אַזְכָּרָה לַצִּפּוֹר שֶׁרָצַחְתִּי בְּשׁוֹגֵג בְּדֶרֶךְ לָרְחוֹבוֹת, לְאִמָּא.
בְּלִי-נוֹעַ הִיא עָמְדָה בְּמֶרְכַּז הַכְּבִישׁ. מְסֻרְבֶּלֶת-שָׁנִים, קְפוּאָה מֵעֲיֵפוֹת.
הַהִבְהוּב הָרָפֶה שֶׁהִבְלִיחַ בְּעֵינֶיהָ, רֶגַע לִפְנֵי הַחֲבָטָה,
גָּרַם לִי כִּמְעַט לַחְשֹׁב שֶׁהִיא שָׂשָׂה לְהִתְאַבֵּד. |
אַתְּ לֹא כָּמוֹנִי. אַתְּ קֹרַצְתָּ מֵחוֹמָרִים אֲחֵרִים,
כְּשֶׁשָּׂגִית לֹא הִכּוּךָ עִם חֲגוֹרַת-מִכְנָסַיִם.
כָּל-אֵימַת שאַתְּ מוֹצִיאָהּ מִלִּים מִן הַפֶּה אֲנִי מִשְׁתַּנֵּק מִפַּחַד,
אֲבָל כְּשֶׁמִּקְּצֵה-הַחֶדֶר אַתְּ מַפְנָה אֵלַי מַבָּטֵךְ וְקוֹרֶצֶת לִי, אֲנִי מִשְׁתַּנֵּק מֵאַהֲבָה וְזֶהוּ. |
אֲנִי הַיֶּלֶד שֶׁבְּעֹרֶף וְחָשׁוּב שֶׁתֵּדְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַאֲשׁוּרָם.
מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה תַּשְׁאִירִי לִי.
הַתְּשׁוּבוֹת מוּנָחוֹת אֶצְלִי כִּבְקֻפְסָה.
אֲנִי הַיֶּלֶד שֶׁבְּעֹרֶף וַאֲנִי טָעוּן דְּאָגוֹת כְּנוֹשֵׂא צְלָב.
אֲנִי גַּם יוֹדֵעַ שֶׁהַחֲרָדוֹת הַמְּתוּקוֹת שֶׁלִּי מִתְגַּלְגְּלוֹת בָּךְ עַכְשָׁיו. |
עַל גֶּרֶם-הַמַּעֲלוֹת בְּבֵיתִי חִכִּיתִי לוֹ, עֵינַי קָרַעְתִּי בְּפוּךְ צָהֹב
וּכְאִינְדְּיָאנִי מְשׁוּחַ צִבְעֵי-מִלְחָמָה אֶתְלַחֵם אִתּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ עַל הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ.
בְּתַחְבּוּלוֹת אֶעֱשֶׂה לִי מִלְחָמָה עִם מַלְתְּעוֹת-בַּרְזֶל וַאֲזִקִּים מֵעֵץ אֶעֱלֶה אֵלָיו
וְאֶדְפֹּק קַלּוֹת כַּיָּדִיד עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּפַתְּחֶנָּה כְּדֵי סֶדֶק וְאַרְאֶהוֹ בְּכָל הֲדָרוֹ |
מִכִּיסִי הַקָּרוּעַ נִשְׁפָּךְ יָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים הָרָעִים הִבְלִיחוּ בְּלִי-חָשַׁךְ בְּעֵינֵי הַבּוֹכוֹת.
כַּעֲסִי הַגָּדוֹל קָרַע שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְהִפִּיל כְּרוּבִים מִמְּקוֹמָם הַנִּשָּׂא.
כַּנְפֵי עֲטַלֵּף שָׁחֹר צָמְחוּ לִי בַּחֹשֶׁךְ וְהַאֲבִירוֹ כְּמוֹ עַיִט צָמֵא לְחַגְוֵי-הַסְּלָעִים,
אוֹ כְּמוֹ עַיִט פָּצוּעַ שֶׁיָּדָיו שְׁבוּרוֹת וְהוּא נוֹשֵׁם בְּקֹשִׁי אַחֲרֵי הַתְּאוּנָה. |
בְּמַפַּת הַשּׁוּלְחָן יֵשׁ צִיּוּר שֶׁל תִּמְסַח הוֹדִי כְּסוּתוֹ מַלְמָלָה וְתַחְתּוֹנָיו לְבֵנִים.
שִׁנָּיו צַחוֹת וְגוּמַת חֵן בְּמֶרְכַּז מִצְחוֹ.
אֶת גּוּמַת-הַחֵן קָדַח לוֹ אֶחָד מִנְּכָדַי בְּמַפְסֶלֶת-קֶרַח כְּדֵי לְרַסֵּן אֶת מִזְגּוֹ הַסּוֹעֵר.
מִסְתַּבֵּר שַׁגֵּם תִּמְסַח הוֹדִי בּוֹשׁ לִפְעָמִים בְּמַעֲרֻמָּיו הַבַּהֲטִיִּים וְהוּא מְמַהֵר לְהַסְתִּירָם בְּכַפּוֹ. |
שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, אֱלוֹקִים וַאֲנִי בְּרֶכֶב.
מְכוֹנִית אַחַת הֲזוּיָה עַל דֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ, לִרְחוֹבוֹת.
בַּנּוֹף הַנֶּחְפָּז אֲחוֹרַנִּית אֲנִי קוֹלֵט רְמָזִים שֶׁל סַגְרִיר מְאֻפָּק, צִפֳּרֵי חֹרֶף רִאשׁוֹנוֹת.
אֲנִי מַעֲבִיר מַהֲלָךְ כְּאוֹחֵז בְּיָדוֹ שֶׁל אֱלוֹקִים, חָשׁ אֵיךְ הַלֵּב מֵחִישׁ אֶת מְרוּצָתוֹ. |