1

אָנוּ חוֹגְגִים הַיּוֹם

אֶת יוֹם הֻלַּדְתֵּךְ, אָח בְּכוֹר יָקָר

וּמְאַחֲלִים לְךָ בֵּין-הַשְּׁאָר

שֶׁלָּעוֹלָם לֹא תזקין, אֶלָּא רַק תִּתְבַּגֵּר,

שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר

בְּכָל רֶגַע וְעַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר,

וְשֶׁתֵּדַע הֶמְשֵׁךְ שֶׁל פֶּרֶק-חַיִּים אָרֹךְ וּמֻצְלָח 

 שֶׁל אֹשֶׁר, בְּרִיאוֹת,

נַחַת וְשִׂמְחָה.

2

אֵרוּעַ זֶה מַעֲלֶה אֶצְלִי

בָּרֹאשׁ-וְרִאשׁוֹנָה אֶת דְּמֻיּוֹת אַבָּא וְאִמָּא

מְנַחֵם-מנדל וְצִפּוֹרָה-פלה, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

אוּדִים מוּצַלִּים מִכִּבְשָׁן-הַשּׁוֹאָה,

שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַגִּיעַ לְרֶגַע זֶה וַאֲשֶׁר כְּנֶגֶד

כָּל הַסִּכּוּיִּם שִׁקְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְהֵקִימוּ מֵחָדָשׁ

מִשְׁפָּחָה לַתִּפְאֶרֶת.

3

לַמְרוֹת שֶׁחָלָק נִכָּר מִמַּכָּרִי וַחֲבֵרַי

יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶׁאֲנִי עַל-פִּי-רֹב קַל כְּתִיבָה,

קָשָׁה לִי לִפְרֹט לִפְרוּטוֹת מִלּוּלִיּוֹת

חַיַּי שְׁנֵי אַחִים שֶׁהִתְבַּגְּרוּ כֹּה בצמידות

לַמְרוֹת שֶׁקַּיָּם בֵּינֵיהֶם פַּעַר-גִּילָאִים

שֶׁל חָמֵשׁ שָׁנִים.

4

הָאֶחָד, אֲנִי, הַצָּעִיר שֶׁבָּהֶם,

גָּדַלְתִּי עַד גִּיל יָדוּעַ מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה

שֶׁל תְּלוּת, חִקּוּי וְהַעֲרָצָה לָאָח הַגָּדוֹל

וְזֹאת לַמְרוֹת הַ"מֵּידָע הַמַּרְשִׁיעַ"

שֶׁאִמָּא מָסְרָה לָנוּ כְּשֶׁהִתְבַּגַּרְנוּ מְעַט

לְגַבֵּי מִשְׂחָק "עֲקִירַת הָעֵינַיִם" שֶׁנִּסִּיתָ

בֶּהֱיוֹתְךָ בֵּן חָמֵשׁ לְבַצֵּעַ בְּעֵינַי

בְּעוֹדִי שׁוֹכֵב כְּתִינוֹק חֲסַר-ישע, 

 עַל הִשְׁטִיחַ בַּסָּלוֹן.

5

וְהַשֵּׁנִי, אַתָּה, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם,

הִתְבַּגַּרְתָּ עַד גִּיל יָדוּעַ מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה

שֶׁל שְׁלִיחוּת, אַחֲרָיוּת וְרָצוֹן מוּלָד לְגוֹנֵן עָלֵי,

אָחִיךְ הַצָּעִיר, מִפְּנֵי "יַלְדֵי הָרְחוֹב"

שֶׁגַּם בִּזְמַנִּים הָהֵם לֹא חָסְרוּ

בְּעִיר רְחוֹבוֹת.

6

שָׁעוֹת אֲנִי יָכוֹל לַעֲמֹד וּלְסַפֵּר

עַל עֲלִילוֹתֵינוּ הַמְּשֻׁתָּפוֹת שנגנזו בְּזִכְרוֹנִי:

הַבְּעִיטָה שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵחֲמוֹר שֶׁמָּשַׁכְתִּי

אֶת זְנָבוֹ כְּשֶׁהָיִיתִי צָמוּד אֵלֶיךָ

לְיַד דּוּכָן-הָאֲבַטִּיחִים בסמוך למְקוֹם

בּוֹ שָׁכְנָה חֲנוּת-הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אַבָּא.

