בעצם באתי רק לדבר
יהודה ויצנברג ניב
שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
-----------------------------
וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".
(רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
*****************************
אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
*********************************************
המשורר הוא מכזב
שכה בכזביו מפליא
כשהוא ממציא את הכאב
גם כשהוא חש בו בעליל.
והקוראים את שכתב
חשים יפה בכאב הקרוא
אך לא בשני כאביו
אלא בשניים שלא קרו.
הדמיון טוחן את הכזבים
כשאת הגלגל משל סובב
קרון צעצוע מחוטים עבים
אשר קוראים לו לב.
פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
*****************************************************
שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
- הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.
ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
*************************************
בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".
(פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
*****************************************
הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".
(צרל'ס רוברט דרווין)
******************************************
"לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".
(ליאונרדו דה וינצ'י)
*************************************************
"לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".
(ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
------------------------------
שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.
פוסטים פופולאריים
-
הפלאפון מצלצל
יום שבת, 8:28 | 48 צפיות
-
אבא, ביום כפורים זה
8/10/19 | 72 צפיות
-
סוף הקיץ, בגדי החרף
3/10/19 | 85 צפיות
-
הקור במרפסת
10/1/13 | 590 צפיות
-
אני מגף נעול שפתיים
20/7/18 | 210 צפיות
-
יש לי סדר יום קבוע
26/11/12 | 452 צפיות
ארכיון : 7/2018
1 לֹא רָצִיתִי שֶׁתְּאַבֵּד מְקוֹמֵך הַשָּׁמוּר לֵך מְדוֹרֵי דּוֹרוֹת: אִישׁ קָטָן בָּא בַּחֵצִי-הַלַּיְלָה וְיָם אָפֵל תּוֹסֵס בְּעֵינָיו.
אַלְלַי! אִישׁ קָטָן נָפַל בַּחֵצִי-הַלַּיְלָה כְּמוֹ אֶבֶן אָכַף, כְּמוֹ שָׁמַיִם, כְּמוֹ יָם וְהַתְּהוֹם הָרֵיקָה סָגְרָה עָלָיו.
הַיָּם, קִצְפּוֹ הַמָּלוּחַ מִתְנַפֵּץ בְּגַאֲוָתוֹ עַל חַוְקֵי -סֻלָּם יָפֶה-קוֹמָה.
4 הַגַּלִּים זָעֲקוּ זָעֲקָה אַחַת סְפוּגַת -כְּאֵב, הָרוּחַ חָתְכָה פְּנֵיהֶם בִּכְלִי חַד, דַמֵיהֶם שָׁתְתוּ וְעָלוּ מְלֻפָּפִים אֵזוֹב כְּמוֹ חַשְׁרַת -דָּגִים יְרֻקָּה.
אָבְנֵי הַכַּדְכֹּד שֶׁבָּרָגִיל צִבְעָם יָרֹק שָׁאֲלוּ נַפְשָׁם לָמוּת. מָצָאתִי לָהֶם דֶּרֶךְ אַחַת טוֹבָה לָמוּת בָּהּ: הַמַּיִם פָּתְחוּ לָהֶם פֶּה.
פִּיךָ מָלֵא מַיִם. קְטַנֵּי -הַדָּגִים חוֹלְפִים כְּפַרְגּוֹד כָּחֹל בֵּין רַגְלֶיךָ הַמְּפֻלָּמוֹת.
7 הוי, הַשְּׁעָרִים נִפְתְּחוּ. שִׁירֵי-הַיָּם אֲשֶׁר לְנִינְוֶה, מְשַׁיְּטִים סומי-אוֹר בְּכָל גּוּפֵך הָרֵיק.
8 כֵּן, חַסְתָּ עַל חַיַּי. נַעֲלֶיךָ טְבוּלוֹת אֵזוֹב עַד-צַוָּאר וְשֶׁמֶן הַמְּכוֹנוֹת יוֹרֵד כְּדָם אֶל תְּהוֹמְךָ הַפְּרָטִי.
