עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    *****************************
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי.
    אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    ---------------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    ---------------------------------
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ---------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)

    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    כמה ספרים עוד אספיק לקרוא ואיזה מהם בשנית או בשלישית ואיזה לא ומהחדשים, מאלה שעוד יבואו? ומה אספיק לשמוע מכל הדיסקים שברשותי ומן הקלטות ומה בבצוע חי? את מי אספיק לאהוב ועל מה ועל מי לחשוב?ידידי קונו אומר: יד האני מגעת עד סוף זכרוננו. מה אזכור?

    "שאלות" - טוביה ריבנר
    ________________________________

    ארכיון : 10/2014

    2 תגובות   יום שישי , 24/10/14, 07:52

    1

    הרץ למרחקים ארוכים

    מעמיד לנגד עיניו אבני-דרך.

    הוא אומר לנפשו:

    את חמשת הק"מ הראשונים

    אסיים כשאני במלוא כוחי

    ואז אגמע עוד חמש ק"מ,

    אחריהם אתן דרור מספר דקות

    לגופי ובעיקר לרגלי ואז

    שוב אמשיך לרוץ.

     

    2

    כשהוא אומר

    להגיונו המתערפל:

    אוסיף לרוץ עוד כהנה-כהנה

    עד לגמר המיוחל

    וכך הוא, ולאמיתו של דבר,

    אתה אוסף בדרך החיים

    הארוכה והמפותלת,

    מלים ראויות, מנחמות, המרפאות

    את יגון כאבי הריצה.

     

    3

    וכאן עיוות וסתירה

    או שמא ההגיון במלוא בהירותו:

    ככל שתרוץ יותר,

    כל שיארך המרחק,

    ככל שהנתיב למטרה ייעלם בין

    חזיונות הקושי והמאמץ,

    ככל שגופך יחבק אותך  

    עד-חניקה, עד-עצירה, מובטח לך

    שלאורך מסלול הייסורים

    תמצא אי-פה, אי-שם, מלים מעדנות,

    מרגיעות, מנחמות.


    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שבת, 18/10/14, 11:54

      יותר מכל

      אני אוהב

      את השעות החזקות

      שלפני היקיצה:


      רחש האנקורים

      על גגון המזגן,

      רשרוש בני-הבית

      המתהפכים

      בשנתם.


      רצי-האור

      הראשונים

      המסתייפים זה עם זה

      בתקרת-החדר,


      הם הפזים נשכחים

      מבעיטות-הלב.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום ראשון, 12/10/14, 13:48

        העציץ שקיבלתי

        ליום הולדתי,

        איני מתבייש להודות,

        גרם מניה-וביה

        למספר בעיות.


        בראש וראשונה

        בעיית מקום.


        אחר-כך תיחוח,

        עישוב, טיוב,

        השקאה קלה.

        בקצרה, בעיות נילוות.


        מביאי העציץ, תודה!

        לעתיד לבוא,

        אנא הביאו גם

        רעיון למקום.

        דרג את התוכן:

          ארכיון