טקסי בָּר-המִצְווָה שֶׁלָּך וְשֶׁלִּי שקויימו

בְּבֵית הַכְנָסַת "שׁוֹנֶה-הֲלָכוֹת".

7

הָרְכִיבָה הָעַצְמָאִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי

עַל אוֹפַנַּיִם כְּשֶׁאַתָּה רָץ בעקבותי,

אוֹחֵז בִּי מֵאָחוֹר ,שֶׁחֲלִילָהּ לֹא אֶפֹּל.

דֶּלֶת הַסָּלוֹן שֶׁטָּרַקְתָּ עַל אגודלי בהיסח-הַדַּעַת.

לִמּוּד קְשִׁירַת שרוכי הַנַּעֲלַיִם הַצְּבָאִיּוֹת

לִפְנֵי גיוסי לְשָׁרוֹת-סָדִיר וּלְאַחַר-מִכֵּן

הַמִּפְגָּשׁ בֵּינֵינוּ בַּקַּו הַתְּעָלָה,מִסְפָּר חֳדָשִׁים

לִפְנֵי פרוץ מִלְחֶמֶת יום הכיפורים.

אַתָּה בְּ"מִלּוּאִים" וַאֲנִי בַּ"סָּדִיר"

וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

8

תְּחוּשׁוֹת אֵלֶּה

שֶׁל "הַעֲרָצָה וחיקוי"במקרה שֶׁלִּי

ו"שְׁלִיחוּת" בְּמִקְרֶה שֶׁלָּךְ, אָח בְּכוֹר יָקָר,

פִּנּוּ מְקוֹמָם בְּגִיל יָדוּעַ וְעַד לָעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

לִרְגָשׁוֹת בּוֹגְרִים שֶׁל הַעֲרָכָה וְקִרְבָה

וּמָעַל לְכָל לְדִמְיוֹן חָזוּתִי מַפְתִּיעַ,

שֶׁהֲרֵי לַמְרוֹת הֶבְדֵּלֵי הַגִּיל, הַקּוֹמָה וְהָאֹופִי,

אַף-אֶחָד לֹא יָכוֹל לִטְעוֹת בָּעֻבְדָּה

שֶׁאָנוּ אַחִים.

אָבִי

בַּחֲלוֹם

פִזֵּז סְבִיבִי

כְּרַקְדָן בַּלֶּט

וְקוֹלוֹ הַנִּיחָר

פָּרַץ אֶל הַקִּיר

בַּבֶּהָלָה.

אֶת דִּגְלֵי-הַלְּאֹם

הוּא הוֹרִיד

בַּכְּאֵב מִן הַקִּיר

וּזְרָקָם

אֶל הָאֵשׁ.

מִן הַצָּד

לֹא יָכֹולְתִּי

לִרְאוֹת בְּבֵרוּר

כֵּיצַד הָאֵשׁ

הִתְלַקְּחָה,

אֲבָל יָדָיו

דָּלְקוּ כַּאֲבוּקוֹת

עַד שֶׁנָּמוֹג הָעֲרָפֶל

מִן הַגֵּאָיוֹת

וְהַשֶּׁמֶשׁ

זָרְחָה.

חָשׁוּב 

שֶׁתֵּדְעִי:

הָרַכָּבוֹת

פָּגְעוּ בַּלַּיְלָה

בְּגוּשֵׁי-הֶעָפָר

שֶׁטָּמַנְתִּי

וְנִפְצָם הַחַד

הִתְנַפֵּל

בַּמִּדְרוֹן.

הַקֹּר צָבַט

הוּא יָרַד

כְּמוֹ עֲטַלֵּף אָפֵל

סְבוּךְ-רַעֲמָה

וְהֶחְבִּיא

אֶת עַצְמוֹ.

הַיֶּלֶד 

הַבִּלְתִּי-נִתְפַּשׂ  

הוּא אֲנִי.

אֲנִי לֹא צָרִיךְ

לְהוֹכִיחַ בַּגְרוּת

לְאַף אֶחָד.

אֲנִי הוֹלֵךְ,

אֲנִי רָץ.

אָבָק בּוּשָׁה 

מְכַסֶּה 

אֶת חַלְּצַי.