9 יָכוֹל שֶׁתְּאַבֵּד אֶת רֹאשְׁךָ בְּכָל הָרַעַשׁ הַיָּרֹק הַצָּפוּף הַזֶּה. אֵין תֶּימָה בְּכָךְ, שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת עַרְטִילֵאוּת חָצוּ בְּבֹקֶר אֶת דַּרְכֵּך חוֹשְׂפוֹת בְּשַׂר-יְרֵכֵיהֶן בַּחִיּוּךְ מְכֻסֵּה טִין.
10 רְאֵה, הַצּוּקִים הַגְּבוֹהִים הָלְכוּ עִם הָרוּחַ וְהִשִּׁירוּ קַשְׁקַשֵּׁי -חֲלוֹמוֹת בְּתוֹךְ יַמְּךָ הַפְּרָטִי.
אַחַר-כָּךְ עָבְרָה עַל פָּנֶיךָ אֲהוּבָתִי יְרוֹקַת הָעַיִן וּכְסַפְסַפִּים בִּזְנָבָהּ. שָׁתַקְתִּי לֵילוֹתֶיהָ.
אַתָּה חָכַם. לֹא תקחני עַמְּךָ. מְצוּלָהּ יְרֻקָּה בֻּסְּסָה בְּמַבָּטֵך הֵעֵז עַד-בֹּשׁ וּצְלוֹפָח כְּחַלְחַל זָעַק: שָׁמַיִם!
13 אַתָּה אִישׁ קָטָן, חֲכַם. שַׂעֲרוֹתֶיךָ מֵי-יָם אֲרֻכִּים כְּמִכְנָס, חֲלוֹמוֹתֶיךָ צִמְחֵי-אֵזוֹב.
לִבְּךָ נִטְרָף כְּמוֹ סְפִינָה שְׁבוּרָה וְהִשְׁלִיךְ כְּפִיסִי-עֵץ אֶל הַחוֹף: רִבּוֹא אֲנָשִׁים יָפִים קָפְצוּ בְּפַחֲדָם אֶל חֲמַת-הַיּוֹרָה-הָרוֹתַחַת לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת.
שֶׁדֵּי-הַיָּם עָמְדוּ בְּלִי נִיעַ בְּפִתְחֲךָ. הַיָּם בָּא בִּצְעָקָה וגִלָּה אֶת עֶרְיָתוֹ. לו יָדַעְתָּ אָז שֶׁלִּבְּךָ נִשְׁבַּר הָיִיתָ מֵבִין שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר על קִבְרְךָ במְּסִירוֹת אֵין-קֵץ.
* מחזור שירים זה זכה בשנת 1975 בפרס ע"ש ד"ר שבי-יעקב מאור ז"ל, רופא צוללת דקר ש"טבע" יחד עמה. מפני צוק-העתים נשתכח ממני קיומו ולא כינסתיו בספר. לאחרונה מצאתיו באחד המגירות בבית, הפרחתי ממנו את חלודת-השנים והריהו לפניכם כיין ישן שטעמו הולך ומשתבח. |
חוֹף נְתַנְיָה בָּעֶרֶב חוֹף נְתַנְיָה בָּעֶרֶב הַיָּם מִתְפָּרֵם מוּלֵנוּ בִּתְנוּעוֹת לֵאוֹת,
הָרוּחוֹת רוֹדְפוֹת
אֲנִי חוֹגֵג עִמָּךְ הָעֶרֶב |
1 בְּרֶגַע זֶה אַתָּה דּוֹרֵךְ עַל אֲדָמָה אֲרוּרָה וּסְפוּגָה בְּדַם יְהוּדִי. אַתָּה רוֹאֶה מְדִינָה יְפֵיפִיָּה אֲשֶׁר רֹאשׁ-הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּהּ הִכְחִישׁ לֹא-מִכְּבָר אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הָעַם הַפּוֹלָנִי לְשׁוֹאָה. אַתָּה רוֹאֶה מַחֲנוֹת רִכּוּז, אֲלֵיהֶם נִזְרְקוּ אָחִינוּ הַיְּהוּדִיִּים וְעָבְרוּ אֶת הַזְּוָעוֹת הַלָּלוּ:
2 רָעָב, עֲבוֹדוֹת פֶּרֶךְ, מָוֶת בְּתָאֵי גַּזִּים, פְּריֵדָה מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם, תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מֵאַמּוֹתֵיהֶם וְנִזְרְקוּ לְתָאֵי-הַגַּזִּים מֵאַחַר וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת. זְקֵנִים וּקְשִׁישִׁים, אֲנָשִׁים חַלָּשִׁים וְחוֹלִים שֶׁהֻפְרְדוּ מִמִּשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְנִזְרְקוּ לְתָאֵי-הַגַּזִּים, מֵאַחַר וְגַם הֵם לֹא יָכְלוּ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת. אֵלֶּה שֶׁשָּׂרְדוּ, נוֹתְרוּ בְּדֶרֶךְ-כְּלָל לְבַדָּם, פְּגוּעִים נַפְשִׁית, עָלוּ לְיִשְׂרָאֵל וְהֵקִימוּ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת..
