עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    ---------------------------------

    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 2/2014

    0 תגובות   יום שישי , 28/2/14, 21:23

    במטרייה קרועה 

    אתה מסתתר 

    במקום שאין חור.


    אתה צריך לכווץ 

    את עצמך 

    כמו פקעת קטנה-קטנה 

    של לבוש 


    ולהביט למעלה 

    כדי לברוח

    בזמן מן הטיפות.


    ילד, אם תביט למעלה 

    מספיק זמן תראה 

    איך השמים נפשקים אליך 

    בחיוך


    וחבילות-חבילות 

    של מלאכים 

    עומדים על אביך 

    לשרתו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 22/2/14, 18:47

      הייתי צריך

      חמש קריאות

      של השיר

      לפני שהרגשתי שאני

      ראוי להגיב.


      אתה משחק

      עם המלים

      בכל כך הרבה רבדים:


      למשל, השימוש

      בביטוי "הבכי נקשר בעיני"

      שמזכיר תפילין

      עוד לפני שמגיעים להכאה

      ב"רצועות התפילין".


      הבכי,

      הגשם

      ומי-האמבטיה,

      נפגשים

      בכל כך הרבה

      צמתים:


      אנו בוכים

      לגשם,

      מתפללים לגשם.


      האב בוכה

      באמבטיה,

      המשורר בוכה לאביו

      והכול נכרך יחד

      ב"רצועות התפילין".

       

       

      • * נכתב על בסיס תגובה שריגשה אותי ל"הגשם מתאפק לרדת " שיר צנוע שפרסמתי בעבר.
      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 14/2/14, 08:02

        יושבים

        ומדברים

        גבוהה  גבוהה


        על ניוד כספים, 

         מדד-המחירים, 

        מדד תשומות-הבניה,

        דברים שברומו של עולם.


        אתה מדבר ומדבר

        ואני הממזר 

         חושב על אשתך  

        בלילות


        איך היא צועקת  

        תחתיך 

         מרוב תענוג.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 6/2/14, 14:41

          אהבתי לפגוש 

          את "שבת בבוקר" 

          עם אלוקים ברכב.

          זה לגמרי

          מסחרר,


          עושה לי הרגשה

          של אבא כזה,

          הרגשה שהכותב

          קרוב אליו או לפחות רוצה 

          להיות קרוב אליו.


          וההרגשה הזו

          חורזת עם השורה:

          "כאוחז בידו של אלוהים",

          כאילו שמי שמצליח בזה

          בכל רמה שהיא

          הלב מחיש מרוצתו.


          כנראה כשהולכים

          עם אלוקים

          דברים מתבהרים

          ואפילו רמזים

          כ"סגריר מאופק"


          נקלטים עם

          "צפרי חורף ראשונות", 

          עם ערנות מופלאה

          לבריאה ולרוחש בה,

          רחשי נפש הומיה.

           

           

          (*) נכתב על בסיס תגובה שריגשה אותי ל"שבת בבוקר, אלוקים ואני ברכב"- שיר צנוע שפרסמתי בעבר.

          דרג את התוכן:

            ארכיון