חֲנוּת הַמַּכֹּולֶת

שֶׁל אַבְרָהָם

טוֹבָה בְּעֵינַי

כְּמוֹ כָּל חֲנוּת

אַחֶרֶת.

לַכֶּסֶף אֵין צֶבַע,

אֲנִי קוֹנֶה בּוֹ הַכֹּל:

יַיִן, נָשִׁים,

חֹמְרֵי-הַדְבָּרָה,

שְׁרוֹכֵי-נַעֲלַיִם. 

אֲנִי מִתְפַּעֵל

לַפְּעָמִים 

רַק מִן הַכִּישָּׁרוֹן 

הַזֶּה שֶׁלָּךְ

לְפַזֵּר אָבָק בְּעֵינַי

בִּמְקוֹם מִלִּים.

פִילסוֹדֶסקִי

רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת פּוֹלִין

הָיָה חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל סָבִי.

כָּל אֵימַת שֶׁנִּפְגְּשׁוּ

הָיוּ מַבָּעִים אֶת שִׁנֵּיהֶם

בַּחִיּוּךְ.

אִמָּא סִפְרָה לִי

שֶׁרָאוּם יוֹשְׁבִים בַּצַּוְתָּא

צוֹחֲקִים עַד שָׁמַיִם

רְטֻבִּים מֵחִיּוּךְ.

מָה חִפֵּשׂ הַגּוֹי

הֶחָכָם, הַמַּצְלִיחַ הַזֶּה,

אֵצֶל סָבִי, אָב אִמִּי?

חֲבָל שֶׁלֹּא זָכִיתִי

לִרְאוֹתָם בַּכָּךְ.

הָיִיתִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה:

הָיִיתִי מִצַּלְמָם וְהָיִיתִי מתעדם

וְלֹא הָיִיתִי מַנִּיחַ

לַזִּכָּרוֹן יָקָר כָּל כָּךְ

לָלֶכֶת לָאִבּוּד.

כָּל פַּעַם

שֶׁבּוֹרַחַת מַמְּנִי

מַחְשָׁבָה

אֲנִי מְמַהֵר אַחֲרֶיהָ

וְתוֹפֵשׂ בְּכָנָף אַדַּרְתָּהּ

שֶׁלֹּא תִּבְרַח

וְאָז אֲנִי שָׂם

אוֹתָהּ מוּלִי בַּכֹּחַ

עַל הַנְּיָר

וַאֲנִי כִּמְכֻשָּׁף

מֵרִים רָאשִׁי כַּמֵּרִים

אֶת חַיַּי.

סַנְטֵר רָפוּס וְדִמְעָה  

בִּקְצֵה הָעַיִן,

זֶה מָה שֶׁמַּתְאִים לְךָ, 

זֶה מָה שֶׁיַּהֲלוֹם אֶת מַצָּב רוּחֲךָ

הַשָּׁפוּף.

לִבִּי יָצָא

לִנְדוּדָיו הַלַּיְלָה,

עֹמֶס עַל  שִׁכְמוֹ

צִקְלוֹן-דְּרָכִים אָפֹר

וּמְקַרְטֵעַ בְּדַרְכּוֹ

כְּצוֹעֲנִי.

דַּרְכּוֹ פְּתַלְתַּלָּה

וַאֲרֻכָּה כְּנָחָשׁ,

אֵין לָהּ סוֹף.

בְּתַרְמִילוֹ יִקַּח אֶתְּנֵן,

מְזוֹנוֹת וְיֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים

מִשְּׁנַת תרל"ד לַזּוֹנוֹת

שֶׁעַל הַדֶּרֶךְ.

גַּם סֵפֶר קָטָן יִקַּח  

לְעַיֵּן בּוֹ בִּשְׁעַת אֵיד

וְלִרְצוֹת בָּהֶן כִּכְפוּי-שֵׁד

כָּל חַיָּיו הַנּוֹתָרִים

שֶׁקִּבֵּל בַּמַּתָּנָה.

שֶׁצְּחוֹקִי מְדַבֵּר

אֲנִי יוֹדֵעַ,

הוּא פּוֹטְרֵנִי

מֵהַרְבֵּה אֲמִירוֹת

שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר

וְהֵן הָגוֹּיוֹת

עַל דַּל-שְׂפָתַי.

