עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 12/2015

    0 תגובות   יום שבת, 26/12/15, 07:38

    לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתָ
    טָרוּד לֹא אַחַת
    בִּטְרָדוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁלְּךָ עַצְמְךָ
    וְשֶׁל מִשְׁפַּחְתְּךָ הַפְּרָטִית

    מָצָאתָ תָּמִיד
    אֶת הַזְּמַן לְסַיֵּעַ,
    אִם בְּעֵצָה טוֹבָה
    וְאִם בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים.

    כָּל-אֵימַת שֶׁבָּאתָ לְסַיֵּעַ,
    אִם בְּחַיָּיו שֶׁל אַבָּא
    וְאִם אַחֲרֵי פְּטִירָתוֹבָּלְטוּ בַּעֲלִיל
    הַתְּכוּנוֹת הַמְּבֹרָכוֹת
    שֶׁנֵּחַנְתְּ בָּהֶם

    וַאֲשֶׁר בְּעֶזְרָתָןקָרוֹב לְוַדַּאי,
    הַצְלָחַת לִצְלֹחַ שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנּוֹם
    וּלְהָקִים חַיִּים חֲדָשִׁים לְתִפְאֶרֶת שֶׁבִּטְּאוּ
    נְחִישׁוּתאַחֲרָיוּתחֲתִירָה לִשְׁלֵמוּת,
    תְּבוּנַת כַּפַּיִםרֹחַב אֳפָקִים,
    כֹּחַ רָצוֹן,

    מְאַפְיְנִים שֶׁמִּקְצָתָם
    אֲנִי מוֹצֵא בְּאָחִי דָּוִד וּבִי,
    אִם כִּי לֹא בְּאוֹתָהּ
    עוֹצְמָה.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 22/12/15, 09:33

      1

      האחריות

      שגילית כלפינו,

      שהיתה קיימת עוד

      בימי חייו של אבא מנחם

      שהעריך עד מאד

      את שכלך, את תבונתך

      ואת עצותיך,

      הועצמה שבעתיים

      אחרי פטירתו וקבורתו

      של אבא שאני לדאבוני

      לא נכחתי בה.

       

      2

      לגבי כך קיימת בי

      תחושה מוזרה

      שהוא הסכים לפרוש

      לעולם שכולו טוב

      לאחר שהובהר לו,

      איני יודע על ידי מי,

      אולי על ידי שמיים,

      שתמורת פרישתו מן העולם,

      אני יהודה, בנו הצעיר

      (ששירתתי כטנקיסט

      באחד מגדודי חט' 401)

      אעבור בשלום את מלחמת

      יום-הכפורים.

       

      3

      אבי נפטר מעט

      אחרי סיום המלחמה

      ואני, עקב העובדה

      שמיקומי בסיני לא אותר

      ע"י רשויות צה"ל

      לא קיבלתי במועד

      את הודעת הפטירה

      שלדאבוני כאמור,

      לא נכחתי בה ועובדה זו,

      למרות השנים הרבות שעברו

      מייסרת אותי עדיין.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שבת, 19/12/15, 12:19

        1

        מהיבט מסויים

        שימשת למעשה תמיד,

        עד לימיך האחרונים,

        אח במראית-עין של אב.

        אח גדול, קשוב ואחראי,

        העומד נכון בכל שעה,  

        הן בשמחה והן בצער,


        מבלי לחסוך זמן ומאמצים

        להושיט יד תומכת לנו,  

        שני אחייך הצעירים שנולדו

        לאבא מנחם ולאמא פלה

        שאבא התחתן עמה

        לאחר השואה.

         

        2

        אחי הבכור, דוד,

        שנולד כשאבא

        היה בגיל חמישים


        ואני, הקטן שנולדתי

        כשאבא היה בגיל

        חמישים וחמש.

         

        3

        בסתר-הלב

        חשנו תמיד

        בבטחון גמור, 


        בכל גיל

        שבו היינו,

        שבכל-עת של צורך

        או צרה, תעמוד לצידנו

        כחומה בצורה.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 16/12/15, 20:17

          רק המלחמה

          הארורה ההיא

          יכולה היתה ליצור

          הרכבים כה משונים

          של אירועים

          ושל משפחות

           

          חבל שעם פטירתך,

          ירדה לקבר והתפוגגה

          לצמיתות שאיפתי

          לשבת עמך

          באחד הימים

           

          ולהאזין ואולי

          לתעד למען  

          הדורות הבאים :

          בניי ונכדיי

           

          את תולדות המשפחה

          ואת שעבר עליך

          ועל אבא באותם

          ימים נוראים.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 15/12/15, 21:29

            אין ספק שהמציאות

            עולה על כל דמיון,

            כמו גם תעצומות-הנפש

            של אבא היקר,  

            ששכל במלחמה

            הנוראה ההיא

             

            את אשתו הראשונה –

            אמך לאה הי"ד

            ושני אחים צעירים

            יותר ממך –

            שמואל ונח הי"ד

             