3 אָנוּ-יַלְדֵיהֶם (דּוֹר שְׁנֵי לְשׁוֹאָה) וִילָדֵינוּ-נֶכְדֵיהֶם (דּוֹר שְׁלִישִׁי לְשׁוֹאָה) , לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ מִקָּרוֹב אֶת הַשּׁוֹאָה, נוֹשְׂאִים עַד הַיּוֹם בְּלִבְנוֹ מִטְעָן שֶׁל גְּדִילָה בַּבַּיִת שֶׁל נִצּוּלֵי שׁוֹאָה, וְזוֹכְרִים אֶת הַמִּסְפָּר הַצָּרוּב שֶׁהָיָה חָקוּק עַל יְדֵיהֶם וְאֶת הַשְּׁתִיקָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁקְּשׁוּרָה הָיְתָה לַנּוֹשֵׂא .
4 לָאוֹר-כָּךְ אָנוּ גֵּאִים בְּךָ מְאֹד, קְצִין צַהַ"ל צָעִיר, יָקָר, עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה מְיַצֵּג בִּמְקוֹם הָאָרוּר הַזֶּה אֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְאֶת מְדִינָתֵנוּ, תּוֹךְ שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לְרוֹצְחִים הַמְּתֹעָבִים בְּפוֹלִין שֶׁאָנוּ נִצַּחְנוּ ,הֵקַמְנוּ מְדִינָה שֶׁאַף-אֶחָד לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לָהּ וְיוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת שֶׁלְּאַחַר שֶׁתָּשׁוּב הַבַּיְתָה,תִּשָּׂא עִמְּךָ לְעוֹלְמֵי-עַד אֶת מַרְאֵה הַמַּחֲנוֹת, אֶת מַרְאֵה הַשְּׁלוּלִיּוֹת הַקַּיָּמוֹת בָּהֶם עַד הַיּוֹם וּבְתוֹכָן אֵפֶר יְהוּדִים, חֵלֶק מֵהֶם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הָרַב לֹא שָׁפַר עֲלֵיהֶם גּוֹרָלָם.
*פנייה לבן משפחה, קצין צה"ל בשרות סדיר, שנסע במסגרת קורס פיקודי למחנות ההשמדה בפולין. |
אֲנִי מַגָּף נָעוּל-שְׂפָתַיִם צוֹעֵד כָּל בֹּקֶר אֶל הַבַּנְק.
בְּלוֹרִיתִי מְטֻפַּחַת מִמַּיִם פָּנַי נוֹצְצוֹת מִמַּיִם כֻּלִּי שָׂשׂ לַעֲבֹד.
לָקַחְתִּי לְעַצְמִי חֻפְשָׁה מִן הִכְתִּיבָה שֶׁרָצִיתִי לָחוּשׁ בִּקְצוֹת-הָאֶצְבָּעוֹת אֶת חֵרוּת הָאוֹר.
עַכְשָׁו אֲנִי נִכְנָס הַבַּיְתָה קַל יוֹתֵר. |
- 1
- 2
