְטַבֵּר שָׁם שָׁנָה שְׁלֵמָה 

כְּדַאי שֶׁתִּגְרְסִי וְתִזְרְקִי
וּתְאַבְּדִי.

אַחַר-כָּךְ תַּעֲלִי הַבַּיְתָה וְתִפְתְּחִי

אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְתִפְתְּחִי
אֶת הָאֲרוֹנוֹת

וְתוֹצִיאי אֶת בִּגְדֵי הַחֹרֶף
וְאֶת שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ
וְאַתְּ כְּסָתוֹת-הַצֶּמֶר

וּתְטַפֵּחַי ותְנֶערִי וּתְאַבְּקִי,
עַד שֶׁיִּסְתַּתְּמוּ עֵינֵיךְ
מִן הַלִּכְלוּךְ.

1.

הַלֵּילוֹת

הֵם כְּסוּת טוֹבָה

עֲבוּרִי.

אֲנִי מְאֻשָּׁר

מִכֻּלָּם.

הַחִיּוּךְ

הַקָּטָן הֶחָסוּד שֶׁלִּי
נִטְמַן בַּחֲשֵׁכָה

וַאֲפִילּוּ מְעַט

מֵהַבּוּשָׁה

שֶׁדָּבְקָה בִּי

במהלך הַיּוֹם
לֹא נִגְלֵית

עַתָּה.

2.

הַלֵּילוֹת

הֵם כְּסוּת נֶהֱדָרָהּ,

אַף אֶחָד

לֹא מְזַהֵנִי כָּכָה

בַּהֲלִיכָתִי.

וּכְמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ

רֹאשִׁי עוֹבֵד,

רֹאשִׁי

לֹא מַפְסִיק

לַעֲבֹד,

וזֶה הַדָּבָר הַיְּחִידִי
שֶׁמְּצִלֵּנִי בֶּאֱמֶת
מִן הַטִּמְטוּם.

כִּמְעַט כָּמוֹךָ ,
אָדָם בְּמַחֲצִית

שְׁנוֹתָיו ,

מָלֵא אָזְנַיִם ,
מָלֵא אוֹן ,

שׁוֹמֵעַ 

בְּחֶדְוָה

אֶת רַחֲשִׁי
הַלַּיְלָה :

מָטוֹס 

מַמְרִיא ,

עֲטַלֵּף נוֹקֵשׁ
בַּחַלּוֹן .

שָׂם רֶגֶל 

עַל רֶגֶל ,
חוֹשֵׁב לְלֹא-הֶרֶף
עַל שִׁירָה .

עֵץ הַמִּשְׁמֵשׁ בְּחָצֵר

כּוֹרֵעַ תַּחַת 

עֹמֶס הַפְּרִי.

אִם לֹא יֵאָסֵף בְּעִתּוֹ

הַצִּפֳּרִים הָרְעֵבוֹת
תְּנַקֵּרְנָה בּוֹ 

בַּחֲמַת-זַעַם.

מַרְאֶה יָפֶה: עֵץ מְסֻבָּל, 

מְנֻקָּד צָהֹב,
נוֹשֵׂא בְּאֹמֶץ 

אֶת חַיָּיו.

כִּמְעַט כָּמוֹנו,

מִלְּבַד אוּלַי כַּמָּה 

זִכְרוֹנוֹת יְלָדוֹת נוֹשָׁנִים

שֶׁמַּעֲשִׁירִים 

אֶת לֵילוֹתֵינו.

אֲנִי יָכוֹל

לִרְאוֹתְךְ בְּעַיִן אַחַת,

לָשֵׂאת רֹאשִׁי

כְּמִתּוֹךְ חֲלוֹם וְלִרְאותֵךְ

בְּעַיִן אַחַת.

אָחוּז

אַהֲבָה שְׁקֵטָה

אֲנִי קָם וְיוֹשֵׁב לְצִדֵּךְ,

עוֹמֵד לְצִדֵּךְ,

רוֹאֵךְ בַּמִּטְבָּח ,רוֹאֵךְ

בַּחֲדַר-הַמִּטּוֹת.

מָה עוֹבֵר

בְּרֹאשֵׁךְ בַּלֵּילוֹת,

כְּשֶׁאֲנִי מְטַיֵּל סַהֲרוּרִי,

נָפוּחַ מִמִּלִּים מֵחֶדֶר לַחֶדֶר,

רַק אֶת צְלִלָיתִי הַכֵּהָה

את בודאי רוֹאָה נִשְׁבֶּרֶת

עַל הַקִּירוֹת.

אֲנִי מְקַדֵּם
אֶת הַבֹּוקֶר
בְּמַחְשְׁבוֹתַי .

אִיחַרְתִּי
קְצָת הַיּוֹם
בְּחוֹזְרִי מֵעֲבוֹדָתִי.

בְּעַלּוֹתִי
בַּמַּדְרֵגוֹת
הִתְקִיף אוֹתִי הַגֶּשֶׁם
שַׂעֲרוֹתַי מָלְאוּ מַיִם
וּרְסִיסִים דַּקִּים, דַּקִּים
נִתְלוּ עַל צַוָּארִי.

הַשָּׁמַיִם
הַמְּטַפְטְפִים,
הָאֲדָמָה הַנִּבְהֶלֶת,
אֶת בְּוַדַּאי מְבִינָה,
מְצָאוּנִי נִרְעָשׁ,
לֹא מוּכָן.

אֶלֶף סְלִיחוֹת
שֶׁאִיחַרְתִּי כָּכָה.
מִבַּעַד לְשִׂמְלָתְךָ הַדַּקָּה
אֲנִי מַצְלִיחַ לִרְאוֹת
אֵיךְ לִבֵּךְ קוֹפֵץ
לִקְרָאתִי.

עַכְשָׁיו אֲנִי חוֹבֵט
בְּחָזְקָה בַּשֻּׁלְחָן,
מְחַפֵּשׂ מִלִּים מְדֻויָּקוֹת

כְּדֵי לְהַעֲבִיר לְךָ בְּנֶאֱמָנוּת
אֶת תְּמוּנַת הַשָּׂדוֹת
הַשּׁוֹאֲגִים בַּגֶּשֶׁם.

הַלַּיְלָה הַטּוֹב מִתְגַּשֵּׁם מוּלִי
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֵיךְ
הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ

צָפוֹת בִּזְרִיזוּת
מִן הַחוּץ
פְּנִימָה.

הִשְׁאַרְתִּי 

מְנוֹרָה קְטַנָּה
בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁתָּאִיר,
מִפֹּה אֲנִי מַצְלִיחַ עוֹד לִרְאוֹת
הַבְלָחָה קַלָּה
שֶׁל אוֹר.

חַמִּים בַּבַּיִת,
הַהַסָּקָה פָּסְקָה לִפְעֹל.
הָרוּחַ סוֹרֵט אֶת הַתְּרִיסִים
כְּמוֹ חָתוּל שָׁחֹר.

אֲנִי מַשְׁאִיר 

אַחֲרֵי בְּלֹא-יוֹדְעִין
עֲקֵבוֹת מֻבְהָקִים שֶׁל עֲיֵפוּת:
כֻּרְסָה סְתוּרָה,
סֵפֶל קָפֶה קַר.

בְּאוֹתוֹ זְמַן ,

אוּלַי קְצָת קֹדֶם-לָכֵן
צָעַקְתְּ אֶת שְׁמִי
מִתּוֹךְ חֲלוֹמֵךְ.