            והשכיל לברוא מתוך

            האודים העשנים

            משפחה חדשה:

            אמא פלה ז"ל

            ושני בנים צעירים,

            אחי הבכור דוד

            ואותי.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 15/12/15, 18:36

              סוף סוף חזרת

              לזרועות אביך

              שכה אהבת ואשר

              כה אהב אותך

               

              האבא

              שהושיט לך

              יד מחלצת

              מתוך התופת

               

              האבא,

              שעל פי המסופר,

              לא זיהה בתחילה

              בין ההמונים

              שגורלם נחרץ

              במחנה ההשמדה

              אוושויץ,

               

              בנער המרוט,

              הסחוף, המורעב,

              את בנו זאב (וובק)

              יוצא-חלציו.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 14/12/15, 21:15

                בבית הקברות,

                כמטחווי-עין מן המקום

                שבו אתה קבור

                ניתן לראות

                את קברו של אבא שלנו  

                מנחם ז"ל,

                 

                הקבר ששקדת

                לפקוד אותו

                מדי שנה בשנה,

                מופת חי למסירות של בן

                המנציח את אביו.

                 

                בעיני רוחי אני יכול

                לראות את אבא

                צופה בנו עכשו במבט דומע, לח,

                המבט שאפיין אותו

                בשנותיו האחרונות כל-אימת

                שהתרגש.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 14/12/15, 19:19

                  וובק - השם שהכרתי

                  מאז ינקותי, השם שאבא ואמא 

                  מנחם ופלה זכרונם לברכה,

                  השתמשו בו תדיר

                  בפנייה אליך.

                   

                  השם שהיה ספוג מבחינתי

                  ניחוחות מסתוריים משם,

                  מארצכם הקודמת - פולין,

                  ארץ הדמים שהקיאה אתכם מתוכה.

                   

                  עד כמה שזכרוני מגיע,

                  בשם זה פניתי אליך

                  עד שהגעתי לבגרות.

                  .

                  קרוב לוודאי משום שחשתי

                  בהכרה מעורפלת של ילד

                  שלא אקבל תשובה אם אקרא לך

                  בשמך העברי : 

                  זאב.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 4/12/15, 19:14

                     

                    1

                    וובק - השם שהכרתי מאז ינקותי,

                    השם שאבא מנחם ז"ל ואמא פלה ז"ל

                    השתמשו בו תדיר בפנייה אליך.

                    השם שהיה ספוג מבחינתי ניחוחות מסתוריים משם,

                    מארצכם הקודמת - פולין,

                    ארץ הדמים שהקיאה אתכם מתוכה.

                    עד כמה שזכרוני מגיע,

                    בשם זה פניתי אליך עד שהגעתי לבגרות.

                    קרוב לוודאי משום שחשתי בהכרה מעורפלת של ילד

                    שלא אקבל תשובה אם אקרא לך

                    בשמך העברי - זאב.

                     

                    2

                    בבית הקברות,

                    כמטחווי-עין מן המקום

                    שבו אתה קבור ניתן לראות את קברו

                    של אבא שלנו מנחם ז"ל,

                    הקבר ששקדת לפקוד אותו מדי שנה בשנה,

                    מופת חי למסירות של בן המנציח את אביו.

                    בעיני רוחי אני יכול לראות את אבא

                    צופה בנו עכשו במבט דומע, לח,

                    המבט שאפיין אותו בשנותיו האחרונות

                    כל-אימת שהתרגש.

                     

                    3

                    סוף סוף חזרת לזרועות אביך

                    שכה אהבת ואשר כה אהב אותך.

                    האבא שהושיט לך יד מחלצת מתוך התופת.

                    האבא שעל פי המסופר, לא זיהה בתחילה,

                    בין ההמונים שגורלם נחרץ

                    במחנה ההשמדה אוושויץ,

                    בנער המרוט, הסחוף, המורעב, את בנו יוצא-חלציו.

                    אין ספק שהמציאות עולה על כל דמיון,

                    כמו גם תעצומות-הנפש של אבא היקר,  

                    ששכל במלחמה הנוראה ההיא

                    את אשתו הראשונה – אמך לאה הי"ד

                    ושני אחים צעירים יותר ממך – שמואל ונח הי"ד

                    והשכיל לברוא מתוך האודים העשנים משפחה חדשה:

                    אמא פלה ז"ל ושני בנים חדשים –

                    אחי הבכור דוד ואנוכי.

                     

                    4

                    רק המלחמה הארורה ההיא

                    יכולה היתה ליצור הרכבים כה משונים

                    של אירועים ושל משפחות.

                    חבל שעם פטירתך, ירדה לקבר

                    והתפוגגה לצמיתות

                    שאיפתי לשבת עמך באחד הימים

                    ולהאזין ואולי לתעד

                    למען הדורות הבאים, בני ונכדי,

                    את תולדות המשפחה ואת שעבר עליך

                    ועל אבא באותם ימים נוראים.

