ב- 20.9.18 אחה"צ, תתקיים אזכרה בבתי הקברות הצבאיים * עוֹד כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת מִן הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה הַהִיא
קֶלֶר נֶהֱרַג
קְרוּק נֶהֱרַג בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי
בְּאוֹתוֹ יוֹם,
פִּיק נֶהֱרַג
|
יום כיפור הממשמש ובא מזכיר לי כל שנה ואני מאמין שלכל בני גילי את המלחמה הארורה שפרצה בשנת 1973.במלחמה זו הייתי עדיין בשירות סדיר ושימשתי כאיש צוות טנק בגדוד שריון בסיני. הכתוב מתבסס על זיכרון שאיני יכול לשכוח מימי הראשונים במלחמה.
בימים הראשונים
1
2
3
4
5
6
* 1.טירוני השריון הושבעו בזמנו ב"מצדה" על תנ"ך ונשק. התנ"ך |
בִּגְדֵי הַחֹרֶף מוּצָאִים מִן הָאֲרוֹנוֹת.
אֲנִי לֹא סוֹבֵל אֶת רֵיחַ הַנַּפְטָלִין, תְּנִי וְאֶעֱזֹר לָךְ,
אֲנִיחֵם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי עַל מַצְּעֵי הַמִּטָּה: שְׂמָלוֹת לְחוּד, חֻולְצוֹת לְחוּד, מִכְנְסֵי הַגַּבַּרְדִּין
תּוֹפֵשׂ עַצְמִי חוֹשֵׁב עכשו על הבְּרָקִים בַּחֹרֶף שֶׁאֵינָם מַפְחִידִים אוֹתָנוּ יוֹתֵר
כֵּיוָן שֶׁהִרְכַּבְנוּ כַּלִּיא-בְּרַק עַל הַגַּג |
וּמָה בַּאֲשֶׁר לַגַּעְגּוּעִים. הַגַּעְגּוּעִים לֹא מְנִיחִים לִי, הֵם רוֹחֲשִׁים מִתַּחַת לְעוֹרִי כְּמוֹ רִמָּה.
כָּל מִכְתָּב שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אֲנִי קוֹרְעוֹ בְּזַעַם.
כָּל זִיכָּרוֹן שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה אֲנִי שׁוֹמְרוֹ לְעַצְמִי. הַמִּלִּים, הַמִּלִּים אֵינָן מִתְמַסְּרוֹת לִי הַפַּעַם בְּקַלּוּת
וְהַחֹם, הַחֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל שִׁלְהֵי-הַקַּיִץ גּוֹרֵם לְמַחְשְׁבוֹתַי לְעִתִּים לְהִתְפָּרֵעַ בֵּין הַמֵּצַח לְעֵינַיִם. |
יֵשׁ בְּלִבֵּךְ סְפָרִים עָבִים שֶׁל סֵבֶל, אִם תִּרְצִי אָבוֹא יָשָׁר אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה וַאֲדַפְדֵּף בָּהֶם.
אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ וְרוֹאֶה מִתַּחַת אֶת הַלֵּב הַקָּטָן שֶׁלָּךְ. הַלֵּב הַקָּטָן שֶׁלָּךְ זֶה הָאֵיבָר הַיְּחִידִי שֶׁעוֹד מַטֶּה לִי חֶסֶד.
הָאָבִיב הַמִּתְפָּרֵץ בַּחוּץ, הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹחֶקֶת לֹא נוֹתְנִים לִי בְּשׁוּם-פָּנִים לִהְיוֹת קָשֶׁה אִתָּךְ יוֹתֵר.
בִּכְלָל, אֶת בְּשֶׁלְּךָ וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי. כָּל צָרוֹת הָעוֹלָם חֻלְּקוּ שָׁוֶוה בְּשָׁווֶה בֵּין שְׁנֵינוּ: הַשִּׁירִים שֶׁהֻחְזְרוּ אֵלַי הַיּוֹם, הַסְּפִינוֹת שֶׁטֻּבְּעוּ לָךְ, לֹא אֶתֵּן שֶׁיְּקַלְקְלוּ אֶצְלֵנוּ אֶת הַשּׁוּרָה. |
לֹא פַּחַד הָיָה זֶה, הָיְתָה זוֹ חֲרָטָה. מַשֶּׁהוּ בִּי, בְּכָל זֹאת, לֹא הִתִּיר לִמְחוֹת אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁנָּצְצוּ עַל פָּנֶיךָ.
מְשַׁעֵר אֶת מְקוֹמֵךְ נָעַצְתִּי מַבָּט בַּאֲפֵלָה, תּוֹהֶה אִם את יְשָׁנָה אוֹ מִתְחַזָּה כְּכָזוֹ.
מָה יֵשׁ לוֹמַר, הַהֹווֶה שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ מֻרְכָּב מִפִּסּוֹת-טְרִיווְיָה שֶׁאֲנִי מְשַׁרְבֵּט עַל פְּתָקִים. |