שֶׁלֹּא תָּמִיד

הַמַּחְשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה

חַיֶּבֶת לָצֵאת

הַחוּצָה

שֶׁיֵּשׁ לַהֲכִילָהּ

זְמַן מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁתּוּכַל

להפריא פִּרְחֵי-אַהֲבָה

קְטַנִּים,לְבָנִים.

שֶׁלֹּא תָּמִיד

מַסְפִּיקָה אַהֲבָה אַחַת

אוֹ שִׂנְאָה אַחַת

כְּדֵי לִכְתֹּב

שִׁיר.

1

מִלְחֶמֶת יוֹם כְּפוֹר,

תָּפְסָה אוֹתִי חֲצִי שָׁנָה

לִפְנֵי שִׁחְרוּרִי מִשֵׁרוּת "סָדִיר".

מֶשֶׁךְ הַשְּׁנָתַיִם וָחֵצִי

בָּהֶן שירתתי בְּסִינִי כטנקיסט"

בָּאֶחָד מגדודי חט' 401

עַל טַנְק הפטון (מג"ח 6),

לֹא טָרַח אַף אֶחָד

ליידענו לְגַבֵּי קִיּוּמָהּ

שֶׁל תִּרְגֹּלֶת ה"סאגר" הַמִּצְרִית.

דְּהַיְנוּ, שִׁמּוּשׁ מאסיבי

עַ"י חֻלִיוֹת חי"ר מְיֻחָדוֹת

בְּנֶשֶׁק אַנְטִי-טנקי מִסּוּג

"שמייל" וסאגר".

2

נֶשֶׁק זֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ

בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנִים

כְּנֶשֶׁק שׁוֹבֵר-שִׁוְיוֹן

לְטוֹבַת הַמִּצְרִים, גָּרַם לַכָּךְ

שֶׁבַּסּוֹף הַיּוֹם הַשֵּׁנִי

לַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת נוֹתְרוּ

בחט' הַשִּׁרְיוֹן הַסְּדִירוֹת בְּסִינִי:

חט' 401 וחט' 14 שֶׁהָיוּ

כְּפוּפוֹת לאוגדה 252**,  פָּחוֹת

מִמַּחֲצִית הַטַּנְקִים בַּמַּצָּב שמיש

וּמִסְפָּר רַב שֶׁל "טנקיסטים" סְדִירִים

(מִמַּחְזוֹרִי וּמִמַּחְזוֹרִים קוֹדְמִים) שֶׁשֵּׁרְתוּ

כְּאַנְשֵׁי צֶוֶת, מטק"ים וּקְצִינִים,

נָפְלוּ אוֹ נִפְצְעוּ.

* ב-14 באוקטובר 1973 (יום הולדתי*) זכיתי ל"מתנת יום הולדת". להלן ציטוט מ"ויקפדיה: - קרב השריון של ה-14 באוקטובר 1973 היה קרב שריון גדול בין צבא מצרים ובין צה"ל שהתרחש ביומה התשיעי של מלחמת יום הכיפורים לכל אורך החזית היבשתית במערב חצי האי סיני. הקרב החל במתקפה מצרית מתוכננת בשישה מוקדים עיקריים, של כוחות שריון, חיל רגלים, ארטילריה, הפצצות אוויריות ופשיטות מוסקות של קומנדו. כוחות צה"ל, שנערכו להתקפה בעוד מועד, הדפו אותה בכל גזרות הלחימה תוך הסבת אבידות כבדות לכוחות המצריים. הניצחון הישראלי היווה נקודת מפנה במערכה בחזית המצרית,

**2 חטיבות האוגדה נהגו להחליף זו את זו מדי 3 חודשים . תחלופת החטיבות בוצעה מספר ימים לפני פרוץ הקרבות. עם פרוץ המלחמה, חט' 401 שהתה במרכז סיני לצורך אימונים וטיפול בטנקים וחטי' 14 שהתה בקו המוצבים. ב-14 באוקטובר 1973 (יום הולדתי*), השתתפו כוחות מחטיבה 401 בבלימת מתקפת השריון המצרית בקרב "ואדי מבעוק", שבמהלכו פגעו ב-60 כלי רק"מ מצריים בלא שספגו אבידות.