עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי.
    אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    ---------------------------------

    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 1/2014

    0 תגובות   יום שישי , 24/1/14, 16:31

    אולי היה זה בגלל

    מגע הגוף העירום, הלוהט, 

    ברצפה הקרה.


    אולי בגלל

    הקפה שלא היה חם דיו,

    הסיגריה שלא כבתה.


    אולי בגלל 

    הקיר הלבן, הקריר,

    ששימש לנו

    כמשענת 


    ואשר הזחיל

    במורד-הגב צינה נעימה 

    וגרם לנו לשוב 

    ולחייך.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 20/1/14, 07:17

      ואז תרקדי בלט

      בין הצוקים.

      קרני השמש

      האחרונות

      ישתעשעו על פניך

      במשחקי אור-צל.


      רגעינו הטובים,

      הנשכחים,

      ששמטת מידך

      ברגע לא-נשלט

      של חולשה


      ימתינו ככלב צייתן 

      בסבלנות למרגלותיך

      לרגע בו תתעשתי 

      ותאמצי אותם חזרה 

      אל לבך.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 17/1/14, 21:18

        עץ המשמש בחצרי

        כורע תחת

        עומס הפרי.


        אם לא ייאסף בעתו, 

        הצפרים הרעבות 

        תנקרנה בו 

        בחמת-זעם.


        מראה יפה:

        עץ מסובל,

        מנוקד צהוב,

        נושא באומץ

        את חייו.


        כמעט כמוך,

        אדם במחצית שנותיו,

        מלא אוזניים, מלא און,

        שומע בחדווה 

        את רחשי הלילה:


        מטוס ממריא, 

        עטלף נוקש בחלון.

        שם רגל על רגל,

        חושב ללא הרף

        על נשים

        ושירה.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום ראשון, 12/1/14, 19:04

          עוד אחד

          מסימני הגיל:

          אני מצמצם 

          במתכוון

          את שעות 

          השינה שלי,


          יורד לסף-השינה

          ההכרחי:

          שש, חמש. 

          לפעמים 

          ארבע שעות 

          בלילה.


          מנסה להגיח 

          אל קרבי ספרים 

          שטרם קראתי,

          להכיל התנסויות 

          חדשות.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום רביעי, 8/1/14, 20:41

            העיניים

            לא משקרות,

            רק הלב משקר.


            הוא יכול

            לפעום בפנימך 

            שעות על גבי שעות

            ואני לא אשמעהו.


            לילה עכשיו 

            והקור הזה, 

            הקור החזק הזה, 

            חודר לעצמות.


            לאחרונה,

            מאד מצער, 

            מתרבים הפעמים בהם 

            את קרובה אלי 

            כדי-נגיעה, 


            אולם אינך 

            רואה אותי 

            גם כשאת מישירה 

            אלי מבט.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 5/1/14, 19:37

              מרותק

              מזה כשעה

              אל הבעות היקיצה

              המתחלפות 

              בפניך,


              אל גופך

              המתעורר 

              המתמתח חתולית 

              בין הכסתות.


              זו עייפות-החומר,

              אשתי היקרה,

              אני לוחש אז

              בחיוך, 


              ממתין זהיר-זהיר 

              למוצא שפתיך,

              בוחן בינתיים 

              את בגדי היציאה שלך 

              המציצים מן הארון: 


              את התאמת הצבעים, 

              את פריטי הלבוש.

              רואה הפזים בוערים במקום

              בו נח גופך הלילה.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 3/1/14, 08:40

                השעון הכה 

                 חצות.

                כל זיע שלך, 

                כל כעכוע יבש 

                של גרוני,


                נשמעים

                בשעה הזאת 

                של הלילה

                כמו רעמי

                תותחים רחוקים.


                המחשבה 

                כמה הספקנו 

                משך היום

                היא מחשבה   

                מובסת מראש,


                הימים הנוקפים

                אינם מחמיאים 

                לא לפרופיל הלאומי שלנו

                ולא לתדמית האישית.

                דרג את התוכן:

                  ארכיון