                     

                    5

                    האמת צריכה להיאמר,

                    לא היינו אחים במובן המקובל

                    של צמיחה משותפת וחוויות ילדות משותפות.

                    פער הגילים האדיר,

                    המסות המרות שעברת בילדותך,

                    יצרו לדאבוני משוכה כמעט בלתי עבירה.

                    אתבטא כאן במעט הומור

                    ואומר כי בעת שנולדתי

                    כבר שימשתי "דוד" לנכדו הראשון של אבא,  

                    בנו הבכור של אחותך בלה, שנולד שנה אחת קודם

                    ליציאתי לאוויר העולם.

                     

                    6

                    מהיבט מסויים היית למעשה תמיד,

                    עד לימיך האחרונים אח במראית-עין של אב.

                    אח גדול, קשוב ואחראי, העומד נכון בכל שעה,  

                    הן בשמחה והן בצער,

                    מבלי לחסוך זמן ומאמצים,

                    להושיט יד תומכת לנו,  שני אחייך הצעירים

                    שנולדו לאבא מנחם ולאמא פלה -

                    אחי הבכור, דוד שנולד כשאבא היה בן חמישים

                    ואני, הקטן שנולדתי כשאבא היה בן חמישים וחמש.

                    בסתר-הלב חשנו תמיד בבטחון גמור,  

                    בכל גיל שבו היינו,  שבכל-עת של צורך או צרה

                    תעמוד לצידנו כחומה בצורה.

                     

                    7

                    האחריות שגילית כלפינו,

                    שהיתה קיימת עוד בימי חייו של אבא

                    שהעריך עד מאד את שכלך,

                    את תבונתך ואת עצותיך, הועצמה שבעתיים

                    אחרי פטירתו וקבורתו של אבא מנחם

                    שאני לדאבוני לא נכחתי בה,

                    כיוון שאני כחייל סדיר בחיל השיריון מעט אחרי

                    סיום מלחמת יום הכפורים, עקב העובדה שמיקומי בסיני

                    לא אותר ע"י רשויות צה"ל, לא קיבלתי במועד

                    את הודעת הפטירה.

                     

                    8

                    למרות שהיית טרוד לא אחת

                    בטרדות שונות שלך עצמך

                    ושל משפחתך הפרטית,  

                    מצאת תמיד את הזמן לסייע,

                    אם בעצה טובה ואם באופנים אחרים.

                    כל-אימת שבאת לסייע, אם בחייו של אבא

                    ואם אחרי פטירתו, בלטו בעליל

                    התכונות המבורכות שניחנת בהם

                    ואשר בעזרתן קרוב לוודאי הצלחת לצלוח שבעה

                    מדורי גיהנום ולהקים חיים חדשים לתפארת שביטאו:

                    נחישות, אחריות, חתירה לשלמות,

                    תבונת כפיים, רוחב אופקים, כח רצון,

                    מאפיינים שמקצתם אני מוצא באחי דוד ובי,

                    אם כי לדאבוני לא באותה עוצמה.

                     

                    9

                    עם השנים התחלת לדמות לאבא,

                    תווי הפנים, מלאות הגוף,

                    השחוק בעינים, חריפות המחשבה.

                    כמוהו, העמקת את שיבתך לדת ולמסורת,

                    התפללת עמו מדי שבת וחג בקביעות

                    ואחרי פטירתו, שכרת את כסאו בבית-הכנסת

                    "שונה הלכות" במרכז העיר רחובות -

                    בית-הכנסת בו עלינו למצוות בגיל שלוש-עשרה

                    אחי דוד ואני וכמה שנים אחרי-כן,

                    בנך בכורך רוני.

                     

                    10

                    אנקדוטה לסיום - באחד מהביקורים

                    בבית חולים "הרצפלד" שערכנו אני ואחי דוד,

                    מספר ימים לפני פטירתך,

                    כששכבת במטתך משותק וכואב

                    ומטפלת רחומה שוהה לצידך,

                    זכינו לשעה של צלילות.

                    השיחה שהתפתחה נסבה על עברך המקצועי,

                    כתב ידך המדוייק וכישוריך המילוליים המרשימים

                    בכתב ובעל פה.

                     

                    11

                    אתה היית מעורב בשיחה מעת לעת

                    תוך שהינך מתנסח בעברית גבוהה מרשימה,

                    העברית שהשתמשת בה

                    בחודשים האחרונים לחייך

                    ואשר הפליאה אוזן כל שומע.

                    לשאלת המטפלת מדוע לא טיפחת קריירה של יוצר,  

                    השבת מתקשה בדיבור,

                    אך עם זיק שובב בעינים, זיק של פעם:

                     "אם אני הייתי נעשה סופר או משורר,

                    מה היה עושה אחי הצעיר, יהודה?.

                    דרג את התוכן:

                      ארכיון